ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
55201-05-12
01/09/2014
|
בפני השופטת:
ריבה שרון
|
- נגד - |
המבקשת- התובעת :
זגיה אבזו
|
המשיבים- הנתבעים :
1. עומרי הרוש 2. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
החלטה |
התביעה דנן הוגשה ביום 29/5/12 בגין ת.ד מיום 25/3/08.
בעת הגשת התביעה- הייתה קיימת קביעה על פי דין (וע"ר שליד המל"ל התייחסו לתחומי האורתופדיה, נוירולוגיה ופה ולסת, לאחר שהתובעת עמדה בפני וע"ר מדרג ראשון ובפני וע"ר לעררים). חרף זאת- נתבקש במסגרת כ"ת מינוי מומחים בתחומי א.א.ג, אורתופדיה ופה ולסת, ללא אזכור של קביעת המל"ל, שדבר קיומה צוין לראשונה במסגרת כתה"ג. אציין כי אף לא הוגשה בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל.
לפנים משורת הדין לא החמרתי עם התובעת בגין התנהלות זו.
בישיבת ק.מ מיום 21/10/13- דהיינו לפני כמעט שנה, הביעה התובעת את רצונה לאסוף את תיק המל"ל (שמסיבה לא נהירה לא היה בידי ב"כ) ולכלכל את צעדיה. הרשות לכך ניתנה.
ביום 25/11/13 הודיע ב"כ התובעת כי בכוונתה לפנות בתביעה להחמרת מצב.
מאז- הוגשו מספר בקשות למתן ארכות, כשמן האחרונה בהן- עולה שלא ניתן לאמוד את משך התהליך, לא שכן את סופו. מבין השיטין ניתן להבין שטרם הושלמו הבדיקות הרפואיות לצורך עמידה בתנאים של תביעה להחמרה, ואפילו מסמך רפואי מרופא קופ"ח בדבר החמרת מצב כטענתה טרם נתקבל בידיה, לא ננקב מועד הבדיקה ע"י אורתופד אליו פנתה וכו'.
איני מתעלמת מהטענה בדבר קשיי שפה ופערי תרבות, אך התובעת אינה חריג במדינתנו ולמזלה היא מיוצגת ע"י פרקליטים המעוניינים לסייע בידה במיצוי זכויותיה ויכולים לשמש לה פה ומורה נבוכים למניעת עיכובים דוגמת המתואר.
התמונה המצטיירת הינה כי "ארכה" של 4 חודשים לא תועיל ואני בספק אם התהליך יסתיים בתוך פרק זמן כפול או פי שלושה מכך.
צר לי, ומבלי שאבקש לפגוע חס וחלילה באיש, שהרי אני מייחסת לתובעת וב"כ תום לב וכוונות טובות, אך ההתנהלות- במבחן התוצאה, מהווה הכבדה בלתי נסבלת על ההליך השיפוטי, מסרבלת אותו והדעת אינה סובלת "להחזיקו שבוי" בכבלי תהליך שאין לדעת את משכו ואת מועד סיומו.
טוב הייתה התובעת לו פעלה למיצוי זכויותיה במל"ל ע"ד של החמרה טרם הגשת התביעה. טוב הייתה עושה התובעת לו גילתה את דבר קיומה של הקביעה על פי דין במסגרת כתב התביעה שבין מועד הגשתו ובין מועד הדיון חלפו כשנה וחתי (ומאז, כאמור, שנה נוספת). טוב הייתה עושה התובעת לו ביקשה להפסיק את התובענה בסמוך לאחר הדיון, דהיינו לפני כשנה כשהחליטה לפנות בהליך של החמרת מצב.
נוכח כל האמור- דעתי הינה שאין מקום לארכות נוספות.
התובעת רשאית לבקש את מחיקת התביעה, ובמקרה כזה- תופטר מיתרת האגרה ואמליץ בחום לנתבעת שלא לעמוד על הוצאותיה בגין הגשת כתה"ג והדיון שהתקיים, אף לא תוטלנה הוצאות אחרות, בגין ההליך דנן והמפורט לעיל.
לאחר מיצוי ההליכים במל"ל ו/או הקשורים בו- יוכלו התובעת וב"כ לשקול את הצורך והטעם להגיש תביעה חדשה, בכפוף למסגרת שהדין מאפשר, ו/או לנהל מו"מ מול הנתבעת.
ב"כ התובעת ישוחח עם ב"כ הנתבעת, ויגיש הודעה משותפת בהתאם לאמור לעיל, עד ליום 11/9/14.
בהעדר הודעה- התביעה תמחק ללא החלטה נוספת.
שנת משפט רגועה ומוצלחת.