ג'קסון ואח' נ' בוחניק ואח'

ת"א 54837-04-22 (התביעה העיקרית נדחתה)

התובע: ירמיה שאול ג'קסון

נגד

הנתבעים: 1. תמרה טל

                   2. אבי בוחניק

                   3. רשם המשכונות - משרד המשפטים - נמחק

ובעניין התביעה שכנגד

התובע שכנגד: אבי בוחניק

נגד

הנתבעים שכנגד: 1. תמרה טל

                                   עו"ד חיים אייזנקוט ועו"ד אביתר אייזנקוט

                               2. ירמיה שאול ג'קסון - נמחק

                               3. רשם המשכונות - משרד המשפטים - נמחק

פסק דין

רקע, הצדדים והליכים קודמים להגשת התביעה דנן

1. בשנת 2016 נכרת הסכם מכר למכירת נחלה במושב שדה אליעזר בין תמרה טל (להלן: "תמרה" או "טל") כמוכרת, לבין אבי בוחניק (להלן: "בוחניק") כקונה. כן נחתם יפוי כח בלתי חוזר לצורך ביצוע ההסכם ונמסר לבוחניק. באותה עת, היה רשום משכון על הנחלה לטובת בנק דיסקונט. בין טל לבוחניק נתגלעו חילוקי דעות וטענות הדדיות בדבר הפרת ההסכם. בשל כך הוגשו בת"א 14941-11-16 בחודש 11/2016 על ידי הצדדים תביעה ותביעה שכנגד (תביעה של טל שיוצגה על ידי עו"ד אייזנקוט לביטול ההסכם ולפיצויים ותביעה שכנגד של בוחניק שיוצג על ידי עו"ד זנטי לאכיפתו). אגב בירור אותה תובענה התברר כי טל שלחה הודעה לבוחניק על ביטול ההסכם ואף התקשרה בהסכם חדש עם ירמיהו שאול ג'קסון (להלן:- "ג'קסון"). יצוין כי ג'קסון שילם לבנק דיסקונט את חובה של טל מושא המשכון הנ"ל ופדה אותו בחודש 05/2017 ובמועד 05/06/17 נמחק המשכון לטובת בנק דיסקונט. בשל כך, כמי שדן באותה תובענה, הוריתי על המצאת כתבי התביעה בת"א 14941-11-16 לג'קסון כדי לאפשר לו להצטרף לדיון בתובענות הנ"ל, כמי שרכש גם הוא זכויות בנחלה. ברם, ג'קסון הודיע לבית המשפט כי אינו מעוניין להצטרף להליכי אותה תובענה וכי יכבד כל פסק דין שיינתן על ידי בית המשפט. ביום 16/04/19 ניתן בת"א 14941-11-16 פסק דין הדוחה את תביעת הביטול של טל ומקבל את תביעת האכיפה של בוחניק. על פסק הדין הנ"ל הגישו טל ובוחניק ערעור וערעור שכנגד לבית המשפט העליון. ביום 03/12/21 נמחקו בהסכמה שני הערעורים הנ"ל.

    

2. ביום 02/02/22, על יסוד ייפוי הכוח שמסרה טל לבוחניק במסגרת ההסכם משנת 2016, רשם בוחניק באמצעות עו"ד אשכנזי, משכון על זכויות טל בנחלה הנ"ל.

    

3. ביום 04/04/22 נחתם הסכם בין טל וג'קסון (נספח לבקשה לביטול פסק הדין) שלפי האמור בו (ב- "הואיל" מס' 7) תכליתו להבטיח "את קיבוע החוב של הגב' טל למר ג'קסון מצד אחד, ואת שיתוף הפעולה של הגב' טל מצד שני, וזאת בהתחשב, בין היתר, בכך שמר בוחניק הגיש תביעה נגד תמרה, וכן קיימים הליכים משפטיים נוספים בין הגב' טל לבין מר בוחניק, בין הגב' רחל רווה לבין הגב' טל, וכי קיים הליך פש"ר תלוי ועומד נגד הגרוש של הגב' טל, שבו נחתם הסכם בין מר נתן טל לבין כונסת הנכסים".

    

4. בהמשך אותו הסכם הועמד חובה של טל לג'קסון על סך 2.3 מיליון ₪ (צמוד למדד). ניתנה הסכמת טל למינוי עו"ד אייזנקוט לכונס נכסים על הנחלה לצורך מכירתה ותשלום החוב תחילה לג'קסון ויתרת התמורה לטל. ניתנה התחייבות טל שלא להתנגד להליכים שינקוט עו"ד איינקוט בבתי משפט או הוצל"פ שמטרתם רישום משכון או תחלוף משכון על שם ג'קסון. הוסכם כי אם לא יעלה הדבר בידי ג'קסון, ימשיך בא כוחו, עו"ד אייזנקוט לפעול "בשם הגב' טל" (סעיף 5 להסכם) ומכוח המחאת זכות שמסרה לג'קסון, על מנת לבטל את הסכם המכר בינה לבין בוחניק "ולאחר שהדבר יעלה בידה, תינתן לגב' טל שנה לצורך מכירת הנחלה ובכפוף להבטחת תשלום החוב במלואו למר ג'קסון". כן הוסכם כי ככל שלא תצליח טל לעשות כן "יתמנה עו"ד אייזנקוט מייד לכונס נכסים שוב".

   אני מוצא לציין כי הסכם זה בין טל לג'קסון מיום 04/04/22, הוראותיו והתניותיו, לא היו חלק מן המסד העובדתי עליו מבוססות עילות התביעות שהוגשו בתיקים המאוחדים דנן וכי הם לא הוזכרו ולא פורטו בתביעות דנן כלל.

    

5. ביום 05/04/22 נרשם משכון לטובת ג'קסון על זכויותיה של טל על הנחלה הנ"ל (מסמכי הרישום צורפו כנספחים לבקשת הביטול). המשכוןנועד להבטחת קבלת כספי תמורה המצויים בידי בוחניק ו/או שיגיעו לה מידי רוכש עתידי (נספח ד' לתביעה בתיק 54837-04-22).

    

6. אציין כי בין הצדדים התנהלו/מתנהלים הליכים נוספים.

    

   • בת"א 60352-07-21 (שלום נצרת) - הגיש עו"ד אייזנקוט בשם ג'קסון (ושניים מבני משפחתו) תביעה כספית על סך 2.2 מיליון ₪ נגד טל, בוחניק ואח'. טל לא התגוננה כנגד תביעה זו כלל. לטובת ג'קסון ניתן בתיק הנ"ל ביום 28/03/22 פסק דין כנגד טל על סכום התביעה ובהעדר הגנה. פסק דין זה הפך חלוט. בוחניק הגיש שם תביעה שכנגד לנזקים בסך של 1,040,000 ₪. בכתב הגנתה לתביעת בוחניק שכנגד שם טענה טל בסעיף 4 כי בחרה שלא להתגונן כנגד תביעתו של ג'קסון (ושניים מבני משפחתו) שם מפני שהיא "תביעה צודקת ומבוססת".

      

   • בתיק פש"ר (מחוזי נצרת) 15931-06-15 בו החייב הינו נתן טל בעלה לשעבר של תמרה טל, ניתנה החלטה לעיכוב הליכי מכירת הנחלה הנ"ל. בתיק זה ניתן ביום 07/12/21 פסק דין המאשר הסכמה שהושגה שלפיה, תמורת ויתור המנהל המיוחד על טענתו להיות נתן טל בעלים של מחצית מהזכויות בנחלה הנ"ל, ישולם מתוך התמורה שתתקבל ממכירת הנחלה סך של 186,000 ₪ לקופת הפש"ר לכיסוי יתרת החוב של החייב לפי תכנית הפירעון המוסכמת שנקבעה לו.

      

     הגשת התביעות דנן והליכים מוקדמים בהם (לרבות פס"ד חלקי)

      

7. ביום 27/04/22 הגיש עו"ד אייזנקוט בשם ג'קסון וטל תביעה בתיק 54829-04-22 כנגד בוחניק וכנגד עו"ד אשכנזי לביטול הסכם המכר הנ"ל משנת 2016 בשל הפרתו לאחר סיום ההליכים המשפטיים בת"א 14941-11-16. בתביעה זו נטען כי על אף שצריך היה בוחניק לשלם את התמורה עבור הנחלה לאחר שניתן פסק הדין בת"א 14941-11-16, הוא לא שילם אותה עד היום ובכך הפר את הסכם המכר באופן המזכה את טל בביטולו. כמו כן נתבקשה מחיקת המשכון שרשם עו"ד אשכנזי לטובת בוחניק על הנחלה.

    

8. ביום 27/05/22 הגיש עו"ד אייזנקוט בשם מר ג'קסון תביעה נוספת בתיק 54837-04-22, הפעם כנגד טל ובה נתבקש רישום תחליף משכון לטובת ג'קסון בשל פדיון הלוואת המשכנתא לבנק דיסקונט כאמור לעיל על ידי ג'קסון. כתב התביעה הנ"ל תוקן ביום 02/05/22 באופן שהוסף אליו בוחניק כנתבע לפי החלטה מיום 01/05/22 (התביעה הוגשה גם כנגד רשם המשכונות אך הוא נמחק מאוחר יותר בהסכמה). לכתב תביעה זה צורף תצהירה של הנתבעת טל ובו נתנה הסכמתה למתן הסעד המבוקש בתביעה. טל לא הגישה כתב הגנה כלל בתיק זה נוכח האמור לעיל.

    

9. לא יהיה מיותר לציין שוב, כי ההסכם הנ"ל בין טל לג'קסון מיום 04/04/22, הוראות ותניותיו, אינם מהווים חלק מן המסד העובדתי עליו מבוססות התביעות שהוגשו בתיקים המאוחדים דנן וכי הם לא הוזכרו ולא פורטו בתביעות דנן כלל.

    

10. ביום 17/07/22, הגיש בוחניק יחד עם כתב הגנתו הנ"ל (בו ביקש לדחות את תביעת הביטול של ההסכם עם טל לעיל וכן לביטול המשכון לטובת ג'קסון), כתב תביעה שכנגד ובו ביקש לאכוף את פסק הדין בתיק בת"א 14941-11-16 וביצוע ההסכם לפיו. בתביעתו ובהגנתו הנ"ל טען (בתמצית) כי ג'קסון וטל פעלו לסכל את האפשרות שייקח משכנתא לתשלום הסכם המכר, בדרך של ביצוע רישום הערות שונות על הזכויות בנחלה, שעה שלצורך קבלת משכנתא על ידו הוא נדרש על ידי הבנק להמציא אישור זכויות נקי של הנחלה.

     

11. ביום 21/08/22 ולאחר שנתבקש הדבר על ידי בוחניק וניתנה זכות תגובה ליתר הצדדים, הוחלט על איחוד הדיון בשתי התובענות הנ"ל.

     

    הסכם הפשרה בין ג'קסון לבוחניק שקיבל תוקף של פס"ד חלקי

     

12. ביום 06/11/23 הגישו ג'קסון ובוחניק יחדיו, הסכם פשרה ובקשה למתן פסק דין חלקי. בהסכם הפשרה הסכימו ג'קסון ובוחניק כי התביעות שהגיש ג'קסון כנגד בוחניק ועו"ד אשכנזי תידחנה בשני התיקים המאוחדים, וכמו כן תידחה התביעה שכנגד שהגיש בוחניק כנגד ג'קסון. כן הוסכם שתידחה התביעה שהגישו ג'קסון ובני משפחתו בבית משפט השלום בנצרת בתיק 60352-07-21 גם כן ללא צו להוצאות. כן התחייב בוחניק להעביר לג'קסון סך 1.8 מיליון ₪ תוך 60 יום ממתן תוקף של פסק דין להסכם. מועד התשלום הוגדר על ידי הצדדים כ- "המועד הקובע". עוד הוסכם כי לאחר רישום זכויות בוחניק בנחלה, יעביר בוחניק לג'קסון סך נוסף של 250,000 ₪ וסך שני הסכומים הנ"ל יהיה לסילוק סופי ומושלם לפי הסכם הפשרה. כן נקבעו הסדרי תשלום והסדרים למקרה של הפרה שלא אביאם כאן. עוד נקבע בסעיף 2 להסכם, כי במועד הקובע הנ"ל, ממחים ג'קסון וקרובי משפחתו כל זכות העומדת להם מול טל, לבוחניק. כמו כן התחייב ג'קסון להסיר כל בקשה שהגיש לתיק הפש"ר הנ"ל אשר מונעת רישום הזכויות בנחלה על שם בוחניק, ולמחוק כל ה"א, משכון או כל רישום אחר המונע רישום כאמור לעיל.

