המוסד לביטוח לאומי נ' אהרון ואח'

1.לפניי בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן "המל"ל") לעיון בתיק. ויאמר מיד - לאחר שבחנתי את הבקשה והתשובות, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

2.בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003 (להלן "תקנות העיון") נתון העיון לכל אדם ולא רק לבעלי הדין (ראו: תקנות 3 ו-4(א) לתקנות העיון). הוראה זו, כפי שעמד על כך בית המשפט לא אחת, היא נגזרת של עקרון פומביות הדיון, אך גם זכות זו אינה זכות מוחלטת, ויש לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה. "התקנה נותנת ביטוי לעיקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית. בית משפט זה אימץ פרשנות רחבה לתקנה 4(א) לתקנות העיון ונלמדת ממנה גישה מרחיבה כלפי זכות העיון בתיקי בית משפט, גם של מי שאינו צד ישיר להם...מובן כי ככל זכות, גם הזכות לעיין בתיקי בית המשפט אינה מוחלטת והיא עשויה לסגת מול זכויות ואינטרסים אחרים...אחד מהשיקולים המשמעותיים שיש להביא בחשבון בעת בחינת בקשת עיון הוא האפשרות לפגיעה בזכותם של צדדים שלישיים לפרטיות – זכות חוקתית שעל חשיבותה אין צורך כי נכביר מילים" (ראו: בר"מ 8974/15 מוסקוביץ נ' עו"ד גרוסמן (13.4.16)).

ההחלטה אם להתיר את העיון תלויה, אם כן, בשורה של שיקולים, ובכללם: עניינו בתיק של המבקש, עניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה (ראו: תקנה 4(ד)). זו אינה רשימה סגורה, והאיזון הראוי בין האינטרסים ה'מתגוששים בזירה' יבוצע בכל מקרה, על פי נסיבותיו, כאשר " שאלת האיזון בין השיקולים השונים, ובעיקר זכות בעלי הדין לפרטיות מזה, וזכות העיון מזה, אינה שאלה פשוטה, בשים לב לקשר בין העניין הנדון לעקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון ... ולזכות החוקתית לפרטיות ..." (ראו: בג"צ 1/49, בז'רנו נ' שר המשטרה (26.2.06)).

מכל מקום, בהעדר איסור בדין על עיון בתיק מסוים, "הנחת המוצא – הנגזרת מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע – היא שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט ...על המתנגד לבקשה מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט שלא להתיר את העיון בתיק" (ראו: עע"ם 8597/10 חב' לן-לי אינטרנשיונל בע"מ נ' עיריית יהוד מונוסון (23.10.2011)).

גם אם נעתר בית המשפט לבקשת העיון, עדיין "החלטת בית המשפט שדן בבקשה לעיון אינה חייבת להיות "בינארית" ובית המשפט רשאי להורות על עיון חלקי אשר ימזער את היקף הפגיעה בזכויות ובאינטרסים המתחרים, לרבות כאשר הפגיעה הנטענת היא בזכות לפרטיות. זאת מכוחה של תקנה 4(ו)." (ראו: בר"מ 8974/15 מוסקוביץ נ' עו"ד גרוסמן (13.4.16); וראו גם: בג"צ 64/17 ויסמן נ' מרכז השלטון המקומי (20.6.17); רע"א 5349/13, דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.13); רע"א 3698/11 אור נ' ש.א.מ.ד שרותי אכיפה בע"מ (27.12.16); ת.א. 52773-05-17 חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' רמ"י (1.10.17); ת.א 2618-03-11 מל"ל נ' ברייטמן (15.3.17); עת"מ 16450-08-16 מנוליד בע"מ נ' מנורה איזו אהרון בע"מ (26.9.16)). ומן הכלל אל הפרט -

3.המבקש הציג עניין במסמכים המצויים בתיק זה. עניין המבקש בתיק נהיר משמדובר בתביעה מכוח סעיף 328 לחוק ביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק המל"ל"). על כן, המבקש עמד בחובתו על פי תקנות העיון, ואף למעלה מכך.

הנתבעים אמנם, מלינים על כי המבקש לא פרט את הטעמים המצדיקים עיון ואת הקשר שלו לתיק בית המשפט. ברם, בד בבד, הנתבעים לא מכחישים כי למבקש אינטרס לגיטימי, והמסמכים חיוניים למבקש, אלא מלינים כי המל"ל ייהנה מפירות ההליך השיפוטי, מבלי שיהיה צד בו. כך גם טענה לשיהוי כבד בהליך האחר, אינה טעם למנוע עיון בתיק זה. ויוער שניים:

האחד, אמנם הבקשה לא הוגשה על פי טופס 2 לתקנות העיון, כאמור בתקנה 4(ג), אך כל הנתונים הנדרשים - פרטי המבקש, פרטי תיק בית המשפט, מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו, והקשר של המבקש לתיק בית המשפט - מופיעים בפירוט בבקשה. על כן, אין בכך, בפרט נוכח טעמים מערכתיים, כדי לדחות את הבקשה. והשני, במיוחד נוכח הנתונים והמסמכים בתיק, לא היה מקום לנטען בסעיפים 5,6,7 לתגובה.

4.טענה לפגיעה בפרטיות – אין תמה, כי הצורך להגן על הזכות לפרטיות חשובה היא ולעיתים דוחקת את עקרון הפומביות, כולו או חלקו (וראו: רע"א 68179-03-16 שרותי בריאות כללית נ' כהן (7.9.16), אשר מצוטט על ידי הנתבעות מספר 1,2). ברם, הנתבעות מספר 1,2 (תאגידים), לא הצביעו על כל פגיעה אפשרית בפרטיותן שתגרם עקב העתרות לבקשה. זאת מעבר להוראות סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1987. מנגד, התובע הסכים לבקשה; והדבר נהיר בנסיבות ומשעסקינן בתביעה מכוח סעיף 328 לחוק המל"ל.

הנתבעות מספר 3,4 (רשות מקומית ותאגיד) אך הודיעו על הצטרפות לתגובת הנתבעים מספר 1,2, וממילא כשלו אף הן מלהצביע על פגיעה כלשהי בפרטיותן עקב העתרות לבקשה.

5.לעניין זה יש לזכור, כי די בכך שהמבקש יציג עניין כלשהו במסמכים המצויים בתיק בו מבוקש העיון, ואין עליו חובה לשכנע כי אותם מסמכים עשויים לסייע לו באופן זה או אחר. "עיון בתיק בית המשפט לצורך התדיינות של מבקש העיון בהליך אחר הוא לגיטימי. כן נפסק, כי ככלל, אין הכרח כי המבקש יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית האחרת" (ראו: רע"א 5349/13, דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.13)).