אוצ'רטנר ואח' נ' וילקובסקי ואח'

בפני תביעה עיקרית שבמרכזה טענה להפרת זיכרון דברים שבין הצדדים על ידי הנתבעת.

מנגד הוגשה תביעה שכנגד לחיוב הצדדים לחתום על הסכם מחייב וממצה, הכולל תוספות ותנאים שלא נכללו בזיכרון הדברים המקורי.

א.הצדדים לתביעה, הרקע וההליכים הרלבנטיים לפסק הדין

1.התובע בתביעה העיקרית, מר ניקולאי אוצ'רטנר והנתבעת בתביעה העיקרית, הגב' אינה וילקובסקי, הקימו בשנת 2001 עסק משותף המשמש כמתפרה וכסלון כלות. הנ"ל היו שותפים שאינם רשומים במלוא ההכנסות, ההוצאות וההתחייבויות.

לשם הנוחות, ולאור זהות הצדדים בתביעה העיקרית והתביעה שכנגד, יוגדר בפסק דין זה מר ניקולאי אוצ'רטנר "תובע" והגב' אינה וילקובסקי תוגדר "נתבעת".

פעילות העסק הורחבה בשנת 2006 והמתפרה הפכה לסלון כלות המתמחה בעיצוב שמלות כלה וערב, מכירה והשכרת שמלות כלה, עיצוב שיער ואיפור כלות (להלן: "העסק").

2.הנתבע 1 בתביעה שכנגד, סלון כלות אינקו, אינו חברה בע"מ, ולכן אינו מהווה אישיות משפטית נפרדת. הנתבע 1 הנ"ל הינו עסק המנוהל באמצעות מספר עוסק מורשה, שמספרו זהה למספר ת"ז של הנתבע 2 בתביעה שכנגד (שהינו כאמור התובע בתביעה העיקרית). משכך, הנתבע 1 והנתבע 2 בתביעה שכנגד הינם זהים, ומהווים אישיות משפטית אחת.

אי לכך, וכבר בפתח פסק דין זה, אני מורה על מחיקת הנתבע 1 מכתב התביעה שכנגד.

3.בשנת 2014 החל סכסוך בין הצדדים ונוצר משבר אמון ביניהם. המשבר הוביל את הצדדים להחלטה כי לא ניתן להמשיך עוד בקיום השותפות העסקית.

4.התובע והנתבעת ניסו להגיע להסכמות להפסקת השותפות ביניהם ולצורך כך, פנו לעו"ד מישור דניאל, וזה האחרון קיים עימם מס' ישיבות גישור, שלא צלחו. משלא צלחו ישיבות הגישור, התובע פנה לעו"ד אמסלם על מנת שייצגו בהמשך המשא ומתן בין הצדדים ובהליך פירוק השותפות העסקית, ועו"ד מישור המשיך לייצג את הנתבעת בלבד.