     

13. בו ביום (06/11/23) הגישה טל באמצעות עו"ד אייזנקוט "בקשה דחופה והודעה" ובה ביקשה שלא לאשר את הסכם הפשרה הנ"ל. לטענתה, לא נודע לעו"ד אייזנקוט אודות ההסכם והוא הוכה בתדהמה מהגשתו. נטען כי ההסכם עומד בניגוד להסכם אחר בין טל לג'קסון. נטען, כי השניים הנ"ל "לא הסתירו את דבר קיומם של אינטרסים משותפים בניהם על מנת להביא לכדי קבלת זכויותיהם שבדין" כתוצאה ממעשיו של בוחניק. כן נטען (לראשונה) כי בין טל לג'קסון נכרת הסכם הנוגד מפורשות את הסכם הפשרה הנ"ל ואוסר את העברת הזכויות או פעולה כלשהיא הנוגדת את המוסכם בהסכם שביניהם. נטען כי הסכם הפשרה פוגע אנושות בטל שהסתמכה על התחייבויות ג'קסון בהסכם עימה. בין היתר הגישה טל תצהיר המסכים לתביעתו הכספית וכן הסכימה לתחלוף המשכון ולעוד פעולות משפטיות שחזרה מהן יגרום "לעיוות דין חסר תקדים בהתנהלות משפטית וחוקית בכלל וחוזית בפרט". לאור האמור ביקשה שלא לאשר את הסכם הפשרה עד שתוגש על ידה התייחסות לבקשת האישור.

     

14. נוכח העובדה כי בקשתה הנ"ל, שכללה מרכיבים עובדתיים רבים (לרבות קיומו של הסכם בינה לבין ג'קסון שזכרו כאמור לא בא בשתי התביעות שהוגשו) ניתנה בו ביום החלטה ולפיה, הואיל שבקשתה לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות, היא נדחית.

     

15. לאחר דחיית הבקשה הנ"ל שלא אומתה בתצהיר, אושר הסכם הפשרה בתוקף של פסק דין חלקי.

     

16. ביום 27/12/23 הוגשה על ידי טל בקשה לביטול פסק הדין החלקי.

     

17. לאחר קבלת תגובות ג'קסון ובוחניק, נדחתה בהחלטה מנומקת הבקשה לביטול פסק הדין החלקי.

     

18. אשר להמשך ההליך נקבע כי בישיבת ההוכחות הראשונה שנקבעה ישמעו עדיה של טל בתביעתה לביטול ההסכם מול בוחניק ולישיבה השניה שנקבעה ישמעו עדיו של בוחניק בתביעתו שכנגד. כן יובהר כי התובענה שהגיש ג'קסון לרישום תחליף משכון נדחתה עם הגשת הסכם הפשרה ואישורו. כמו כן נמחק שמו של ג'קסון כתובע בתביעת הביטול הנ"ל של טל וכן נמחק ג'קסון כנתבע בתביעה שכנגד של בוחניק.

     

19. מכאן ואילך תובאנה טענות הצדדים במחלוקות שנותרו לאחר מתן פסק הדין החלקי, בין טל לבין בוחניק.

     

    טענות התובעת - טל בתיק 54829-04-22

     

20. בתביעה זו עתרה טל למתן פסק דין הצהרתי המורה כי הסכם המכר שבינה לבין בוחניק שנחתם בחודש 06/2016 בטל ומבוטל לאור זאת שבוחניק הפר את ההסכם הפרות יסודיות ולא עמד בתנאיו הבסיסיים לאחר הליך משפטי.

    בנוסף עתרה למתן צו המורה כי ייפוי הכוח שקיבל עו"ד אשכנזי מידי טל בטל ומבוטל ויש איסור על עו"ד אשכנזי לעשות בו כל שימוש.

    כמו כן עתרה למתן צו המורה לרשם המשכונות למחוק את המשכון שרשם בוחניק לטובתו ביום 02/02/22 לטענתה, שלא כדין באמצעות עו"ד אשכנזי וייפוי הכוח שקיבל מאת טל.

     

21. בתביעה נטען כי בוחניק לא שילם דבר על חשבון התמורה בגין הנחלה.

     

22. נטען כי בוחניק מעולם לא ביקש ארכה לקיום חיוביו נשוא ההסכם.

     

23. בוחניק אף לא ביקש הוראות מבית המשפט בת"א 14941-11-16 (להלן: "תביעת הביטול הראשונה") כיצד עליו לנהוג בנוגע להסכם המכר.

     

24. נטען כי בוחניק ניצל לרעה ובחוסר תום לב את העובדה כי הלוואת המשכנתא נפדתה על ידי צד ג' (קרי ג'קסון) ולא קיים אף לא אחת מהתחייבויותיו החוזיות במהלך ניהול ההליך. הוא אף לא העביר כספים לידי הנאמן בתיק הפש"ר.

     

25. נטען כי בוחניק לא עשה דבר כדי לקדם או לממש את ההסכם אשר לגביו נקבע בתביעת הביטול הראשונה כי הוא רשאי לממשו.

     

26. נטען כי בחודש 05/2020 פנתה תמרה באמצעות בא כוחה דאז עו"ד גריידי אחיקם אל הנתבעים בהתראה לקיים את ההסכם וגם לספק לוחות זמנים ברורים לקיום ההסכם. במכתב צוין כי אם לא יעשה כן הרי שהדבר ייחשב כהפרה יסודית מצדו על כל המשתמע מכך לרבות ביטולו של הסכם המכר. הנתבעים התעלמו מפניות אלו.

    נטען כי התעלמות זו מלמדת כי בוחניק הפר את הסכם המכר הפרה יסודית.

     

27. נטען כי בנוסף, במקביל להגשת התביעה דנן ב"כ תמרה הנוכחי (עו"ד איזנקוט) שלח אף הוא מכתב התראה אל עו"ד אשכנזי והודיע לו על ביטול ההסכם והתרה בו שלא להשתמש בייפוי הכוח הבלתי חוזר שיש בידיו וזאת משום שהסכם המכר מבוטל לאור הפרותיו היסודיות של בוחניק.

     

28. נטען כי מאז מתן פסק הדין בתיק הנ"ל סירב בוחניק לספק מועדים כלשהם לקיומו של ההסכם מצדו.

     

29. נטען כי במסגרת הליך הערעור שהוגש לבית המשפט העליון (לא צוין מס' הליך ברם ככל הנראה ערעור שהוגש על פסק הדין בתביעת הביטול הראשונה והוא ע"א 365/19) הבהיר בית המשפט העליון, וזאת בניסיון לפשר בין תמרה לבוחניק, כי זכותו של ג'קסון שפרע את המשכנתא היא זכות קניינית ראשונה בעדיפותה מאחר והוא בא בנעלי הבנק מכוח סעיפים 13 ו- 14 לחוק המשכון. נטען כי עמדה זו של בית המשפט העליון זרעה לראשונה חשש אמיתי בליבו של בוחניק שהבין לראשונה כי לג'קסון זכויות קניניות עדיפות על זכויותיו הנובעות מההסכם עם תמרה.

    נוכח זאת מיהר בוחניק ופנה אל תמרה בבקשה למחוק הדדית את הערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון. בו בעת ומחשש שג'קסון יתחיל לפעול למימוש זכותו לתחלוף המשכון הוא החל להשתמש בייפוי הכוח שמסרה תמרה לידי עו"ד אשכנזי וזאת על מנת להכביד על ג'קסון לממש את זכויותיו.

    כך שרק אז החל בוחניק לבקש לממש את זכותו המבוטלת.

     

30. נטען כי הסכם המכר לוקה במחדלים חמורים. סעיף 3 להסכם המכר שהוא סעיף התמורה לא קובע מועדי תשלום. קיים חוסר בהירות בנוגע ללוחות הזמנים.

     

31. נטען כי לפי סעיף 3.2 להסכם המכר היה על בוחניק לשלם לתמרה סך של 1,650,000 ₪ בכפוף לקבלת משכנתא, וזאת ללא שצוין תאריך.

     

32. נטען כי בסעיף 6.5 להסכם צוין כי סעיפים 2-5 הם סעיפים יסודיים שהפרתם תגרום לחיובו של המפר בפיצוי מוסכם וסעיף 6.6 קובע כי פיגור במילוי תנאי יסודי שיעלה על 14 יום ייחשב כהפרה יסודית של ההסכם. מכאן ניתן ללמוד כי זמן סביר הוא שבועות ספורים ולא שנים.

     

33. נטען כי סעיף 41 לחוק החוזים קובע כי מקום שבו ההסכם שותק באשר למועדים לקיום התחייבויות יש לקיים את החיוב תוך זמן סביר מיום כריתת ההסכם ו/או מיום שדרש הנושה מהחייב את ביצוע ההתחייבות.

     

34. נטען כי מרוץ הזמנים לתביעה זו מתחיל מיד לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעת הביטול הראשונה (קרי בחודש 04/2019).

     

35. נטען כי על בוחניק היה לפעול מיד לאחר מתן פסק הדין הנ"ל ולשלם לתמרה סך של 1,650,000 ₪ לידי תמרה. עם זאת בוחניק לא עשה כן. הוא גם לא פנה לקבלת משכנתא על מנת לשלם סכום זה.

     

36. נטען כי אף בחודש 02/2020 וכן בחודש 05/2020 לאחר שג'קסון מסר לבוחניק מכתב כוונות לשם הסרת המשכון לטובתו מכוח המחאת הזכות לא פעל בוחניק ולא מימש את הזכות הנטענת על ידו.

     

37. נטען כי בוחניק גם לא שילם את יתר התשלומים שצוינו לאחר התשלום שצוין בסעיף 3.2.

     

38. נטען כי מאחר והסך שצוין בסעיף 3.2 להסכם סולק כבר בחודש 05/2017 על ידי ג'קסון, בוחניק היה חייב לקיים תוך 90 ימים את יתר סעיפי התמורה.

     

39. נטען כי הסכם המכר בטל גם לאור סעיף 7.5 להסכם מאחר ובוחניק הצהיר בבית המשפט בת"א 60352-07-21 כי הוא אינו מצליח לקבל משכנתא.

     

40. נטען כי הימנעות בוחניק לממש את זכויותיו היתה באשמתו הבלעדית.

     

41. נטען כי בוחניק מתעלם מכך כי שווי הנחלה עלה באופן ניכר מיום חתימת ההסכם. בוחניק אף משתמש שלא כדין בייפוי הכוח שבוטל כדין וזאת על מנת לרכוש זכויות בנחלה במחיר של נזיד עדשים. מדובר במחיר שהיה רלוונטי לפני 7 שנים.

     

42. נטען כי לפי ההלכה הפסוקה כאשר בעל דין מוותר בהתנהגותו של זכות שהוקנתה לו בפסק דין בייחוד כאשר מדובר בזכות קניינית מוצא בית המשפט כי אין לאכוף זכותו זו וזאת מכוח תורת ההסתמכות. נטען כי במקרה דנן במעשיו ומחדליו ויתר בוחניק על תוצאות פסק הדין.

     

43. נטען כי מיום מתן פסק הדין ועד היום חלף פרק זמן בלתי סביר בו בוחניק לא קיים אף אחד מתנאי ההסכם.

     

44. נטען כי אי תשלום תמורה במסגרת חוזית גם אם אינו מוגדר כהפרה יסודית בהסכם הוא מוגדר כהפרה יסודית מכללא.

     

45. נטען כי בשל כל הנ"ל יש לקבוע כי בוחניק הפר את הסכם המכר הפרות יסודיות המזכות בביטול ההסכם.

    לחילופין יש לקבוע כי סעיף 7.5 להסכם חל במקרה דנן באופן שיצר בטלות להסכם.

     

46. לחילופי חילופין נטען כי בשל חלוף השנים, ריבוי הליכים וההערות שנכתבו אל תוך אישור הזכויות מושא הנחלה ברור כי ההסכם סוכל בהתאם לסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970 ולא ניתן ליישמו בוודאי לא בטווח סביר. נטען כי מדובר בהליכים שהצדדים לא יכלו לצפות כי יגרמו לסיכולו של ההסכם.

     

    הגנת הנתבעים בת"א 54829-04-22

     

47. נטען כי יש להורות על דחיית התביעה בגין מעשה בי דין וזאת לאור פסק הדין שניתן בתביעת הביטול הראשונה.

     

48. נטען כי תמרה אינה מרוצה מתוצאת פסק הדין שניתן בתביעת הביטול הראשונה, משכך היא פעלה (עם ג'קסון) במספר חזיתות במטרה לסכל את קיומו.

     

49. נטען כי בניגוד לטענת תמרה, הבנק לא דחה את בקשת בוחניק לקבלת הלוואת משכנתא. כל שעשה הבנק הוא לוודא כי ניתן יהיה להבטיח את זכותו לרשום משכנתא שתינתן לבוחניק וזאת באמצעות אישור זכויות מתאים. לצורך מימוש ההסכם בוחניק היה זקוק למשכנתא אשר תינתן לו בכפוף להמצאת אישור זכויות נקי.

    נטען כי עיקר התשלומים לפי הסכם המכר עם תמרה מקורם במשכנתא, ברם בנקים מסחריים דורשים אישור זכויות נקי במטרה להבטיח את זכות הבנק.

