ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
5351-08
28/09/2015
|
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר
|
| - נגד - |
התובעת:
מע"צ –החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ('מעצ')
|
הנתבעת:
מפעלי ים המלח בע"מ ('מיה')
|
| החלטה |
לפניי בקשת התובעת לצרף לסיכומי-התשובה שלה ראיה נוספת, מסמך משטרתי בעניין אכיפה של תקנת תעבורה בעניין הובלת מטענים בתפזורת; וכן בקשת הנתבעת להוציא מן התיק מסמך שצורף לסיכומי התשובה מטעם התובעת, בלא לבקש רשות, בעניין תקן שנקבע להובלת מטענים כאמור.
ראשית, התובעת לא צירפה תצהיר לבקשתה ולא הגיבה לטיעוני הנתבעת בתשובתה בעניין זה.
שנית, מקובלת עליי טענת הנתבעת כי תקן שאינו מחייב אינו בגדר דין. לפיכך, הוא נותר בגדר עניין שבמומחיות שטעון הוכחה בדרך של הגשת חוות-דעת מומחה.
שלישית, לא רק שמדובר בניסיון של התובעת לצרף ראיות לאחר שלב הראיות, קרי: לאחר ההזדמנות של הנתבעת לאתגר את ראיות התובעת ולהגיש ראיות נגדיות מטעמה – אלא אף בניסיון לצרפן לסיכומי התשובה, קרי: לאחר ההזדמנות של הנתבעת אפילו לטעון לגבי אותן ראיות. כל זאת, לאחר הליך ממושך של הליכים מקדמיים, הבאת ראיות והגשת סיכומים באורך חסר תקדים (אצלי), בתיק משנת 2008 (אנו מצויים בשלהי שנת 2015).
בנסיבות כאמור, רק במקרים יוצאי-דופן במיוחד, כדי למנוע עיוות-דין, עשוי בית-המשפט לבכר את עשיית הצדק על כל אינטרס של יעילות ההליך, סופיות הדיון והאינטרס המצרפי לפנות את הזמן השיפוטי למתדיינים אחרים.
אין זה המקרה שלפנינו. המסמכים המבוקשים אינם מוסיפים דבר מה מהותי על תוכנה של תקנת התעבורה הרלבנטית, ועל הגיונם של דברים, כפי שהם ייבחנו בפסק-הדין לאור כלל הראיות שהוגשו.
לפיכך בקשת התובעת נדחית ובקשת הנתבעת מתקבלת, במובן זה ששני המסמכים הנדונים לא ייחשבו כחלק מחומר הראיות.
בשולי ההחלטה אביע מורת רוח מכך שהתובעת צירפה בפועל את המסמכים לסיכומיה בטרם קיבלה רשות לכך לאחר הגשת בקשה מתאימה.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בגין שתי בקשות בסך 6,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך, שישולמו תוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כחוק החל מהיום.
ניתנה היום, ט"ו תשרי תשע"ו, 28 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.
