ת"א 52181-01-13 הרוש נ' חברה לביטוח

בפניי בקשת התובע (להלן: "המבקש") להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, שכן המומחה שמונה בעבר ונתן חוות דעתו בתיק, ד"ר יצחק יקים ז"ל הלך לבית עולמו, עוד קודם שמסר עדותו בבית המשפט. התובע גם עתר לכך שבהתאמה, תינתן לו ארכה להגשת התצהירים מטעמו.

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה, כי התובע מנצל באופן ציני את מותו של המומחה על מנת לזכות בהישגים דיוניים ומהותיים. לדבריה, התובע לא עמד בסד הזמנים שנקבע על פי החלטת בית המשפט לצורך הגשת תצהירי עדות ראשית ולא פעל לשלוח למומחה שאלות הבהרה בתוך הזמן שהוקצב לו לכך. על כן, אין לו להלין אלא על עצמו. הנתבעת טענה כי משלא הגיש התובע תצהירי עדות ראשית עד עתה, על בית המשפט לקבוע כי התובע יהיה מנוע מלהוכיח טענה שבעובדה. עוד טענה הנתבעת, כי הצדדים הגיעו להסכמה בדבר סיום ההליך בפשרה והנתבעת אף שלחה אליו הסדר וכתב ויתור כדין, אולם התובע התחמק מלחתום עליו והגיש בקשה זו בחוסר תום לב ובניגוד להסכמות הצדדים.

ד"ר יקים ז"ל קבע בחוות דעתו, כי אין כל קשר סיבתי בין התאונה הנטענת לבין תלונותיו של התובע על כאבים בברך שמאל, ולכן קבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בגין התאונה.

ביום 3/3/2014 התקיים דיון במעמד הצדדים בפניי. התובע היה מיוצג על ידי עו"ד דניאל שרז. בדיון הוצעה לצדדים הצעה לסיום ההליך בפשרה וב"כ התובע התבקש להודיע עמדת הצדדים בתוך 45 יום. כמו כן, הותר לתובע לשלוח למומחה מטעם בית המשפט שאלות להבהרת חוות דעתו.

ביום 11/5/2014 הגיש ב"כ התובע בקשה לשחרור מייצוג. ביום 20/5/2014 הודיע התובע כי בכוונתו להמשיך בניהול התביעה ללא ייצוגו של עורך דין, והתיק נקבע לשמיעת ראיות. ביום 24/5/2014 קבעתי, כי על התובע להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בתוך 90 יום.

ביום 2/10/2014 הגיש התובע בקשה להארכת המועד להגשת התצהירים מטעמו מהטעם שהוא שוקל לקבל ייעוץ משפטי ולשכור ייצוג של עו"ד. ביום 5/10/2014 דחיתי הבקשה והוריתי לתובע להגיש התצהירים מטעמו. למרבה הצער, עד היום, התובע לא הגיש התצהירים. מתגובתו של התובע גם התברר, כי הוא לא שלח למומחה שאלות הבהרה במועד שנקבע לכך וקודם שזה נפטר.

טענת הנתבעת ביחס לאופן שבו בחר התובע לנהל תביעתו הנה טענה הראויה להישמע ושיש בה טעם של ממש. נראה, כי התובע לא שוקד שקידה ראויה על תביעתו ולא ממהר למלא אחר החלטות בית המשפט. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך, שבמצב הנוכחי, זכותו הדיונית של התובע להעמיד חוות דעתו של המומחה תחת חקירה נגדית, נפגעת פגיעה של ממש. העדר היכולת של התובע או מי מהצדדים להעמיד המומחה לחקירה נגדית על דברים שקבע בחוות דעתו, מהווה שיקול מכריע בהחלטה בבקשה מסוג זו שבפניי, ואין נפקא מינה אם נשלחו למומחה שאלות הבהרה ואם לאו.

לפיכך, אני קובע, כי יש מקום להורות על מינוי מומחה נוסף. יחד עם זאת, קביעותיו של ד"ר יקים בחוות דעתו שוללים קיומה של ראשית ראייה לנכות צמיתה בעניינו של התובע. משלא הוכחה ראשית ראייה לנכות צמיתה, איני רואה מקום להשית שכרו של המומחה על הנתבעת ואני קובע, כי יהיה זה התובע אשר יישא, לפחות בשלב הזה בשכרו של הממחה הנוסף.

אני מורה אפוא על מינויו של ד"ר ישראלי אמנון מבית החולים שיבא תל השומר , רמות ים 7 הרצליה, טלפון: 035302623, 099592520, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.