     

50. נטען כי במקרה דנן רמ"י רשמה בספריה הערה על הליכים אשר ננקטו כנגדה על ידי משפחת רווה ממנה רכשה תמרה את זכויותיה בנחלה בכינוס נכסים טרם נחתם ההסכם עם בוחניק. לפיכך אישור הזכויות לא היה נקי.

     

51. בנוסף, לאחר מתן פסק הדין בתביעת הביטול הראשונה פעלה תמרה מתוך כוונה לסכל את פסק הדין לאחר שביקשה להשכיר את החלקות החקלאיות למעבדים שלא נזכרו בהסכם שחתמה עם בוחניק. עובדה זו יצרה סכנה להפקעת הקרקעות על ידי רמ"י בהתאם לחוק החקלאות.

     

52. משכך, בחודש 12/2019 הוגשה על ידי בוחניק כנגד תמרה ורמ"י ה"פ 73037-12-19 בבית המשפט בצפת (אצל כב' השופט רונן פיין) (להלן: "התובענה שבצפת"). בתביעה זו נתבקשה תמרה לחדול מכוונתה להשכיר את החלקות החקלאיות לאחרים. ביחס לרמ"י נתבקש להורות למחוק את ההערה שנרשמה בספריה שעניינה התביעה שהגישה משפחת רווה בת"א 62749-02-16 וכן לוודא כי רמ"י לא תרשום בספריה הערות נוספות אשר ימנעו מבוחניק לקבל משכנתא ובכך ימנעו ממנו להשלים את רכישת הנחלה.

     

53. נטען כי ביום 07/04/21 השיבה רמ"י לתובענה שבצפת כי ניתן יהיה להגיע עם בוחניק בעניין ההערה שרשומה להסדר, ברם נוסף לספריה גם רישום על צו איסור דיספוזיציה מיום 10/12/17 שניתן במסגרת תיק פש"ר 15931-06-15. במסגרת אישור זכויות מיום 24/03/21 הוצג צו איסור דיספוזיציה בתיק הפש"ר הנ"ל.

     

54. נטען לגבי ההערה ביחס לע"א 8386/20 (ערעור של משפ' רווה) שנמצא באישור הזכויות של הנכס מיום 24/03/21 ערעור זה נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 27/06/22.

     

55. לגבי ההערה באישור הזכויות מהמועד הנ"ל בעניין איסור דיספוזיציה מיום 31/12/19 שניתנה במסגרת ה"פ 37037-12-19 נטען כי בוחניק יכל למחוק אותה בכל רגע נתון.

     

56. עוד נטען כי למרות שרמ"י ובוחניק הגיעו להסכמות (בתיק שבצפת) לפיהן רמ"י תיתן את הסכמתה לרישום משכנתא לבנק והיא תחריג את ההערות הנוגעות לתביעות משפחת רווה, תמרה מנגד התנגדה למתן פסק דין בתביעה שבצפת ועמדה על זכותה (באמצעות בא כוחה הקודם אחיקם גריידי) לחקור את בוחניק על תצהירו שהוגש בתביעה בצפת.

     

57. נטען כי נכון למועד הגשת כתב ההגנה הופיעה ברמ"י הערה נוספת וזאת בגין ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק הדין שניתן בתביעת הביטול הראשונה, כאשר כאמור מדובר בערעור שנמחק ( ע"א 365/19).

     

58. נטען כי ניסיון נוסף לחסום את דרכו של בוחניק מלקיים את ההסכם ואת פסק הדין שניתן לטובתו בתביעת הביטול הראשונה נעשה על ידי תמרה במסגרת תיק פש"ר 15931-06-15 (להלן: "תיק הפש"ר"). ביום 07/12/21 ניתן בתיק זה פסק דין לפיו יופטר בעלה של תמרה מכל חיוביו לאחר הפקדת סך של 186,000 ₪ לידי ב"כ התובעת דאז, עו"ד דהאן.

    בהתאם פנה בוחניק ביום 27/03/22 בבקשה בתיק הפש"ר הנ"ל וביקש להעביר תשלום זה לקופת הפש"ר במטרה כי בית המשפט יורה על מחיקת צו איסור דיספוזיציה המופיע באישור הזכויות.

    נטען כי צו זה לאיסור דיספוזיציה מיום 10/12/17, ניתן בהסכמת תמרה רק במטרה לחסום את דרכו של בוחניק לקבל אישור זכויות נקי.

    אלא שביום 29/03/22 הגיש ב"כ תמרה (עו"ד אייזנקוט) בקשה להצטרף כצד לתיק הפש"ר וביום 06/04/22 הגיש הנ"ל התנגדות להעברת תשלום לתיק הפש"ר. בתגובה טען עו"ד אייזנקוט כי טרם הוכרעה השאלה למי שייכות הזכויות האם לתמרה או לבוחניק.

     

59. נטען כי ההתנגדות הנ"ל הוגשה על רקע החשש כי אם ישולם הסכום הנ"ל בתיק הפש"ר ימחק צו איסור דיספוזיציה אשר הוטל על ידי בית המשפט של הפש"ר ובכך תיפתח דרכו של בוחניק לקבל הלוואת משכנתא.

    נטען כי הנאמן בתיק הפש"ר הוטעה על ידי ב"כ תמרה והעביר תגובתו לפיה בשלב זה טרם הוכרעה השאלה מי רכש את הזכויות ולכן הוא ביקש להותיר את צו המניעה (איסור דיספוזיציה) על כנו ולא לאפשר לבוחניק להעביר כספים לקופת הפש"ר.

    בהמשך אף ניתנה בתיק הפש"ר הנ"ל, ביום 07/07/22 החלטה לפיה משטרם הוכרע מי רכש את הנחלה יוותר צו איסור דיספוזיציה על כנו.

     

60. נטען כי ההחלטה הנ"ל ניתנה לאור הטעיה מכוונת של תמרה אשר מטרתה לחסום את דרכו של בוחניק מלממש את פסק הדין שניתן בתביעת הביטול הראשונה.

     

61. נטען כי במסגרת התביעה שהוגשה בטבריה ע"י ג'קסון (ת"א 60352-07-21) פעלו גם ג'קסון והוריו להוצאת עיקולים זמניים וכן להוצאת צו מניעה האוסר על בוחניק לעשות שימוש בייפוי הכוח שניתן לו. רק לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, הוסר צו המניעה נגד בוחניק וצומצמו העיקולים לסכומים אשר היה בהם כדי לאפשר את מימוש הסכם המכר.

     

62. נטען כי תחבולה נוספת מבית היוצר של תמרה עלתה לאור בקשת עו"ד אייזנקוט (ב"כ תמרה וגם ג'קסון) בת"א 60352-07-21 להורות על עיקול הנחלה לטובת ג'קסון והוריו עד לסכום של 2,400,783 ₪, וביום 07/04/22 אף נרשם העיקול. אף בשל כך לא יכל בוחניק לקבל אישור זכויות נקי.

     

63. נטען כי צו העיקול בתיק הנ"ל ניתן מבלי לקבל את עמדת בוחניק העשוי להיפגע ממתן הצו. נטען כי עיקול זה מרוקן מתוכן את פסק הדין שניתן לטובת בוחניק בתביעת הביטול הראשונה.

    צוין כי בוחניק הגיש בקשה לביטול צו העיקול וביום 26/05/22 נדחתה הבקשה.

     

64. נטען כי חוסר תום הלב של תמרה עולה גם לאור מסמכים שהוצגו במסגרת התביעה שבטבריה (קרי ת"א 60352-07-21). נטען כי במסגרת תביעה זו הוצגו על ידי ג'קסון שני נספחים. המסמך הראשון הוא נספח להסכם המכר בין תמרה לג'קסון. מסמך מיום 15/12/16 בו צוין כי ג'קסון ישלם לתמרה סכומים לשם סילוק המשכנתא וכי ככל שתינתן הכרעה שיפוטית כי ההסכם עם בוחניק תקף, אז יושבו לג'קסון כל הסכומים בצירוף ריבית בנקאית. כמו כן מסמך מיום 17/08/16 שעניינו התחייבות לפיצול מגרש ממנו עולה כי ג'קסון איפשר לתמרה לפצל מגרש מנחלתה וכי ככל וזה לא יתאפשר, ג'קסון ישלם לתמרה סך של 900,000 ₪ בגין זכויותיה במגרש.

     

65. נטען כי נספחים אלו לא צורפו לת"א 14941-11-16. הם לא גולו לרשויות מיסוי מקרקעין ולא צורפו כלל לתביעה דנן.

     

66. נטען כי מטרתה של תמרה הייתה להונות את בוחניק ולפגוע בזכויותיו תוך הטעיה של בתי משפט שונים בהליכים המתנהלים בהם.

     

67. נטען כי המחאת הזכות עליה חתמה תמרה היא מאוחרת להסכם עם בוחניק ואין לה נפקות משפטית כלפי בוחניק. נטען כי המחאת הזכות כפופה לזכויות שיש לתמרה מכוח ההסכם שלה עם בוחניק וזאת עד לגובה ההסכם המומחה.

     

    טענות התובע שכנגד - בוחניק בתיק 54837-04-22

     

68. בתביעה שכנגד שהגיש בוחניק בתיק הנ"ל הוא עתר למתן סעד בו יוצהר כי פסק הדין שניתן בתביעת הביטול הראשונה הוא שריר וקיים. כן נתבקש להצהיר כי תמרה פועלת בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים במטרה להונות את בוחניק וזאת תוך הטעיית בתי המשפט השונים ובעלי תפקיד. כן נתבקש ליתן צו המורה לתמרה לפעול אצל רמ"י, בתיק הפש"ר וברשם המשכונות ולמחוק כל הערה שנוגדת את פסק הדין בתביעת הביטול הראשונה. בנוסף נתבקש להורות לרשם המשכונות למחוק משכון שהגיש ג'קסון. ביחס לסעד האחרון כבר ניתן פסק דין חלקי ביום 20/03/24 בתובענות דנן.

     

69. בתביעה זו חזר בוחניק על הטענות שהועלו על ידו במסגרת כתב ההגנה לתביעה של תמרה.

     

     

     

    טענות הגנת הנתבעת שכנגד - טל בתיק 54837-04-22

     

70. נטען כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית חסרת כל בסיס שהוגשה בחוסר תום לב ולוקה בשיהוי.

     

71. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד הובאו על ידי תמרה טענות לגבי העובדות שקדמו לתביעה.

     

72. נטען כי בוחניק ותמרה ערערו לבית המשפט העליון על פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה ואף אחד מהם לא ביקש לעכב את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ולא ביקשו הוראות להארכת מועדי הקיום.

     

73. נטען כי בוחניק לא עשה כלום על מנת לממש את זכייתו בפסק הדין בתביעת הביטול הראשונה.

     

74. נטען כי בתביעה שהוגשה על ידי בוחניק בצפת הוא טען כי הסיבה היחידה שבגינה הוא לא קיים את פסק הדין, קרי את ההסכם, נעוצה בכך שעל גבי אישור הזכויות מופיעה הערה בדבר קיומו של תיק משפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים של מי שהיו הבעלים הקודם של הנחלה.

     

75. נטען כי הצהרה זו לבדה מקיימת את נסיבות סעיף 7.5 להסכם המכר כך שההסכם בטל ללא צורך בקביעה מי מהצדדים אחראי.

     

76. נטען כי נעשו פניות אל בוחניק על ידי תמרה והן על מנת שיפעל למימוש ההסכם. עם זאת, בוחניק התעלם מפניות אלו.

     

77. נטען כי הטענה של בוחניק בבית המשפט שבצפת כי הסיבה שבגינה הוא לא יכול לקבל משכנתא והיא נעוצה בהערה שבאישור הזכויות (קרי הנוגעת למשפחת רווה) , כלל אינה קשורה לתמרה.

     

78. נטען כי במסגרת דיון בבית המשפט העליון בערעורים שהוגשו על ידי תמרה ובוחניק הודיע כב' השופט עמית לצדדים בפתח הדיון כי נוכח פדיון המשכנתא על ידי ג'קסון יש בידו זכות קניינית עדיפה על זכויות בוחניק ותמרה. רק לאחר מכן החל בוחניק להמציא טענות של קנוניה בין תמרה לג'קסון בניסיון לכאורה למנוע ממנו מלממש את זכותו.

     

79. נטען כי בוחניק הפר את ההסכם הפרות יסודיות וזאת לאחר שקיבל הזדמנות לממשו באמצעות פסק הדין.

     

80. נטען כי הפרות אלו מזכות את תמרה בביטול ההסכם.

     

81. נטען כי בוחניק מעולם לא הראה כי פנה בסמוך לאחר מתן פסק הדין בתביעת הביטול הראשונה לבנק כלשהו ומה הייתה עמדתו של הבנק. עצם פניות לרמ"י אינן ממלאות אחר החובה של בוחניק לקיים את ההסכם ובתום לב בזמן סביר לאחר מתן פסק הדין הנ"ל.

