ברגוריאן רזנטיאל לימיטד נ' מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור

הנתבעת מבקשת להתיר לה לתקן את ההודעה לצד שלישי שהוגשה על-ידה בהליך דנן. הצד השלישי והתובעת מתנגדים לכך. טיעוני הצדדים הועלו בכתב – בתשובה ותגובה שהוגשו לפי החלטתי מיום 30.12.2016, והושלמו על-פה בדיון שהתקיים ביום 23.4.2017.

א.ברקע הבקשה

1.ביום 31.8.2010 הגישה התובעת תביעה כספית נגד הנתבעת להשבת תשלום בסך 572,004 ₪. עיקר הסכום שלהשבתו עתרה התובעת הורכב מאגרות והיטלי פיתוח בהם חויבה התובעת על-ידי הנתבעת בגין מכירת נכס מקרקעין המצוי בחלקה 24 בגוש 10072, לרבות היטלי סלילת כבישים, אגרת הנחת צנרת מים והיטל ביוב. לגרסת התובעת – כך על-פי כתב-התביעה וכך גם על-פי תצהיר עדות ראשית שניתן מטעמה, היא ששילמה את הסכומים שלהשבתם עתרה [סע' 7 בכתב-התביעה וסע' 4 בתצהיר מר יגאל צמח מיום 1.2.2012].

2.הנתבעת התגוננה מפני התביעה ובתוך כך כפרה בזכותה של התובעת לקבל ממנה את הסכום שנתבע; עוד נטען כי הסכום שלהשבתו עתרה התובעת לא שולם על-ידה אלא על-ידי אחרים זולתה [סע' 7-6 בתצהיר עד הנתבעת מר אריה רפפורט מיום 15.4.2012].

3.בשלב הראשון של הבירור עמדה התובעת על דעתה כי היא מבקשת לברר את טענותיה ואת התובענה על-סמך כתב-התביעה ותצהיר העד מטעמה כפי שהוגשו, ונמנעה מתיקון כתב-התביעה על-דרך של פירוט הסוגיה הנוגעת לאופן ביצוע התשלום על-ידי אחרים וזיקתה לכך.

4.ביום 7.9.2014 ניתן על-ידי פסק-דין שדחה את התביעה אגב קביעה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח שהיא שנשאה בפועל בתשלום הסכומים אותה ביקשה להשיב לידיה. התובעת השיגה על פסק-הדין בהגשת ערעור. ביום 19.3.2015 התקבל הערעור במובן זה שנקבע על-ידי ערכאת הערעור כך: "אנו מורים על החזרת התיק לבית משפט קמא, הן לצורך בירור היעדר זכות העמידה של המערערת והן לצורך בירור טענת המערערת בדבר אי חוקיותו של התשלום שנדרש ממנה [...]".

הדיון הוחזר לבית-משפט זה לצרכי בירור שתי השאלות הללו, זאת בשונה ממלוא היקף המחלוקת אשר הצטיירה מכתבי-הטענות.

5.נקצבו מועדים להגשת תצהירים משלימים בסוגיה הנסבה על זכות העמידה של התובעת (להלן שאלת המעמד), בעקבות מתן פסק-הדין בערעור ועל-פיו. תצהירי הצדדים הוגשו והתקיים קדם-משפט נוסף בתאריך 18.1.2016. בדיון זה באו בעלי-הדין לידי הסכמה לפיה כתב-התביעה יתוקן במובן זה שהתובעת תצהיר כי היא שילמה את התשלומים באופן שפורט בסעיפים 11-12 לתצהירו המשלים של מר יגאל צמח מיום 30.10.2015, ואילו כתב-ההגנה יתוקן במובן זה שתובא בו הכחשה של הטענות הללו.

6.בדיון ציינה באת-כוח הנתבעת כי מאחר שהתשלום שהשבתו נתבעה שולם לא על-ידי הגורם שתובע את השבתו – היא התובעת – אלא על-ידי אחרים (כמפורט בתצהירו המשלים של מר צמח שעל-פיו תוקן כתב-התביעה), אזי יתכן שיהא על הנתבעת להגיש הודעה לצד שלישי נגד רוכשות המגרש – הן הצדדים השלישיים דנן. הדברים תועדו בפרוטוקול. בעקבותיהם נערך דיון מחוץ לפרוטוקול שבמסגרתו הצעתי לצדדים מתווה שייתר את הצורך במתן הודעה לצד שלישי; מתווה כזה לא גובש באותו שלב, והנתבעת ביקשה להתיר לה להגיש הודעה לצד שלישי.

7.בהחלטה מיום 2.6.2016 התרתי לנתבעת להגיש הודעה לצד שלישי נגד הצדדים השלישיים (להלן ההודעה לצד שלישי) – וזו הוגשה. התובעת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אשר התקבלה בחלקה, באופן שלא מנע את עצם הגשת ההודעה לצד שלישי. ההודעה לצד שלישי הוגשה בתאריך 28.6.2016; הצדדים השלישיים התגוננו מפניה ביום 20.9.2016.