ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
50983-04-15
15/02/2017
|
בפני השופטת:
גלית אוסי שרעבי
|
| - נגד - |
תובעים:
1. צחי עובד
2. מזל מסיקה
|
נתבעים:
1. אריה קהלני
2. רבקה קהלני
|
| החלטה |
לפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.
א.רקע וטענות הצדדים:
1.התובעים והנתבעים הינם בעלים משותפים (התובעים בשיעור 50% והנתבעים בשיעור 50%) במגרש ששטחו 517 מ"ר, הנמצא ברחוב ריינס 22 נתניה והידוע כגוש 8232 חלקה 82 (להלן: "המגרש"). על המגרש בנויים שני בתים (דו-משפחתי) שהוקמו לפני עשרות שנים. בפועל כל אחד מהצדדים עושה שימוש במחצית המגרש באופן בלעדי, כשביתם של התובעים ממוקם בחלקו הצפוני של המגרש וביתם של הנתבעים בחלקו הדרומי. לעת הזו, כל אחד מהבתים מושכר לצדדי ג'.
2.התובע הינו סוכן ביטוח במקצועו. התובעת הינה אימו של מר ראובן מסיקה, שהינו, כהצהרתו, מנהל יזם פרויקטים לבניה בעיר נתניה.
הנתבעים הינם ב ני זוג.
3.אין חולק כי התובעים רכשו את חלקם במגרש, לאחר שהנתבעים רכשו את חלקם במחצית המגרש מבעליו (לא הובהר בפני אימתי בדיוק רכשו הנתבעים את הזכויות במגרש).
בין הצדדים אין הסכם שיתוף.
4.בכתב התביעה טענו התובעים כי על פי תב"ע שבתוקף ניתן לבנות על החלקה בשלמותה בלבד בנין בן 6 יחידות מגורים, כאשר החלקה איננה ניתנת לחלוקה בעין. מפאת מגבלות התב"ע שבתוקף, לא ניתן יהיה לבנות על מחצית החלקה 3 יחידות מגורים, כחלקו היחסי של כל צד בחלקה. קודם לרכישת התובעים את הנכס, שוחח מר מסיקה עם הנתבע ומצא כי הלה רכש את ביתו לצורך השקעה וכי בכוונתו לרכוש את חלקו הנוסף של המגרש ולבנות בניין דירות. כל הצעה לפירוק השיתוף בחלקה נדחתה ע"י הנתבעים בחוסר תום לב, ולפיכך עותרים התובעים לפירוק השיתוף במקרקעין על דרך מכירתם.
5.הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי החלקה מחולקת בעין משך שנים רבות לשני בתים נפרדים שהוחזקו ע"י בעלים שונים והשיתוף הוא רישומי – טכני בלבד. ניתן לפרק את השיתוף באמצעות הסכם שיתוף או רישום בית משותף. הנתבעים רכשו את מחצית החלקה לשם מגורים עתידיים של אחד מילדיהם בו ולאחר מכן למגורים עבורם, ועד אז הבית מושכר לצד ג'. הנתבעים לא התכוונו לבצע כל עסקה בנכס וכך גם הבהירו למר מסיקה קודם לרכישת הנכס ע"י התובעים. מר מסיקה, בנה של התובעת, שהינו יזם וקבלן, הוא הרוח החיה מאחורי תביעה זו והתובעים מהווים לו אצטלה פסולה. ספק אם רכישת זכויות התובעים במקרקעין נעשתה כדין בהיבטי מיסוי. מעת רכישת הנכס ע"י התובעים, החל מר מסיקה להטריד את הנתבעים ולאיים עליהם על מנת לקיים שיתוף פעולה עסקי בנכס. אף זויפה חתימתם של הנתבעים על-גבי תכנית שהגישו התובעים למימוש זכויות הבניה בחלקה כולה. כן נטען כי עיריית נתניה שוקדת בימים אלה על תכנית שתאשר בניה עתידית על מחצית החלקה.
6.התובעים הגישו תצהיר עדות ראשית מטעם מר ראובן מסיקה. רק לאחר שנטען ע"י ב"כ הנתבעים כי ספק אם התובעים מודעים להליך בהעדר תצהיר עדות ראשית מטעמם ולאור החלטת בית המשפט בענין זה, הגישו התובעים תצהיר עדות ראשית מטעמם במסגרתו טענו כי מר מסיקה הוא המוציא והמביא מטעמם. כן הגישו התובעים חוות דעת מטעם האדריכל, אמיליו מיטרני.
הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.
7.ב"כ הצדדים הסכימו כי המחלוקת בתיק הינה משפטית בעיקרה, ויתרו על חקירת המצהירים והגישו סיכומים מטעמם.
8.התובעים בסיכומיהם חזרו על טענתם לפיה, מאחר שלא ניתן לבנות שני בניינים נפרדים עפ"י התב"ע אלא בנין אחד על כל שטח המגרש, יש להורות על פירוק השיתוף במקרקעין על דרך מכירתם כדי למקסם את זכויות כל אחד מהשותפים בו. הנתבעים לא הוכיחו כי מר מסיקה איים עליהם ואף לא טענתם לזיוף חתימתם. הנתבעים לא הגישו כל ראיה לכך שניתן לחלק את המגרש בעין או על דרך רישומו כבית משותף. הנתבעים נוהגים בחוסר תום לב שכן בהתאם לתמליל שיחה שצורף, נכון היה הנתבע לבנות את הבנין, אך התנה זאת במשיכת התביעה דנן.
9.הנתבעים חזרו על טיעוניהם בסיכומיהם וטענו כי, עם רכישתם את הבית ערכו בו שיפוץ מקיף כשמטרתם להתגורר בו בעתיד. בעת רכישת הבית הציע להם המוכר לרכוש אף את מחציתו השניה של המגרש, אך הנתבעים לא היו מעוניינים בכך. הנתבע הבהיר למר מסיקה קודם לרכישת התובעים את הנכס כי אין בכוונתו למכור את חלקו בו או לבצע בו עסקה כלשהי. הנתבעים אינם מעוניינים לפרק את השיתוף בנכס. מאחר שהמגרש ראוי להירשם כבית משותף, יש לעשות כן. התובעים לא הראו כי ייגרם להם "הפסד ניכר" כמשמעות מונח זה בפסיקת בתי המשפט, באם יפורק השיתוף במגרש על דרך רישום בית משותף. על התובעים הנטל להוכיח כי לא ניתן לבצע חלוקה בעין או כי זו תגרום הפסד ניכר לשותפים, והם לא עמדו בו. תמליל השיחה בין מר מסיקה לנתבע אין בו כדי לסייע לתובעים. ממילא קיימת מדיניות עירונית לבניה במחצית החלקה.
ב.דיון:
10.סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק") מקנה לכל שותף במקרקעין את הזכות לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף במקרקעין. בהעדר הסכמה בין השותפים, על בית המשפט לבצע הפירוק על-פי סעיפים 43-39 לחוק.
במקרה דנן, כאמור, אין כל הסכם שיתוף בין השותפים ואין הסכמה באשר לאופן פירוק השיתוף במקרקעין.