     

82. נטען כי להערות המפורטות באישור זכויות לא היה קשר לתמרה ולא היה בהן כל מימד משפטי שמפריע לקבל משכנתא. מדובר בהערות מנהליות וולונטריות, למעט ההערה שבוחניק בעצמו רשם ושניתנה במסגרת התיק שבצפת.

     

83. נטען כי בית המשפט בתיק הפש"ר דחה את בקשת בוחניק וזאת מתוך הסתכלות עניינית על מצבם של כלל בעלי הזכויות הטוענים וזאת על בסיס עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר.

     

84. נטען כי מחודש 04/2019 לא נקט בוחניק בכל הליך מתאים המלמד על פעולות אמיתיות לביצוע ההסכם.

     

85. נטען כי מי שאינו מגיב למכתבים והתראות אינו יכול לטעון כי שיתפו פעולה כנגדו. אילו היה שמץ של אמת בגרסת בוחניק הוא היה מסביר מדוע לא השיב למכתבים שנשלחו אליו. נטען כי ניסיון החיים מלמד כי אי הענות למכתבים מלמדת כי גרסתו החדשה של בוחניק שקרית מיסודה.

     

86. נטען כי לאחר שהבינה תמרה בדיון בבית המשפט העליון כי ג'קסון זכאי להיכנס לנעלי הבנק לרבות זכאות לתשלום ריבית פיגורים כפי תנאי הסכם ההלוואה, היא הבינה כי גרירת הרגליים שבוחניק כופה עליה מעמיקה עוד יותר את גדול החוב ומסכנת את האפשרות כי יותרו בידה כספים מנחלתה.

     

    חומר הראיות:

     

87. מטעם טל הוגשו תצהיריו של מר ירון ג'קסון (ת/1-ת/2) עליהם נחקר בחקירה נגדית. הוגש תצהירה של טל (ת/3) עליו נחקרה בחקירה נגדית. הוגשה החלטה בת"א 60352-07-21 (ת/4). הוגש פרוטוקול מיום 02/10/22 בתיקים דנן (ת/5). הוגש הסכם מכר מיום 13/06/16 (ת/6). הוגשה בקשה בדרך של ה"פ בתיק 73037-12-19 (ת/7).

     

88. מטעם בוחניק הוגשה בקשה שאושרה בתיקים דנן שהגיש עו"ד אשכנזי לצירוף 3 נספחים (נ/1). הוגש תצהיר של מר בנימין מבורך לוי, יועץ משכנתאות (נ/2) עליו נחקר לוי בחקירה נגדית. הוגש תצהירו של מר בוחניק (נ/3) עליו נחקר בחקירה נגדית.

     

89. הצדדים הסכימו כי כל המסמכים בתיק פש"ר 15931-06-15 ישמשו כראיה. על כן סומנו באופן ספציפי המסמכים שאוזכרו בפסק דיני ולקוחים מתוך תיק הפש"ר כדלקמן: דוח מסכם מטען המנהל המיוחד מיום 5.12.17 (אוזכר בסעיף 134 לפסק הדין) סומן במש/1א, פרוטוקול מיום 7.12.17 בתיק הפש"ר (שצוין בסעיף 135 לפסק הדין) סומן במש 1/ב, תגובת המנהלת המיוחדת לבקשת המשיבה לביטול צו המניעה מיום 31.12.17 (צוין בסעיף 137 לפסק הדין ) סומן במש/1ג, פרוטוקול מיום 7.12.21 (צוין בסעיף 141 לפסק הדין) סומן במש1/ד, בקשה לצירוף צד מיום 29.12.21 וכן בקשה להפקדת תשלום מיום 27.3.22 (שצוינו בסעיף 142 לפסק הדין) סומנו במש1/ה-ו, הודעת ג'קסון המבקש להצטרף כצד להליכים (שצוינה בסעיף 143 לפסק הדין) סומנה במש1/ז', בקשה מטעם ג'קסון ותמרה להורות לרשם המשכונות למחוק משכון (שצוינה בסעיף 109 לפסק הדין) סומנה במש1/ח.

     

    דיון והכרעה

     

90. בסיכומיה טענה תמרה כי למעט 100,000 ₪ שהעביר בוחניק לנאמן (עו"ד אשכנזי), בוחניק לא שילם את התמורה מושא ההסכם וזאת מאז מועד החתימה על ההסכם. לפיכך טענה כי בוחניק הפר את ההסכם שחתם עימה בחודש 06/2016 הפרות יסודיות המזכות אותה בביטולו של ההסכם (סעיפים 3, 7 ו- 49 לסיכומי תמרה).

     

91. בוחניק מנגד טען בסיכומיו כי תמרה פעלה לסכל את ההסכם ואת אפשרות שלו לקבל משכנתא מהבנק (סעיף 37 לסיכומי בוחניק). לטענתו, "תמרה הסכימה לרישום הערת אזהרה בתיק הפש"ר של בעלה גם על זכויותיה באופן תמוה ובניגוד להחלטת בית המשפט של הפש"ר שצורפה כנספח ד' להסכם בוחניק". עוד טען בוחניק כי ב"כ תמרה, עו"ד אייזנקוט שייצג את תמרה בתיק הפש"ר הנ"ל אף לא איפשר לבוחניק "לפרוע את התשלום בתיק הפש"ר הנ"ל ובכך לסלול את הדרך לביטול צו המניעה שניתן בתיק הפש"ר בעניין הנחלה" (סעיף 42 לסיכומי בוחניק).

     

92. תמרה מצדה טענה בסיכומיה כי בוחניק כלל לא הציג כל אסמכתא המלמדת כי פנה אל הבנק לקבלת משכנתא וכי הבנק סרב להעניק לו משכנתא. בנוסף טענה תמרה כי מאישור זכויות מחודש 03/2021 שהציג יועץ משכנתאות שהובא לעדות מטעם בוחניק (ב- נ/2) עולה כי על גביו יש לא פחות מ- 4 הערות כדלקמן: "הראשונה רווה, השנייה פש"ר נתן טל, השלישית צו מניעה של בוחניק עצמו מתיק 73037-12-19 והרביעית רווה". לטענתה, אין שמץ של ראיה לכך כי קיימת הערה הנוגעת לתמרה. משכך לשיטתה ההערות על גבי אישור הזכויות אינן באשמתה. לטענתה, אילו היה בידי בוחניק להראות כי "תמרה ביצעה מהלך או פעולה שגרמה לבנק לסרב לו למשכנתא דיינו" (ראו סעיף 38 לסיכומים).

     

93. טרם אכריע במחלוקת הנ"ל אביא להלן תחילה את סעיף 3 להסכם המכר שעוסק בתמורה בגין הממכר, והוא מורה כדלהלן:

     

    "התמורה ומועדיה

    הצדדים מסכימים בזאת כי תמורת המקרקעין וקיום התחייבות המוכר על פי הסכם זה ישלמו הקונים למוכר סכום של 2,550,000 ₪ (שני מיליון חמש מאות וחמישים אלף ₪)  (להלן ולעיל: "התמורה") כולל מע"מ, במועדים ובתשלומים כדלהלן:

    3.1 סך של 100,000 ₪ (מאה אלף ₪) הופקד בהתאם להסכם מיום 15.3.16 לפקודת הנאמן לחשבון נאמנות.

    3.2 כפוף להמצאת מכתב כוונות, ישלם הקונה סף נוסף של כ- 1,650,000 ₪ (מיליון שש מאות וחמישים אלף ₪), בכפוף לקבלת משכנתא.

    3.3 לאחר תשלום הסכום הנקוב במכתב הכוונות, ימציא המוכר שטר ביטול משכנתא אישור זכויות מהמנהל לפיו נמחקה המשכנתא ובתוך 30 יום ממועד המצאתם יועבר סך של 200,000 ₪.

    3.4 תוך 30 ימים נוספים מהמועד הנקוב בסעיף 3.3 לעיל ישולם סך של 300,000 ₪.

    3.5 תוך 30 ימים נוספים מהמועד הנקוב בסעיף 3.4 לעיל ישולם סך של 300,000 ש"ח.

    3.6 הצדדים מורים לנאמן להעביר לידי הקונה מתוך כספי הנאמנות כספים לתשלום מס שבח ודמי הסכמה וכל תשלום ומס אחרים החלים על המוכר, בכפוף לאמור בתיק הפש"ר". 

     

94. אציין כי תיק הפש"ר המוזכר בסעיף 3.6 הנ"ל הוא פש"ר 15931-06-15 (להלן: "תיק הפש"ר") והוא אוזכר במבוא להסכם ב- "הואיל" השני.

     

95. במבוא ל"הואיל" השני בהסכם המכר צוין כדלקמן:

     

    "המוכר מצהיר כי זכויותיו במקרקעין חופשיות מכל עיקול ו/או, מישכון ו/או זכות אחרת לצד כלשהו, למעט משכנתא לטובת בנק דיסקונט בסך של 1,650,000 ₪ (להלן: "הבנק" "המשכנתא") בהתאם למכתב כוונות בתוקף עד ליום 30.3.2016 (נספח ג') וכן כפוף לאמור בהחלטה מיום 4.1.16 בתיק פש"ר 15931-06-15 (להלן: "תיק הפש"ר") (נספח ד'), לפיה מחצית מהתמורה תישמר בידי גיא אשכנזי, עו"ד (להלן: "הנאמן") בנאמנות עד לקבלת החלטה אחרת בתיק הפש"ר".

     

96. טרם אדרש לטענת בוחניק כי תמרה סיכלה את האפשרות שלו ליטול משכנתא ולשלם את הסכום הנקוב בסעיף 3.2 להסכם, אתייחס לשתי טענות של תמרה בסיכומיה. טענה אחת היא כי לאחר שסולקה הלוואת המשכנתא לטובת בנק דיסקונט בחודש 05/2017 (קרי על ידי ג'קסון) לא היה עוד צורך עוד במכתב כוונות המצוין בסעיף 3.2 להסכם המכר ולכן בוחניק היה צריך לשלם את הסכום לאלתר (סעיף 20 לסיכומיה). עוד טענה בסיכומיה כי לא היתה לבוחניק כל סיבה להתלות את התשלומים מושא סעיפים 3.3-3.5 להסכם (סעיף 29 לסיכומי תמרה).

     

97. אני דוחה את הטענה הנ"ל של תמרה. ראשית, בסעיף 23 לסיכומיה הפנתה תמרה למכתב מיום 17/02/20 (צורף כנספח ו' ל- ת/1). מדובר במכתב שנשלח על ידי עו"ד אייזנקוט כבא כוחו של ג'קסון לבוחניק, ובו צוין כי לאחר שסולקה ההלוואה על ידי ג'קסון לבנק דיסקונט "ולמעשה "הוחלפה" בזכויות צד ג' (מרשי) והובטחה באמצעות רישום משכון, ניתנת בזאת הודעה למרשך (להלן: "מכתב כוונות") לפיה, מרשי מר ג'קסון הנ"ל מסכים לסלק ולמחוק מרישום, את המשכון שנרשם לטובתו ביום 19/12/16 וכן משכון נוסף מיום 16/02/20 כנגד תשלום מלוא סכום המחאת החוב הנקובה לעיל".

     

98. משמע תמרה בעצמה טוענת כי לאחר שג'קסון פרע את המשכנתא לטובת בנק דיסקונט הוא למעשה נכנס לנעלי בנק דיסקונט ומכתב הכוונות (מושא סעיף 3.2 להסכם) נמסר לבוחניק על ידי ג'קסון כחליף הבנק אך בחודש 02/2020. לכן אין לקבל את הטענה כי היה על בוחניק לשלם את הסכום לאלתר וזאת בחודש 05/2017 לאחר שנפרעה המשכנתא על ידי ג'קסון. שנית, העברת הסכום מושא סעיף 3.2 להסכם היתה כפופה לכך שבוחניק יקבל משכנתא מאת הבנק. לכן לא ניתן לקבל הטענה כי היה על בוחניק לשלם את הסכום לאלתר רק מאחר והמשכנתא לבנק דיסקונט נפרעה על ידי ג'קסון.

     

99. יותר מכך, העברת זכויות המשכון מן הבנק אל ג'קסון, אינה "מנכה" את הנכס מזכויות צד ג'. היא כל כולה, העברת זכויות בין צדדי ג', זכויות שהנכס כפוף להן ומשועבד בגינן.

     

100. אשר לטענת תמרה בנוגע ליתר התשלומים שבהסכם המכר, כי לא הייתה סיבה להתלות אותם אציין כי לגבי הסכום שבסעיף 3.3 להסכם (200,000 ₪) היה על בוחניק לשלמו אך לאחר תשלום הסכום הנקוב במכתב הכוונות שתשלומו כאמור היה כפוף לקבלת משכנתא, והסכומים מושא סעיפים 3.4-3.5 רק לאחר מכן. עם זאת כאמור בוחניק טען כי לא יכל לשלם את הסכום מושא סעיף 3.2 להסכם כי תמרה סיכלה את אפשרותו ליטול משכנתא. לכן ככל שאמצא כי טענת בוחניק נכונה, ממילא לא החל המועד לתשלום הסכומים מושא יתר סעיפי ההסכם.

