פלוני נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

בקשה למינוי מומחה בתחום הכירורגי.

1. התובע, יליד שנת 1959, נפגע בתאונת דרכים עם קנימיטיקה קשה ביום 22.6.2015. עקב התאונה סבל התובע משבר בעצם הבריח בכתף שמאל וחבלה בבטן תחתונה.

   פרופ' סודרי, אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש לבדיקתו של התובע וקביעת דרגת נכותו עקב התאונה, קבע בחוות דעתו אשר ניתנה לאחרונה כי, לתובע נותרה דרגת נכות רפואית משוקללת בשיעור של 14.5%.

2. בבקשה המקורית למינוי מומחים רפואיים עתר התובע, בנוסף למינוי אורטופד, למינוי בתחום הרפואה הפנימית, אם כי הוא חזר בו מבקשה זו ובהודעתו מיום 16.4.2018 עתר למינוי בתחום הכירורגי. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

3. ביום התאונה התלונן התובע, בין היתר, על כאבים עזים בבטן ואובחנו אצלו המטומה באגן בצד שמאל ונוזל באגן. לפי ממצאי הבדיקה שנערכה, סבל התובע מחבלה בבטן, בטן קשה, שפשופים ופצעים מעל עצמות האגן ובבטן התחתונה בנוסף לרגישות בבטן תחתונה עם סימני חגורה. במהלך האשפוז, נותח התובע בדחיפות ובהרדמה מלאה, לאחר שזוהו קרע ושני חורים במעי הדק. בניתוח בוצעה כריתה של חלק קטן מהמעי הדק, השקה ע"י PDS, תיקון הקרע, סגירת החורים ע"י PDS וכריתת תוספתן.

    

    

4. התובע שוחרר מבית החולים ביום 5.7.2015 אך אושפז בשנית ביום 14.8.2015 עקב כאבים בכתף שמאל. במהלך אשפוזו הוא עבר, בין היתר, בדיקה של הבטן שהייתה תקינה ולפי הממצאים שנרשמו בדו"ח: בטן "רכה, לא רגישה, כבד או טחול לא נמושו מוגדלים, לא נמצאו סימני גירוי ציפקי, ניע תקין, אין רגישות בניקוד המותניים. צלקת תקינה".

5. מהתיעוד שהוגש עולה כי התובע היה במעקב רפואי אורטופדי בלבד. לא הוגשו מסמכים המעידים על מעקב רפואי בתחום הכירורגי או הפנימי. עם זאת, להודעת ב"כ התובע מיום 16.4.2018 צורף מסמך רפואי מיום 13.2.2018 המלמד על כך שהתובע נבדק ע"י רופא כירורג, בפניו התלונן על כאבי בטן, תפיחות בטנית והקאות מרובות, וקשיים בהטלת שתן. במסמך שהוגש ותחת ממצאי "בדיקה גופנית" נרשם : "הבטן רכה פצע תקין בקע טבורי קטן כ- 5 מ"מ מתחת לעור נמושו תפרי PDS ללא פיסטולה". בסיכום, ציין הרופא אפשרות קיומה של חסימה חלקית והפנה את התובע לטיפול באצירת השתן אצל אורולוג.

6. התובע מבקש לבסס את בקשתו למינוי בתחום הכירורגי על החבלה שנגרמה לתובע בתאונה ועל "ממצאי הטיפול הכירורגי" מיום 13.2.18, ואולם לא ממש ברור עד כמה תלונותיו של התובע מהעת האחרונה והחשד לחסימה חלקית, קשורים לתאונה. נראה לכאורה כי הבדיקה הפיזית של התובע הקשורה לחבלה בתאונה היתה תקינה וספק אם החשד לחסימה חלקית קשור לאותה חבלה.

7. לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, כולל את טענות הנתבעת בתגובתה, בשים לב להעדר מעקב רפואי והספק בשאלת הקשר סיבתי מחד ונוכח החבלה שנגרמה לתובע בתאונה והגישה הליבראלית של ביהמ"ש בכל הקשור למינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי חוק הפלת"ד מנגד, מצאתי להיעתר לבקשה. בשלב זה תישא הנתבעת בשכרו של המומחה. אם ייקבע כי לתובע לא נותרה נכות עקב התאונה, תהא רשאית הנתבעת לעתור לקיזוז שכרו של המומחה מסכום הפיצוי שייפסק לתובע.

   בטרם יינתן צו מינוי, אני מאפשרת לצדדים לבוא בדברים בניסיון להגיע להסכמה בדבר זהותו של המומחה וזאת עד ליום 30.8.18. לא תוגש הודעה מוסכמת עד אותו מועד, ימונה מומחה לפי שיקול דעתו של ביהמ"ש.