- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 53509-02-16 בית הכנסת הגדול בירושלים. נ' עמותת היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בישראל ואח'
|
ת"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
53509-02-16
14.7.2016 |
|
בפני השופט: כרמי מוסק |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: בית הכנסת הגדול בירושלים באמצעות עו"ד עוד מרדכי בייץ ו איל אייכל |
הנתבעים: 1. עמותת היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בישראל 2. מכללת הרצוג - מיסודן של מכללות ליפשיץ והרצוג באמצעות עו"ד אברהם אברמן ו יוחאי שכטר |
| החלטה | |
|
לפני שתי בקשות. הבקשה האחת היא בקשה מטעם הנתבעות לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעות בניהול ההליך; הבקשה השנייה היא בקשה מטעם התובעת למחיקת כתב ההגנה והוצאתו מתיק בית המשפט, ולחילופין הוצאת חלקים ונספחים מכתב ההגנה.
רקע
1.התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעות למתן סעד הצהרתי הקובע שלתובעת אין חובות כלפי הנתבעות.
2.התובעת מחזיקה בבניין בית הכנסת הגדול בירושלים ומנהלת אותו (להלן: "התובעת"). הנתבעת 1 מחזיקה בבניין הסמוך לבית הכנסת הגדול- בניין היכל שלמה (להלן: "הנתבעת"). שני הבניינים נמצאים על אותה קרקע המוחכרת מרשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י").
3.הנתבעת 2 , עמותת מכללת הרצוג, קיבלה את זכויות השימוש ל- 25 שנים בבניין היכל שלמה.
4.במבנה בית הכנסת הגדול קיים אולם שמחות ומאחורי הבניינים של בית הכנסת הגדול והיכל שלמה מצוי חניון בו כ- 120 מקומות חניה.
5.עד שנת 2000 פעלו בית הכנסת הגדול והיכל שלמה כגוף אחד, באמצעות הנהלה משותפת. בשנת 2000 נפרדו הצדדים. הוסכם כי ההכנסות מהשכרת החניון ומאולם השמחות יתחלקו בין בית הכנסת הגדול והיכל שלמה בחלקים שווים.
6.על פי הנטען בכתב התביעה, בשנים 2007-2008 הגישו בית הכנסת הגדול והיכל שלמה תביעות הדדיות בגדרו של ת.א. 9016/07 בבית משפט מחוזי בירושלים. היכל שלמה טענה כי יש לפנות את בית הכנסת הגדול מבניין בית הכנסת הגדול ואף תבעה סעד כספי של 15 מיליון ₪ לצורכי אגרה, ובית הכנסת הגדול הגישה תביעה שכנגד על סך של כ- 6.5 מיליון ₪ וכן טענה כי יש להצהיר על זכויותיה במבנה בית הכנסת הגדול. הצדדים פנו לגישור, אשר בסופו, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים, וזה קיבל תוקף של פסק דין ביום 17.3.11. על פי הסכם הגישור, הוסכם כי החוב הקיים לרמ"י ישולם מהתקבולים שיתקבלו מאולם השמחות וממגרש החניה, ואף הוסכם כי החובות הנוספים לרמ"י, מעבר לחוב הקיים, ישולמו על ידי שוכרי אולם השמחות ו/או מגרש החניה אם הדבר יתאפשר.
7.התובעת טוענת, כי למרות הקבוע בהסכם הפשרה ופסק הדין, היכל שלמה לקחה את הכנסות החניון והכנסות היכל השמחות. כעת טוענות הנתבעות כי על בית הכנסת הגדול לשלם להן מחצית מן התשלומים שהן טוענות ששילמו וישלמו בעתיד למנהל. התובעת טוענת, כי העובדה שהנתבעות טוענות כי בחרו לשלם לרמ"י אינה מעלה או מורידה. ביחסים שבין בית הכנסת הגדול ובין הנתבעות, חלקה של בית הכנסת ישולם רק מתוך הכנסות החניון ואולם השמחות עד אשר יסולק חלק זה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