      

101. אני מוצא לדחות גם את טענת תמרה בסיכומיה כי בוחניק לא הוכיח כי הבנק סירב ליתן לו משכנתא.

      

102. לתצהירו צירף בוחניק את התכתבויותיו מול בנק הפועלים. אכן מעיון בהתכתבויות אלו משנת 2016 סמוך למועד שבו נחתם הסכם המכר (נספח 17 לתצהיר בוחניק) עולה כי הבנק לא אישר ליתן משכנתא לבוחניק. צוין שם על ידי נציגת הבנק כי: "לצערי ללא אישור זכויות עדכני לא מוכנה לאשר". בנוסף, מהתכתבויות של בוחניק עם הבנק עלו שאלות מצד הבנק מדוע לא נרשם שעבוד לטובת בנק דיסקונט בגין המשכנתא וכן נתבקש ע"י הבנק כל החומר בנוגע לתיק הפש"ר המופיע בהסכם המכר.

      

103. במסגרת הדיון מיום 02/10/22 בצו המניעה נשאל מר בוחניק על ידי ב"כ תמרה: "מחודש אפריל עד חודש דצמבר שפנית לבית משפט השלום, מה עשית? לאיזה בנק פנית לקבל משכנתא?" (עמוד 4 ל- ת/5 שורות 14-15). אציין בהקשר זה כי בחודש 04/2019 ניתן פסק הדין בת"א 14941-11-16 וכי בוחניק פנה לבית המשפט השלום בחודש 12/2019 בת"א 73037-12-19 בתביעה לקבלת אישור זכויות נקי. לשאלה זו השיב בוחניק כי: "לא הייתי צריך. אני פניתי לבנק עוד בעסקה הראשונה וקיבלתי אישור בתנאים. התנאים היו אישור זכויות נקי, מה שכמובן לא היה, לא אישור זכויות ושום דבר מהתנאים שהיו כדי לקבל משכנתא, לא היה רלוונטי לבקש עוד פעם משכנתא, כאשר אין לי אישור זכויות נקי ושהוגש ערעור לעליון". (סעיף 5 ל- ת'5 שורות 14-17).

      

104. אכן לא מצאתי בהתכתבויות עם הבנק כי הבנק ביקש אישור זכויות נקי. עם זאת, בתצהירו (נ/2) הצהיר מר בנימין מבורך יועץ משכנתאות משנת 2016 שהובא לעדות על ידי בוחניק, כי בוחניק פנה אליו וביקש את סיועו לקבלת משכנתא מתאימה (סעיף 3 ל- נ/2). כן הצהיר כי בהתאם הוא (יועץ המשכנתאות) פנה לבנק הפועלים לקבל את עמדתם "שכן אליהם פנה אבי (בוחניק- י"א) מלכתחילה" (סעיף 4 ל- נ/2). עוד הצהיר כי הועברו אליו התכתבויות עם בנק הפועלים, עם רמ"י וכן דו"ח עיון מרשם המשכונות וכן אישורי זכויות מתאריכים 03/2016, 07/2016, 03/2021 ו- 11/2022 וכי המסמכים הועברו לבחינת בנק הפועלים ובשיחה טלפונית נמסר לו כי על פי אישור הזכויות לא ניתן לקבל משכנתא וכי תנאי לקבלת המשכנתא הוא גם ביטול המשכונים ומחיקת העיקולים. כן הצהיר כי תשובה דומה הוא קיבל גם מבנק טפחות שם השיבו לו כי ללא אישור זכויות נקי ומחיקת העיקולים והמשכון או הסבר שאין בהם לפגוע בזכות הבנק לא יעלה בידיו לסייע לבוחניק לקבל משכנתא (סעיפים 7-8 ל- נ/2).

      

105. בעדותו העיד מר מבורך כי בוחניק פנה אליו בסביבות חודש אפריל מאי 2022 (עמוד 27 שורות 24-25) וכי הוא ביקש מבוחניק פרטים ראשונים על הנכס וכי הוא יעשה פגישה בבנק (עמוד 28 שורה 19). כן העיד כי הוא ביקש ממנו אישור זכויות (שם, שורה 21). לאחר שנשאל בהמשך מה השיבה לו פקידת הבנק, השיב כי היא השיבה כי אי אפשר לקבל משכנתא על נכס שיש לגביו הערה וכי אישור הזכויות חייב להיות נקי לחלוטין (עמוד 31 שורות 4 ו- 6). משכך בעדותו אישר מבורך כי בוחניק פנה לבנק לקבלת משכנתא וסורב בשל העדר אישור זכויות נקי. עדותו זו של מר מבורך לא נסתרה ואני מקבלה כמהימנה.

      

106. לא זו בלבד. עיון בתיק הפש"ר שנפתח בעניינו של מר נתן טל בעלה לשעבר של תמרה, מעלה כי ביום 07/09/22 הוגשה על ידי מר ג'קסון וגב' תמרה בקשה שעניינה להורות לרשם המשכונות למחוק משכון שנרשם על הנכס (לטובת בוחניק) בניגוד לצו איסור דיספוזיציה בנחלה. אציין כי צו איסור דיספוזיציה הוצא ע"י בית המשפט בתיק הפש"ר הנ"ל ביום 10/12/17 (ראו עמוד 217 לתצהיר בוחניק). צו זה הופיע באישור הזכויות שהוצא בגין הנכס דנן (ראו אישורי זכויות בעמוד 281 לתצהיר בוחניק).

      

107. בסעיף 42 לבקשה זו ציין ב"כ תמרה, עו"ד אייזנקוט, כי פעולת רישום המשכון החדש מהווה הפרה של צו לאיסור דיספוזיציה. כן ציין כי המושג דיספוזיציה לקוח מפקודת העברת קרקעות המנדטורית שתורגמה לשפה העברית. בסעיף 2 לפקודה זו צוין כי: "דיספוזיציה" ("העברה") היא, "כל העברת זכויות הנוגעות לנכס, בין היתר, מכירה, שיעבוד, משכון, משכנתא, וכיוצ"ב פעולות היורדות לשורש הזכויות הקנייניות" (ראו גם סעיף 4 וכן סעיף 43 לבקשה זו).

      

108. הנה כי כן מחד טוענת תמרה בתיק דנן כי בוחניק לא הוכיח כי הבנק סרב ליתן לו משכנתא, ומאידך מציגה בתיק אחר (התיק של הפש"ר) גרסה כי נוכח צו איסור דיספוזיציה בנכס מיום 10/12/17 לא ניתן לקבל משכנתא מאת הבנק.

      

109. לכן, נוכח עדות מבורך וכן נוכח עמדת תמרה בתיק הפש"ר הנ"ל אני קובע כי הוכח בפני כי נוכח העובדה כי אישור הזכויות לא היה נקי לא יכל בוחניק לקבל הלוואת משכנתא מאת הבנק.

      

110. מכאן אבחן האם תמרה היא זו שסיכלה את אפשרותו של בוחניק לקבל משכנתא מאת הבנק ובתוך כך לשלם לתמרה את הסכום הנקוב בסעיף 3.2 להסכם המכר.

      

111. עיון בהסכם המכר מעלה כי לא צוין מועד לתשלום התמורה מושא סעיף 3.2 להסכם. בסעיף 3.2 להסכם צוין כי הוא יועבר בכפוף להמצאת מכתב כוונות ובכפוף לקבלת משכנתא. משמע רק לאחר קבלת המשכנתא היה על בוחניק להעביר לתמרה את התשלום השני. באשר ליתר התשלומים צוין לגביהם מועד לתשלום ברם תשלומים אלו היו תלויים בתשלום מושא סעיף 3.2 להסכם.

      

112. שעה שהמועד בדבר קבלת המשכנתא לא היה תחום בזמן ניתן לומר כי לא הוסכם בין הצדדים אודות המועד מושא החיוב שבסעיף 3.2 להסכם. בעניין זה נקבע בסעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 כי: "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש".

      

113. בע"א 3849/09 הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ נגד ברוך ובר (06/07/14) נאמר כי:

      

     "בפסיקת בית משפט זה נקבע כי המונח "זמן סביר" אינו מונח סטאטי, וכי המענה לשאלה מהו "זמן סביר" לקיום חיוב שלא נקבע בחוזה מועד לקיומו משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו, לרבות התפתחויות המתרחשות לאחר חתימת החוזה". 

      

114. אביא להלן גם את סעיף 43 (א)(1) לחוק החוזים שכותרתו: "דחיית קיום" הקובע כדלקמן:

      

     • המועד לקיומו של חיוב נדחה –

       1. אם נמנע הקיום במועדו מסיבה תלויה בנושה – עד שהוסרה המניעה.

           

115. בת"א (י-ם) 44274-11-18‏ ישראל ניסים אהרון נגד אברהם דואיב (30/09/20) ציין בית המשפט המחוזי כדלקמן:

      

     "כידוע,סעיף 43(א)(1)הנ"ל לחוק החוזים דן בנסיבות בהן התנהגות או מצב שצד לעסקה אחראי להם, מנעו מן החייב לקיים חיוב חוזי. במצב כזה, מחילסעיף 43(א)(1) הנ"ל דין השעיה מיוחד, שפוטר את החייב מחובתו לקיים את החיוב כל עוד נמשך האירוע המסכל שהצד האחר אחראי לו. הסדר זה מבוסס על נורמות בסיסיות של הוגנות, שכן צד להסכם שדורש קיום חוזי שעה שהוא עצמו מסכל את קיומו בידי החייב, אחראי בעצמו להפרת האיזון החוזי בין הצדדים. בנסיבות אלה, המחוקק ראה לקבוע כי החייב יהיה פטור מקיום חיובו, כל עוד הצד המסכל לא פעל להסרת המניעה (ראו: שלו ואדר הנ"ל, עמ' 122). השאלה שיש להכריע בה, אפוא, היא האם בנסיבות המקרה דנן הוכח כי התובע סיכל את יכולתו של הנתבע לעמוד בביצוע התשלום השני במועדו, שאז ביטול ההסכם בגין האיחור הנדון אינו כדין. נטל ההוכחה בסוגיה זו הוא על הטוען לה, קרי- הנתבע".

      

116. לאחר עיון בראיות, סבורני כי במקרה דנן בוחניק הוכיח כי תמרה סיכלה את יכולתו לעמוד בביצוע התשלום השני במועדו. להלן טעמיי.

      

117. עיון באישור הזכויות מחודש 03/2016 שצורף להסכם המכר שנחתם בין תמרה לבוחניק בחודש 06/2016 מלמד כי מדובר באישור זכויות נקי ללא כל הערה. אישור זכויות נוסף מחודש 07/2016 (עמוד 279 לתצהיר בוחניק) שהוצא כחודש וחצי לאחר החתימה של הסכם המכר בין תמרה לבוחניק העלה כי כבר צוינה בו הערה בדבר תביעה מתנהלת בת"א 62749-02-16 רווה נגד מדינת ישראל בבית המשפט המחוזי בירושלים. כאמור, בחודש 11/2016 (כחמישה חודשים לאחר החתימה על הסכם המכר) הוגשה על ידי תמרה התביעה בת"א 14941-11-16 לביטול הסכם המכר עם בוחניק כאשר התביעה נדחתה על ידי בחודש 04/2019. לטענת תמרה בסיכומיה יש לראות את מועד פסק הדין מחודש 04/2019 כמועד החתימה על ההסכם (סעיף 17 לסיכומים).

      

118. בעדותו בבקשה לצו המניעה שהוגשה בתיק דנן אישר מר בוחניק כי לאחר שניתן פסק הדין (קרי בת"א 14941-11-16) הוא נפגש עם תמרה בתחנת הדלק בראש פינה (עמוד 3 שורות 19-20 ל- ת/5). ב"כ תמרה לא ציין בשאלה שלו (בחקירה הנגדית) לאיזה תיק שבו ניתן פסק הדין הוא התכוון ברם בשאלה לאחר מכן הוא שאל את בוחניק "האם זה נכון שאמרת לה שכדי שאתה תמשיך או תקנה את הנחלה אתה רוצה את הפיצוי שבית המשפט קבע שלא מגיע לך שאין לו סמכות לדון בו" (שם, שורה 26) ניתן להבין כי מדובר בת"א 14941-11-16 שם נקבע באשר לסעד הפיצוי כי הוא נדחה בהיעדר סמכות עניינית. מכאן ניתן להבין כי ב"כ תמרה התכוון לפסק הדין שניתן בתיק הנ"ל. כאמור בעדותו של בוחניק הוא נפגש עם תמרה לאחר מתן פסק הדין בתיק הנ"ל.

