ת"א 5489-10-13 נציגות ועד הבית וועד הטאבו של הבית ברחוב בית חורון 2- רמת גן ואח' נ' רוסינסקי(המנוח) ואח'

בפני בקשת הנתבעת ( להלן: "המבקשת" ) לסילוק תביעת התובעים ( להלן: "המשיבים" ) על הסף, בהתאם לתקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולחייבם בהוצאות הבקשה , מע"מ ושכ"ט עו"ד.

לטענת המבקשת, בכתב התביעה נשוא הבקשה נטען, כי התובעים הנם כלל בעלי הזכויות בבניין שחתמו על הסכמי מכר בקשר לרכישת זכויות בבניין מאת החברות, כפי שהן מוגדרות בכתב ההגנה. המבקשת מפנה לסעיפים 6-7 לכתב התביעה בהם נטען כי "התובעים הנם בעלי הזכויות הקנייניות בבניין..." אשר יהיו מיוצגים "באמצעות נציגות ועד הבית שנבחרה כדין" ( סעיף 8 לכתב התביעה ).

לטענת המבקשת, בניגוד לנטען בכתב התביעה, מדובר בתביעה כספית מובהקת שהוגשה לכאורה על ידי כל בעלי הזכויות שהתקשרו בהסכם עם החברות הקבלניות, כפי שהגדירו זאת המשיבים בסעיף 86 , 92, 92 לכתב התביעה . לטענתה, מצגי המשיבים כפי שמפורט לעיל הנם בגדר מצגי שווא, שכן למבקשת התברר לאחרונה, שהתביעה לא הוגשה על ידי כלל בעלי הזכויות הקנייניות שרכשו את הזכויות בתחילת שנות ה-90, אלא שהוגשה ע"י 3 דיירים בלבד. לטענתה, אין לשלושת הדיירים שהגישו את התביעה ייפוי כוח מאת בעלי הזכויות הקנייניות להגיש בשמם את התביעה. לטענתה, מדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב שבמתכונתה הנוכחית הנה הליך בלתי אכיף שבסופו של יום לא ייוצר מעשה בית דין ולכן יש להורות על סילוקה.

עוד טוענת המבקשת, שלפי סעיף 69 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 לנציגות בעלי דירות, זכות מוגבלת לייצג את בעלי הדירות בכל עניין שנוגע להחזקתו התקינה של הבניין, ולכן מכיוון שבמקרה זה מדובר בתביעה להשבת כספים ששולמו לחברות קבלניות, אין ספק שלא מדובר בתביעה שנוגעת להחזקתו של הבניין וניהול הבית המשותף. לכן לא ניתן להעניק לנציגות הרשאה להגיש תביעה בשם כל הדיירים ועל כל אחד מהדיירים להגיש תביעה.

המשיבים בתגובתם עתרו לדחיית הבקשה, שכן לשיטתם מדובר בבקשה שכוללת טענות סותרות לפיהן התביעה הוגשה ע"י ועד הבית נבחר מכוח חוק המקרקעין, מחד וטענה כי הועד חסר סמכות מכוח חוק המקרקעין, מאידך.

לטענת המשיבים, לאחר פטירת עו"ד רוסינסקי ז"ל הוקפא הטיפול ברישום הבניין כבית משותף

ולדרישת המבקשת, כונסה אסיפה של כל בעלי הזכויות הקנייניות לצורך בחירת "ועד טאבו" לצורך טיפול פרטני ברישום הבית, בנוסף לועד הבית. לאחר מתן ייפוי כוח לועד הטאבו נחתם הסכם בין ועד הטאבו והמבקשת , לפיו בין השאר ועד הבית ישמש כמקשר מול עורכי הדין והדיירים. משכך טוענים המשיבים , ועד הטאבו הנו מיופה כוחם של כלל בעלי הזכויות בבניין.

על יסוד ייפוי הכוח, קמו יחסי שליחות לפי חוק השליחות, יש למשיבים סמכות לנקוט בהליכים לצורך הסדרת רישום הזכויות, כולל הגשת תביעה זו.

לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שזו לא הוגשה בתחילת ההתדיינות כנדרשת לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולכן יש להורות על דחייתה. לשיטתם, טענות המבקשת במסגרת הבקשה, לפיהן איננה מכירה בייפוי הכוח שניתן לועד הטאבו סותרות את הנטען בכתב הגנתה לפיה ההסכם המשולש, ההסכם בין המבקשת וועד הטאבו, מבטא הסכמה בסמכויות הועד.

לטענת המשיבים ביסוס הבקשה לסילוק התביעה על סמכויות נציגות הבית לפי חוק המקרקעין ,כאילו אין לנציגות סמכות לייצג בתביעה זו, מהווה הטעיה של בית המשפט, שכן מדובר בנציגות ועד הטאבו, אשר מייצגת את בעלי הזכויות מכוח ייפוי הכוח שניתן לועד ע"י בעלי הזכויות.