החלטה בעניין סמכות עניינית

לפני בקשת הנתבעת להורות על סילוק התביעה על הסף, בשל היעדר סמכות עניינית, שכן זו מסורה לבית משפט השלום, היעדר עילה, התיישנות, ויתור השתק ומניעות וכן בשל טענת שיהוי.

עסקינן בתובענה למתן פסק דין הצהרתי המאשר ביטול כדין של חוזה חכירת משנה לדורות של תחנת דלק המופעלת על ידי הנתבעת בכניסה למושב כפר טרומן, בשל הפרתו על ידי הנתבעת. עוד ביקשה התובעת במסגרת תביעתה סעדים של צו מניעה קבוע ופינוי.

התובעת טוענת מנגד כי דין הבקשה להידחות, שכן הסמכות מסורה לבית משפט זה וכי דינן של יתר הטענות להידחות לגופן.

יוער כי בקשה זו, למעט סוגיית הסמכות העניינית, הינה הרחבה ופיתוח של טענות הנתבעת כפי שעלו בכתב ההגנה מטעמה (פרק ד' סעיפים 29-46). עוד יוער כי הבקשה הוגשה לאחר קיומן של שתי ישיבות מקדמיות, ולאחר שהובהר כי מתווה שהוצע אינו ישים.

דיון והכרעה

לאחר שקראתי את הבקשה, התשובה והתגובה לתשובה, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה בעיקרה, וזאת בשים לב לבקשת התובעת לאפשר לה לתקן את תביעתה בעניין הסמכות; להלן טעמי.

סוגיית הסמכות העניינית 

סבורני כי בעניין הסמכות העניינית הדין עם הנתבעת.

בחינת כתב התביעה מלמדת כי הסעד העיקרי לו עותרת התובעת הוא סעד של פינוי וסילוק ידה של הנתבעת מתחנת הדלק המופעלת בכניסה למושב. כך ובין היתר, במסגרת סעיף 25 לכתב התביעה מבקשת התובעת להצהיר כי ההסכם בין הצדדים בטל אך, וזאת עיקר, ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת לבצע כל פעילות בתחנת הדלק ובחנות הנוחות המצויה בתחומיה ובצירוף צו פינוי וסילוק יד מכל מתחם תחנת הדלק ובכללו חנות הנוחות.

אמנם אין חולק כי הסעד של הצהרה כי הסכם חכירת המשנה בטל הוא סעד המצוי בסמכותו של בית משפט זה, אלא שסעד זה בא לשרת את הסעד העיקרי והוא סעד של פינוי וסילוק יד [לפירוט ההלכות בענין זה ראו פסק דינו של כבוד השופט הנדל בעא 3347/16 פלונית נ' פלוני (20.2.2018) בסעיפים 13-15].