      

119. כאשר נשאל בוחניק בהמשך על מה הוא דיבר עם תמרה הוא השיב כי הם ישבו ודיברו וסיימו שיחה מאוד נעימה ויפה ושהם רוצים לסיים "את הסגה ולקיים את ההסכם", ושהיא תביא את אישור הזכויות, "שאני אקיים את ההסכם ונגמור את הסיפור" (עמוד 4 שורות 1-2 ל- ת/5). כן העיד כי: "אמרתי לה שברגע שיש פסק דין, היא הסכימה איתו ואמרנו בואו נקיים אותו ולשם כך אני צריך להוציא משכנתא ובשביל זה אני צריך אישור זכויות. אני צריך שתנאי ההסכם יתקיימו כפי שפסק בית המשפט על מנת שנוכל לקיים את ההסכם. אחרי שהיא אמרה לי להתראות תודה רבה אנחנו מתקדמים, התקשרה אליי בוכה שהם צורכים [צ"ל – "צורחים"] עליה שהם עומדים להרוג אותה, עונה לי הבן שלה ובעלה, אתה לא תתקרב ואתה לא תקבל את המשק ושום דבר לא יהיה וכל מה שסיכמת איתה לא רלוונטי וניתקו לי את השיחה תוך צרחות" (שם, שורות 4-9 ל- ת/5).

     בהמשך העיד כי תמרה פעלה בניגוד להסכם היא מכרה את הנחלה לעוד אדם. וכן העיד שהיא: "לא הביאה לי אישור זכויות נקי" (עמוד 6 ל- ת/5 שורות 5-6).

      

120. בעדותו מיום 05/02/25 נשאל: "אמרנו שהיה לך פסק דין בשנת 2019 בחודש אפריל, כדי לקבל משכנתא מה עשית?", הוא השיב: "מה שעשיתי ב- 2016 וב- וב2017 וב2018, אני צריך אישור זכויות תקין (צ.ל "נקי" - י"א), אז אני אומר לך שפניתי, היה את הערעור, פניתי אליה לנסות לגמור" (עמוד 42 שורות 3-4). וכן: "אני אומר שאני דבר אחד יודע, דבר פשוט, שאני אמרתי שאני צריך משכנתא ושאני פעלתי, מהרגע הראשון, מהרגע שקועקע כל הסיפור הזה, זה גם, זה גם, גם, הסכם, זה הסכם שקיבל תוקף של פסק דין שהוא בתוקף, שצריך לקיים אותו, ואומר לתמרה הגברת תשתפי פעולה לקיים את ההסכם הזה" (עמוד 42 שורות 13-16). כן העיד כי תמרה לא שיתפה פעולה "ואז בנובמבר הגשנו את התביעה הזו לנקות" וכן: "הגשנו תביעה לנקות את אישור הזכויות כדי שאני יוכל לבקש משכנתא" (עמוד 43 שורות 6-8). הכוונה לתביעה שהוגשה על ידי בוחניק בת"א 73037-12-17 בה עתר בין היתר לקבל אישור זכויות נקי (ראו סעיף ב בעמוד הראשון ל- ת/7).

      

121. מעדותו של בוחניק עולה כי לאחר שניתן פסק הדין בת"א 14941-11-16 בחודש 04/2019 הוא פנה אל תמרה לנסות לגמור את הסאגה והציג בפניה כי הוא צריך אישור זכויות (תקין/נקי) על מנת לקבל משכנתא. עם זאת תמרה לא שיתפה איתו פעולה. אציין כי עדותו של בוחניק לא נסתרה. בחקירתה הנגדית נשאלה תמרה באיזה מובן היא עזרה לבוחניק? והיא השיבה: "אני לא מנעתי ממנו לעשות פעולות" (עמוד 23 שורות 36-37). לכן גם תמרה למעשה אישרה כי לא שיתפה פעולה עם בוחניק.

      

122. לא למותר כי אי המצאת אישור זכויות נקי על ידי תמרה מנוגדת לחובותיה והצהרותיה על פי ההסכם. סעיף 4.4 להסכם המכר קובע כי: "כל אחד מן הצדדים מתחייב בזה כלפי חברו לעשות כל פעולה ולהמציא כל מסמך שעשייתו או המצאתו דרושה או מועילה על מנת לתת תוקף להוראות הסכם זה ולביצועו". אין צורך לומר כי בהאי עדנא, עסקאות מקרקעין מאופיינות כמעט בשיגרה בקבלת הלוואה בנקאית המובטחת במשכון (בשלב ראשון) או משכנתא ובמקרה דנן עניין זה אף קיבל ביטוי בהסכם בין הצדדים. על כן ניתן להגדיל הליך זה כ"דרך מקובלת" שבה מצווים הצדדים לפעול על פי חוק החוזים (חלק כללי) בנוסף לדרישת תום הלב.

      

123. עם זאת עולה כי תמרה פעלה בניגוד לאמור לעיל. היא לא שיתפה עם בוחניק פעולה ולא פעלה להמציא לבוחניק כמוכרת הנכס אישור זכויות נקי על מנת שבוחניק יוכל לקבל משכנתא וזאת על מנת שההסכם יבוצע.

      

124. בנוסף ב- "הואיל" השני של ההסכם תמרה הצהירה כי הזכויות במקרקעין חופשיות מכל עיקול, משכון או זכות אחרת לצד כלשהו, וזאת למעט משכנתא לבנק דיסקונט, וכן בכפוף לאמור בהחלטה מיום 04/01/16 בתיק הפש"ר לפיה: "מחצית מהתמורה תישמר בידי גיא אשכנזי, עו"ד (להלן: "הנאמן"), בנאמנות עד לקבלת החלטה אחרת בתיק הפש"ר".

     לכן על תמרה כמוכרת מכח החובה למסור לבוחניק את הנכס כשהוא נקי וחופשי (למעט ההערות הנ"ל) הי ה לו רק להימנע מלהפריע לו, אלא לפעול באופן אקטיבי מו בעלי ההערות הנ"ל, באופן שלא ימנע ממנו לבצע עסקאות, לרבות עסקת משכנתא. תמרה לא עשתה כן ולא שיתפה פעולה עם בוחניק להמציא לו אישור זכויות נקי על מנת שיוכל לבצע עסקת משכנתא.

      

125. לא זו בלבד שתמרה פעלה בניגוד להסכם המכר וחובותיה כמוכרת הנכס, מחומר הראיות עולה כי לאחר שתמרה לא שיתפה פעולה עם בוחניק בעניין המצאת אישור זכויות נקי, הוגשה על ידי בוחניק בחודש 12/2019 ה"פ 73037-12-19 בבית המשפט השלום בצפת (להלן: "התובענה שבצפת") ובה נתבקש בין היתר סעד הצהרתי שיורה לרמ"י ליתן לבוחניק אישור זכויות נקי מכל הערה שנרשמה על ידו וזאת בגין ההליכים המתנהלים בת"א 62749-02-16 רווה נגד מדינת ישראל וזאת במטרה שהוא יוכל לרשום את הנחלה על שמו בהתאם לפסק הדין בת"א 14941-11-16. בתביעה בבית המשפט שבצפת טען בוחניק כי הבנק אליו פנה לקבלת משכנתא מסרב ליתן משכנתא ככל וההערה בגין ההליך הנ"ל רשומה באישור הזכויות. משכך אין ביכולתו לקבל משכנתא ולהשלים את הרכישה. בתגובתה לתובענה שבצפת, תחת לשתף פעולה על מנת שתתקבל ההלוואה שתאפשר תשלום כפי שנקבע בחוזה בין הצדדים, טענה תמרה כי יש לדחות את התובענה לגופה. בין היתר טענה שם תמרה שלא כדין, כי בוחניק לא שילם לה את מרבית התמורה בגין הנחלה אלא לכל היותר סך של 100,000 ₪ (ראו התגובה במסגרת ת/7). בחקירתה הנגדית בדיון דנן נשאלה תמרה למה היא התנגדה למחיקת ההערה שהמנהל הוסיף בעניין משפחת רווה והיא השיבה כי היא לא התנגדה (עמוד 14 שורה 9) וזאת בניגוד לאמור לתגובתה לתובענה שבצפת.

      

126. לאמור, לא די שתמרה כמוכרת לא שיתפה פעולה עם בוחניק בעניין מסירת אישור זכויות נקי, וזאת כמתחייב מחוזה המכר, היא גם התנגדה למתן סעד שיפוטי של מסירת אישור נקי שככל שהיה ניתן לבוחניק, היה מאפשר לו לקבל משכנתא ולשלם לה את תמורת המכר, וזאת מאחר ולטענתה בוחניק לא שילם לה את התמורה.

      

127. לא ברור הכיצד היה על בוחניק לשלם את התמורה שתלויה בקבלת משכנתא מאת הבנק, אם הבנק כלל לא יתן משכנתא מאחר והנכס אינו נקי כפי שהתחייבה המוכרת להעביר לקונה? מה גם שהמוכרת עוד מסרבת לשתף פעולה עם הקונה בעניין זה. מדובר בחוסר תום לב מוחלט של תמרה.

      

128. אם לא די בכך, מחומר הראיות גם עולה כי במסגרת התובענה שבצפת הגישה רמ"י ביום 07/04/21 הודעה (נספח 2 לתצהיר בוחניק). בהודעה ציינה רמ"י כי לאחר הדיון מיום 13/12/20 שנתקיים בתובענה שבצפת, ב"כ בוחניק וב"כ רמ"י באו בדברים על מנת למצוא פתרון ביניים אשר יהיה בו כדי לסייע לבוחניק להשיג את מבוקשו. כן ציינה רמ"י כי היא ניסתה לסייע לבוחניק בהתנהלות מול הבנק גם נוכח קיומה של אותה הערה משפטית באישור הזכויות, אלא שלאחר בדיקה שנערכה על ידי הגורמים המקצועיים ברמ"י התברר כי ביום 17/12/17 ניתן צו איסור דיספוזיציה על זכויותיה של תמרה במסגרת תיק פש"ר 15931-06-15. על כן כל עוד לא תומצא לרמ"י החלטה שיפוטית המורה על ביטול צו אחרון זה, הרי שבשלב זה לא ניתן להנפיק את אישור הזכויות המבוקש.

      

129. כפי שיוצג להלן, תמרה היא זו שגרמה במחדלה כי יינתן הצו הנ"ל. מעיון בתיק הפש"ר שבמסגרתו ניתן צו המניעה מחודש 12/2017 עולה כי ביום 28/10/15 הוטל על חלקו של מר נתן טל (בעלה לשעבר של תמרה) צו מניעה אשר ימנע כל דיספוזיציה בנחלה. בהמשך הגיעו נתן טל (החייב בתיק הפש"ר), המנהל המיוחד וכן תמרה להסכמות שגילמו את אפשרות מכירת הנכס ע"י תמרה מחד ומאידך יאפשרו למנהל המיוחד לשמור על טענותיו בכל הקשור לזכויות החייב (מר נתן טל בנכס). הסכמות אלו קיבלו תוקף של החלטה ביום 04/01/16. (החלטה זו אוזכרה בהואיל השני של הסכם המכר וצורפה כנספח ד' להסכם המכר).

     וכך עולה בין היתר מההסכמות הנ"ל:

      

     "1. לבקשת המנהל המיוחד ניתן במעמד צד אחד צו איסור דיספוזיציה על חלקו של החייב בנכס המצוי במושב שדה אליעזר, משק 68, 12205 (להלן: "הנכס") וזאת עד למתן החלטה אחרת.

     2. בעקבות מתן הצו הגישה הגב' תמרה טל בקשה דחופה לביטול הצו כאמור.

     3. בהתאם לנטען בבקשת הגב' טל, לרבות הבהרות נוספות אשר ניתנו על ידה לבקשת המנהל המיוחד, מודיעים הצדדים כאמור כי הגיעו להסכמות כדלקמן:

     * יבוטל צו המניעה באופן שבו תתאפשר מכירת הזכויות בנכס, כאמור בבקשת הגב' טל ולצורך סילוק החוב המובטח לבנק דיסקונט.

     * גב' תמרה תפעל למכירת הנכס לצד ג' וזאת על מנת להשיב לבנק דיסקונט את הכספים המובטחים במשכון על הנכס.

     * הסכם המכר יכלול הוראה כי התמורה מן המכירה תועבר לב"כ הגב' תמרה טל לידיו הנאמנות. העתק יועבר למנהל המיוחד עם חתימתו.

     ..."

     בסוף המסמך חתומים המנהל המיוחד, ב"כ החייב (מר נתן טל) וב"כ תמרה.

     (ההסכמות צורפו כנספח ד' להסכם המכר ראו נספח 12 ל- נ/3).

      

130. ממסמך זה עולה כי בין תמרה ובעלה לשעבר, וכן בין המנהל המיוחד הוסכם שצו המניעה שניתן במסגרת תיק הפש"ר בחודש 10/2015 יבוטל ותתאפשר מכירת הנכס, כאשר העתק מהסכם המכר שייחתם בין תמרה לרוכש יועבר למנהל המיוחד עם חתימתו. כך התאפשרה למעשה מכירת הנכס לבוחניק על ידי תמרה.

