לפניי בקשה מיום 03/01/18 (להלן: "הבקשה") לביטול פסק דין כנגד הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 04/12/17 (להלן: "פסק הדין").
התובענה דנן, תביעה כספית נזיקית, אשר הועמדה על סך של 270,000 ₪.
בבסיס כתב התביעה הסכם מכר מקרקעין שמכרה הנתבעת 1 לתובע, אשר נחתם ביום 07/07/14 ( להלן: "ההסכם"). הנתבע 2, עו"ד במקצועו, ייצג את הצדדים בכל הקשור לעסקת המכר.
על פי כתב התביעה, הצהירה הנתבעת 1 בהסכם על היותה בעלת זכויות במקרקעין בהיותה יורשת אביה המנוח ועל בסיס הצהרה זו נחתם ההסכם, במסגרתו אישרה הנתבעת 1 את קבלת התמורה שנקבעה בהסכם ואף חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר המייפה את כוחו של הנתבע לפעול לרישום הזכויות במקרקעין על שם התובע.
לגרסת התובע, פעל הוא בהתאם להתחייבויותיו על פי ההסכם אולם בדיעבד הסתבר לו כי הנתבעת 1 הסתלקה מעיזבון אביה המנוח, בסיוע התובע וזאת במטרה לסכל את זכויות התובע .
התובע טוען כי הנתבע הפר את חובת תום הלב כלפיו, התרשל בייצוגו, רקם עם הנתבעת 1 קנוניה ופעל במרמה.
מכאן התביעה בה עותר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום ערך הקרקע ( על פי חוות דעת שמאי שצורפה) וכן בדרישה לתשלום פיצויים בגין ההפרות הנטענות.
2.ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.
בית המשפט מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן אומנם כהלכה אך לבית המשפט הסמכות לבטלו לפי שיקול דעתו.