      

131. אלא שביום 05/12/17 הוגש בתיק הפש"ר דוח מסכם מטעם המנהל המיוחד. מדוח זה עלה כי בשיחה עם ב"כ תמרה מיום 04/12/17 עלה כי נחתם הסכם מכר ברם לטענת המשיבה (קרי תמרה) היא לא קיבלה לידה את התמורה והעניין מצוי בהליך משפטי בבית המשפט המחוזי בנצרת. עוד צוין בסעיף 23.1.18 לדו"ח כי עו"ד דהן (ב"כ תמרה) התבקש להעביר לידי המנהל המיוחד פרטים אודות ההליך המשפטי לרבות מספר הליך ברם עד לכתיבת שורות אלו לא התקבל המבוקש. על כן, בסעיף 26 לדו"ח נתבקש על ידי המנהל המיוחד להשיב את צו איסור דיספוזיציה על כנו.

      

132. אף בדיון מיום 07/12/17 טען ב"כ המנהל המיוחד כי: "לפני כשנתיים אנו נתנו הסכמתנו לביטול צו איסור הדיספוזיציה שניתן לבקשתנו, וזאת לאחר שהוצג בפנינו מצג שבת הזוג מצויה בהליכי מו"מ מתקדים למכירת הנכס וזאת כמובן תוך שמירה על טענותינו באשר לזכויות החייב בנחלה. עלה שבחלוף שנתיים לא נמכרה הנחלה, ככל הנראה כל עסקת המכר מצויה בהליך משפטי, שגם לגביו לא עודכנו ולא הומצאו לנו מסמכים לעניין זה ולכן אנו סבורים שהחייב עדיין לא בשל להכרזה, נעתור ונבקש להשיב את צו איסור הדיספוזיציה על כנו" (עמוד 1 שורות 22-27). על כן במסגרת החלטה מיום 07/12/17 הושב צו איסור דיספוזיציה ביחס לנכס. באופן זה נחסמה מחדש דרכו של בוחניק לקבל אישור זכויות "נקי" ובהמשך הלוואה למימון הרכישה.

      

133. ביום 10/12/17 אף נחתם על ידי בית המשפט בתיק הפש"ר צו כדלקמן: "ניתן בזאת צו המופנה לרשות מקרקעי ישראל לרשום צו איסור דיספוזיציה על הזכויות הרשומות על שם הגב' טל תמרה ת.ז. .... בנכס המצוי במושב שדה אליעזר, משק 68 12205 (להלן: "הנכס") וכן לרשום בתיק הנכס עיקול ו/או הערה בדבר צו המניעה וכן הערה בדבר ניהול נכס על ידי הכונה הרשמי – עד למתן החלטה אחרת" (ראו נספח 250 לתצהיר בוחניק).

      

134. אף מתגובת המנהל המיוחד מיום 31/12/17 לבקשת תמרה לביטול צו המניעה ציין המנהל המיוחד, כי תמרה לא עמדה בתנאי ההסכמות שביניהם. היא לא מצאה לנכון לעדכן את המנהל המיוחד בדבר ההליך המשפטי המתנהל בענין הנכס ואודות קיומם של שני הסכמי המכר על כן עתר המנהל המיוחד לחידוש צו המניעה (סעיף 10 לתגובה). בין היתר טען המנהל המיוחד בסעיפים 4-5 לתגובה כי היה על תמרה להעביר לידיו עותק מהסכם המכירה מיד עם חתימתו ואולם תמרה לא פעלה בהתאם להסכם.

      

135. הנה כי כן תמרה במחדלה המתואר לעיל, היא זו שגרמה לכך שתירשם מחדש הערה בדמות צו איסור דיספוזיציה באישור הזכויות מושא הנכס, וזאת לאחר שהיא הפרה את ההסכם עם המנהל המיוחד שבו התחייבה להעביר לידיו עותק מהסכם המכירה לגבי הנחלה. למרות שרמ"י הסכימה להגיע להסדר עם בוחניק "להשיג את מבוקשו", קרי ליתן לו אישור נקי, לא ניתן היה לעשות זאת משום שתמרה סיכלה את האפשרות של בוחניק להשיג אישור זכויות נקי עת הפרה את ההסכמות בתיק הפש"ר עם המנהל המיוחד מהלך שגרם למנהל המיוחד לבקש מבית המשפט להשיב את צו המניעה על כנו.

      

136. בסעיף 6 לסיכומיה טענה תמרה כי "ביום 10/12/2017 משלא מסרו תמרה ובוחניק כל מידע בדבר התקדמות המכר ביניהם לנאמנת בתיק הפש"ר של מר נתן טל ניתן צו איסור דיספוזיציה בנחלה. מידע זה נרשם בטופס הזכויות של הנחלה".

      

137. מדובר בטענה שאינה אמת והיא חסרת תום לב מאחר והיא נטענה לטעמי על מנת לטשטש את אחריות של תמרה לרישום אותה הערה באישור הזכויות ולסיכול האפשרות של בוחניק לקבל משכנתא. האחריות לעדכון המנהל המיוחד בדבר הסכם המכר שנחתם בין תמרה לקונה הנחלה הוטלה על תמרה בלבד מכוח אותן הסכמות אליהן הגיעה עם המנהל המיוחד על מנת שזה יאפשר לתמרה למכור את הנחלה. מר בוחניק לא חתום על אותן הסכמות ולא היה צד להן, וממילא הסכמות אלו גובשו ונחתמו עובר למועד שבו נחתם ההסכם עם בוחניק. לכן מדובר בטענה מגמתית, חסרת תום לב שמנסה לגלגל את האחריות לפתחו של בוחניק כאשר זו מוטלת כל כולה על שכמה של תמרה. תמרה היא זו שסיכלה את האפשרות של בוחניק לקבל משכנתא ולשלם את החוב מושא סעיף 3.2 להסכם.

      

138. אלא שבכך לא תם העניין. חרף הצו האמור שתמרה גרמה לחידושו, בוחניק לא שקט על השמרים. במסגרת תיק הפש"ר ניתן ביום 07/12/21 פסק דין. פסק הדין הורה על הכרזתו של מר נתן טל כפושט רגל וניתן תוקף של פסק דין לתכנית הפירעון המוסכמת שבין הצדדים. בין הצדדים הוסכם כי תמורת חזרתו של המנהל המיוחד מהבקשה למתן פסק דין הצהרתי המורה כי מחצית מהזכויות הנחלה שייכות לחייב נתן טל, הוסכם כי מתוך התמורה שתתקבל ממכירת הנחלה יוחזק בנאמנות סך של 186,000 ₪ ו/או מחצית מהתמורה נטו של המכירה לפי הסכום הנמוך יותר בידיו הנאמנות של ב"כ המשיבה וסכום זה יועבר לקופת הפש"ר לכיסוי יתרת הסכום שעל החייב לשלם לפי תכנית הפירעון המוסכמת. עוד הוסכם כי בשלב זה יישאר צו איסור דיספוזיציה על כנו לאחר שתוכרע שאלת רוכש הנחלה ו/או הודעה מטעם ב"כ תמרה כי הוא מחזיק בידיו כספי נאמנות בסך של 186,000 ₪.

      

139. 6 ימים לאחר שניתן פסק הדין בתיק הפש"ר הנ"ל ניתן פסק דין בערעורים שהגישו תמרה ובוחניק לבית המשפט העליון במסגרת ע"א 3565/19 על פסק הדין שניתן בת"א 14941-11-16 לפיו נמחקו הערעורים. על כן פסק הדין בתיק המחוזי הנ"ל הפך לחלוט. משכך הגיש בוחניק ביום 29/12/21 בתיק הפש"ר בקשה להצטרף לתיק, וזו אושרה לו. בהמשך, ביום 27.3.22 ביקש להפקיד לקופת בית המשפט או לקופת הנאמן את אותם 186,000 ₪ על מנת שתמחק ההערה בדבר צו איסור דיספוזיציה מחודש 12/2017. הינה כי כן מהווה הדבר ראיה לכך כי בוחניק פעל כדי לאפשר קבלת אישור זכויות נקי ובהמשך קבלת הלוואת משכנתא.

      

140. עם זאת בהמשך ביום 07/04/22 ביקש ג'קסון, באמצעות בא כוחו עו"ד אייזנקוט, שהיה במועד זה גם בא כוח תמרה בעניין תביעת הביטול של הסכם המכר, גם כן להצטרף לתיק הפש"ר. באותה העת כבר כבר נכרת ההסכם בין תמרה וג'קסון (שכאמור לא הוזכר בתביעות שהוגשו על ידם) וכמו כן קיבל בא כוחו, עו"ד אייזנקוט ייפוי כוח מאת תמרה בנוגע לייצוגה של תמרה בתביעת הביטול דנן (ראו יפוי כוח מיום 04/04/22 במסגרת הודעה על ייצוג מיום 01/09/22 שהוגשה לתיק דנן). במסגרת הודעתו מיום 07/04/22 התנגד עו"ד איזנקוט בתיק הפש"ר ליתן לבוחניק להפקיד לקופת הכינוס את חוב החייב (מר נתן טל) תשלום שהיה מסיר את החסם בדבר צו המניעה שהיה קיים בעניין הנחלה. לשיטתו ג'קסון שפרע את חוב המשכנתא היה זכאי לפי סעיפים 13 ו- 14 לחוק המשכון לרשום תחלוף משכון כנגד המשכון שהיה רשום לטובת בנק דיסקונט. ביום 07/07/22 קבע בית המשפט בתיק הפש"ר כי משטרם הוכרעה המחלוקת בין צדדי ג' וטרם נבחן מעמדו של כל צד ביחס לנחלה הוא מורה על הותרת הצו בדבר איסור דיספוזיציה. הינה אם כן, ביוזמת בא כוחם המשותף של גקסון ותמרה, סוכלה שוב הסרת צו המניעה, שהייתה מאפשרת לבוחניק קבלת משכנתא.

      

141. בוחניק לעומת זאת, כפי שעולה מחומר הראיות, לא אמר נואש. הוא הגיש (בתיק הפש"ר) בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל בה טען כי צו זה אינו מאפשר לו לקבל אישור זכויות נקי ובתוך כך לקבל משכנתא. רק ביום 29/02/24 ניתנה החלטה בתיק הפש"ר כי הרוכש/בוחניק רשאי להפקיד את אותו סך של 186,000 ₪ וככל שיופקד יינתן הפטר לחייב ולאחר 21 יום ממתן צו הפטר יבוטל צו איסור דיספוזיציה על הנחלה. ואכן, כשבוע לאחר ההחלטה הנ"ל, ביום 07/03/24 הופקד הסכום הנ"ל על ידי בוחניק לתיק הפש"ר (ראו סעיף 4 לסיכומי בוחניק וכן החלטה מיום 11/03/24 בתיק הפש"ר בעניין הפקדת הכספים). כעולה מסעיף 4 לסיכומי בוחניק אף יתר הסכומים הועברו על ידו.

      

142. מהאמור לעיל עולה התמונה הבאה: תמרה היא זו שפעלה כנגד ההסכם והיא סיכלה את קיומו של ההסכם. היא לא המציאה לבוחניק אישור זכויות נקי והיא לא שיתפה איתו פעולה בעניין זה, וזאת בניגוד לחובתה בהסכם בדבר שיתוף פעולה לביצועו (סע' 4.4 להסכם). בנוסף היא הייתה הגורם בגינו הוטל צו מניעה וכן עיקול על הנכס בתיק הפש"ר (ראו עמוד 250 לתצהיר בוחניק) עת היא הפרה את ההסכם שלה עם המנהל המיוחד בתיק הפש"ר באופן שבוחניק לא יכל לקבל הלוואת משכנתא מאת הבנק והדבר אף נגד את הצהרתה של תמרה בהסכם כי הנכס הנמסר הוא נקי ללא כל עיקול (ראו ההואיל השני להסכם המכר). משכך אין לתמרה להלין אלא על עצמה. נוכח התנהלות תמרה אין לקבל את טענתה כי ההסכם בוטל בשל הפרתו על ידי בוחניק.

      

143. מחומר הראיות עולה תמונה כי בוחניק פעל ללא הרף לקיים את ההסכם ולהסיר את המניעה. הוא נפגש עם תמרה על מנת שתמציא לו אישור זכויות נקי. הוא הגיש תביעה בצפת לקבלת אישור זכויות נקי. הוא הגיש בקשות בתיק הפש"ר על מנת להתיר לו לשלם את החוב של החייב ולהסיר את צו המניעה. ומה עשתה תמרה? לטענתה היא לא מנעה ממנו לעשות פעולות (עמוד 23 שורה 36), אלא שגם זאת היא לא עשתה עת מנעה במחדליה הרבים מבוחניק לבצע פעולות לקיום ההסכם.

      

144. אכן לאחר שעיינתי באישורי הזכויות השונים שהוצגו בתיק (ראו נספח 25 לתצהיר בוחניק, בעמודים 276-284) מצאתי כי היו באישורי הזכויות מהמועדים השונים הערות נוספות. בתוך כך באישור הזכויות מיום 24/03/21 היו בנוסף לצו איסור דיספוזיציה שניתן בתיק הפש"ר, הערות בדבר תביעת רווה בת"א 62749-02-16, צו איסור דיספוזיציה מיום 31/12/19 בה"פ 73037-12-19 וכן הערה בדבר קיומו של ע"א 8386/20 ערעור על פס"ד 39836-08-18 לפיו נדחתה התביעה של רווה.

      

145. בנוסף, באישור זכויות מיום 22/11/22 היו בנוסף לצו איסור דיספוזיציה שניתן בתיק הפש"ר הערה בדבר קיומו של ע"א 6169/22 על פסק דין בת"א 62749-02-16, הערה בעניין תיק 7441/22 (אף הוא בעניין רווה) מיום 07/11/22, צו איסור דיספוזיציה מיום 31/12/19 בה"פ 73037-12-19 וכן עיקול מיום 07/04/22 שניתן במסגרת ת"א 60352-07-21. אין אם כן להתפלא, מדוע סירב הבנק לאשר לבוחניק משכנתא.

      

146. תמרה בעדותה בעמוד 14 שורות 9-10 , העידה כי רמ"י (כדבריה, "המנהל") אמר שההערה של רווה לא מפריעה להליך המכירה. כאשר נשאלה האם זה מה שרמ"י הבהיר והיא השיבה כי: "זה מה שהמנהל הבהיר". בנוסף, בנוגע להערה בה"פ 73037-12-19, טענה שמדובר בתובענה שנפתחה על ידי בוחניק וכן הבקשה לצו מניעה נתבקשה על ידו (ראו סעיף 19 לכתב ההגנה של בוחניק). לכן לא הייתה מניעה כי בוחניק יחזור בו מבקשה זו. אשר לעיקול מיום 07/04/22 שניתן במסגרת ת"א 60352-07-21, מדובר בתביעה שהגיש ג'קסון עם הוריו בה ניתן ביום 28/03/22 פסק דין בהעדר הגנה כנגד תמרה (פסק הדין בוטל בהמשך ביום 31/01/25 ראו ת/4) לפיו היא חויבה לשלם לג'קסון והוריו סך של 2,200,000 ₪ כאשר לאחריו ביקש ג'קסון והוריו להטיל עיקול על זכויותיה של תמרה לשם הבטחת ביצוע פסק הדין לפי סעיף 132 לתקנות סדר הדין. אף כאן מדובר בעיקול שהוא תולדה של התנהלות תמרה (ראו עמוד 30 לתצהיר בוחניק). משכך אין ביתר ההערות שקיימות באישורי הזכויות כדי ללמד על מסקנה אחרת מזו שאליה הגעתי והיא שתמרה סיכלה את ההסכם.

      

147. טענה נוספת שהעלתה תמרה בתביעתה היא כי ההסכם מבוטל נוכח סעיף 7.5 להסכם. בסעיף זה נקבע כי: "מוסכם כי אם יסרב הבנק ליתן לרוכשים משכנתא, כי אז יראו הצדדים הסכם זה כמבוטל מבלי שהסיבה של אי קבלת המשכנתא תחשב כהפרת ההסכם, הכל לאחר שיוחזרו לידיהם כל התשלומים ששולמו אם שולמו למוכר".

      

148. בסעיפים 35-36 לסיכומיה טענה תמרה כי בתצהירו ובחקירתו הנגדית העיד בוחניק כי פנה לבנק באמצעות יועץ למשכנתאות וסורב. לכן "החלק הראשון של סעיף 7.5 מתקיים. כעת נותר לבחון האם סירוב הבנק לשיטתו נבע מהתנהגות תמרה. מובן שאם לא כך הדבר, אזי חלקו השני של הסעיף מתקיים".

      

149. אני דוחה את הטענה. לטעמי מדובר בטענה מקוממת וחסרת תום לב. הישענות על סעיף זה לאור העובדה כי תמרה היא זו שגרמה למצב זה בו לא תינתן לבוחניק האפשרות לקבל הלוואת משכנתא אין לה מקום והיא מנוגדת לתום הלב הנדרש ממנה כמוכרת הנכס.

      

150. לכן בניגוד לטענת תמרה סירוב זה נבע מהתנהגותה ולכן אין מקום להישען על סעיף זה. את סעיף 7.5 יש לפרש רק ככזה שיחול במקרה שטעמי הסירוב יהיו קשורים בבוחניק עצמו ולא בכאלה הנובעים מביצוע פעולות סיכול ע"י תמרה.

      

151. נוכח התוצאה אליה הגעתי נדחה גם הסעד שנתבקש ע"י תמרה להצהיר כי ייפוי הכוח שקיבל עו"ד אשכנזי מבוטל.

      

      

      

     התביעה שכנגד של בוחניק בת"א 54837-04-22

      

152. בסיכומיו התייחס בוחניק לתביעה שכנגד על פני עמוד אחד, כאשר כמחצית ממנו הוא מפרט את הסעדים שנתבקשו בתביעתו שכנגד כלהלן:

      

     • להצהיר כי פסק הדין בת"א 14941-11-16 שריר וקיים.

        

     • להצהיר כי תמרה ובוחניק פועלים בחוסר תום לב, ניקיון כפיים במטרה להונות את בוחניק תוך הטעיית בתי המשפט השונים.

        

     • ליתן צו עשה המורה לתמרה ובוחניק לפעול אצל רמ"י בתיק בתיק הפש"ר וברשם המשכונות למחיקת כל הערה שנרשמה על ידם ו/או מטעמם הנוגדת את פסק דין בוחניק.

        

     • להורות לרשם המשכונות לפעול למחיקת המשכון שהגיש ג'קסון ו/או לקבוע כי המשכון שהגיש בוחניק קודם בזמן וגובר על משכון ג'קסון ולכן שוב להצהיר כי יש להסירו ו/או לקבוע כי לא היה מקום לרישומו מלכתחילה לאור האמור בפסק הדין בת"א 14941-11-16.

        

153. כאמור לעיל, במסגרת פסק הדין החלקי מיום 20/03/24 נמחק ג'קסון כנתבע ולכן אין עוד צורך להידרש לסעדים ביחס לג'קסון. בנוסף, בפסק הדין החלקי הנ"ל נעתרתי למחיקת המשכון שנרשם לטובת ג'קסון , על כן גם לסעד זה אין צורך להידרש.

      

154. בסיכומים טען בוחניק שיש להורות לרמ"י למחוק מספריה את כל ההערות שנרשמו בעניין משפחת רווה וכן לבטל כל הערה שנרשמה לטובת תמרה או ג'קסון.

     מדובר בסעדים שלא נתבקשו בתובענה שכנגד ועל כן אין בידי להיעתר להם, מה גם שרווה לא צורפו כצדדים לתביעה שכנגד.

     לעומת זאת אני רואה לנכון להיעתר לסעד לפיו יש ליתן צו המורה לתמרה לפעול אצל רמ"י וכן בתיק הפש"ר וכן ברשם המשכונות למחיקת כל הערה הנוגדת את פסק הדין בת"א 14941-11-16. מדובר בחובתה של תמרה מכוח הסכם המכר (סעיף 4.4 וכן הואיל השני) וכן גם מחובת תום הלב לפעול על מנת ליתן לבוחניק זכות נקיה מכל הערה. על כן יש ליתן הסעד.

      

155. תמרה הגישה סיכומי תשובה לתביעה שכנגד בהם טענה באשר לפסק הדין בת"א 14941-11-16 שריר וקיים, כי פסק הדין אינו שריר וקיים לעולמים. פסק הדין עוסק במימוש זכויות חוזיות. לטענתה, הפרות התחייבויות חוזיות מזכות מכוח הדין סעד של בטלות ו/או ביטול ההסכם. הטענה נדחית. לא מצאתי כי במקרה דנן בוחניק הפר את הסכם המכר עם תמרה. תמרה כאמור היא זו שסיכלה את קבלת הלוואת המשכנתא ועל כן אין מקום לטענה כי ההסכם בוטל. נוכח דחיית הטענה אני מורה על קבלת הסעד ההצהרתי לפיו פסק הדין בת"א 14941-11-16 שריר וקיים והוא בר אכיפה.

      

156. אשר לסעד המורה להצהיר כי תמרה פועלת בחוסר תום לב, חוסר ניקיון כפיים במטרה להונות את בוחניק תוך הטעיית בתי המשפט השונים, אני נעתר לחלקו. הטענה בדבר הטעיית בתי המשפט השונים אין לה מקום. ככל שסבור כך בוחניק היה עליו להגיש ערעורים על החלטות או פסקי דין של אותם בתי המשפט השונים. אין מקום לעקיפת הליכים אלו. אני נעתר לסעד המורה כי תמרה פעלה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים בכל הנוגע לצורך לסייע לבוחניק למחוק ממרשם רמ"י הערות המונעות קבלת הלוואת משכנתא. אשר לחוסר תום לב כבר הוכח, כי התנהלותה היתה בניגוד להסכם המכר ותוך סיכול האפשרות לקיימו כמו כן , אחיזתה בטענה כי מדובר הסכם מבוטל היא לטעמי התנהלות חסרת תום לב.

      

157. גם לטענה להצהרה בדבר חוסר ניקיון כפיים אני נעתר.

      

158. בסיכומיו טען בוחניק כי תמרה לא הציגה בפני בית המשפט כי בהסכם שלה עם ג'קסון ניתנה לה האפשרות לפצל את הנחלה ולהמשיך להתגורר בביתה או לקבל סך של 900,000 ₪ נוספים ככל והפיצול לא יתאפשר (נספח ב לתצהיר ג'קסון). ברור אם כן כי מדובר בתמורה גבוהה יותר בגין הממכר מאשר התמורה אשר סוכמה בהסכם עם ג'קסון, דבר המלמד על המניע של תמרה לטרפד את העסקה עם בוחניק.

      

159. בחקירתה הנגדית נשאלה תמרה מדוע הסתירה את הנספח הנ"ל "בדיון הראשון שהיה בבית המשפט המחוזי בפסק דין בוכניק" והיא השיבה: "לא חשבתי שאני לא אומרת אמת" (עמוד 23 שורה 23). מדובר בתשובה מיתממת. תמרה הסתירה זאת מאחר וכך היה מתגלה המניע האמיתי לרצונה לביטול העסקה והוא לקבל תמורה גבוהה יותר בגין העסקה. אכן מדובר בחוסר ניקיון כפיים וכך אני קובע.

      

160. טרם סיום, נוכח טענות תמרה באשר להערת השופט עמית כי זכויות ג'קסון בגין המשכון בהיותן זכויות קניין, קודמות לזכויות תמרה ובוחניק (סעיפים 80 ו- 88 לעיל), בהמשך לקו טיעון זה והואיל שבוחניק רכש מג'קסון את כל זכויותיו כלפי תמרה (כולל הזכות לרשום משכון, קודמת זכותו גם מכח זאת, לקבל את הזכויות במשק.

      

      

     לסיכום

      

161. התביעה שהגישה תמרה בת"א 54829-04-22 נדחית.

      

162. דין התביעה שכנגד בת"א 54837-04-22 שהגיש בוחניק להתקבל בחלקה. מתקבל הסעד ומוצהר כי פסק הדין בת"א 14941-11-16 שריר וקיים. מתקבל הסעד המורה לתמרה לפעול אצל רמ"י וכן בתיק הפש"ר וכן ברשם המשכונות למחיקת כל הערה הנוגדת ומעכבת ביצוע פסק הדין שניתן בת"א 14941-11-16. כן מתקבל הסעד לפיו יוצהר כי תמרה פעלה בחוסר תום לב, ובחוסר ניקיון כפיים. הואיל שצופה אני לאור הפרה חוזרת של תמרה את הסכם המכר (כנידון בתביעה קודמת ובתיק זה דנן), ועל מנת לא להותיר עניין זה בידיה, אני מורה כי ככל שתמרה לא תמלא אחר צו זה תוך 6 חודשים מהיום, יהיה רשאי בוחניק לבקש במסגרת הליכי הוצאה לפועל למנות את בא כוחו ככונס של זכויותיה של תמרה בנכס על מנת שיוכל לפעול תחתיה ובשמה, לצורך קידום ביצוע הסכם המכר.

      

163. תמרה טל תשלם לאבי בוחניק הוצאות ההליך דנן (לרבות שכר טרחת עורך דין) בגין ההליכים המאוחדים דנן בסך כולל של 50,000 ₪. סכום זה רשאי בוחניק לקזז מיתרת התמורה בגין המכר, ככל שנותרה לאחר התשלום לג'קסון.

      

     המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

      

     ניתן היום, כ"ד חשון תשפ"ה, 15 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.

      

     חתימה