ת"א 50623-06-11 פלוני נ' פז חברת נפט בעמ ואח'

התביעה, טענות הצדדים וראיותיהם

1. התובע, יליד 1982, הנדסאי חשמל, עובד כעוזר טכנאי מעליות. בתקופה הרלבנטית, לאחר שחרורו מהצבא, עת עבד כמתדלק ומוכר בתחנת הנוחות YELLOW שבתחנת הדלק פז שבהחזקת נתבעת 1 וניהול ופיקוח נתבע 2, במסגרת "עבודה מועדפת", נפל קרבן לשני מעשי שוד במהלך עבודתו: ביום 20/07/05 וביום 08/08/05.

   התובע עותר בתביעתו לחייב את הנתבעים בנזקיו הנפשיים כתוצאה מהאירועים לעיל.

    

2. לענין הנסיבות, טוען התובע בתצהיר עדות ראשית ת/3 כי ביום 20/07/05 במהלך משמרת הלילה, בעת שניקה שולחנות ליד הכניסה לחנות, והיה עם הגב לעמדת התדלוק, חש בחפץ המוצמד לצלעותיו. הוא הסתובב והבחין ב-3 רעולי פנים. הם צעקו לעברו, אחד מהם היכה אותו בחזה, והוא הוכנס לחנות וננעל במחסן, עד שחולץ ע"י המשטרה.

   לטענת התובע, מעסיקו/הנתבע 2 (להלן: "זילברמן") הגיע לתחנת הדלק מיד לאחר מכן, שאל את התובע לשלומו והבטיח לו כי ידאג שתוסדר תאורה בסמוך, יוצבו מצלמות אבטחה, ויותקנו סורגים למניעת מקרים דומים. למחרת אף התייצב מאבטח חמוש בתחנה לעבודה במשמרות הלילה.

   כעבור כשבועיים הופסקה עבודתו של המאבטח והוא לא הוחלף באחר.

   הנתבע אף לא קיים אף אחת מהבטחותיו ביחס למיגון המקום.

    

   ביום 08/08/05 עבד התובע שוב לבד במשמרת הלילה. הוא נעל את דלתות הכניסה של החנות מיוזמתו מאחר ועמד לנקות את המקרר ולא רצה להיות עם גבו לכניסה. או אז שמע דפיקות בדלת, כשהסתובב הבחין בשני רעולי פנים שאחד מהם החזיק אקדח. הם צעקו לעברו. בתגובה, רץ לקופה רוקן אותה, נעל את עצמו במחסן החנות, יצר קשר עם המשטרה ודיווח על השוד. לטענתו, במהלך הדקות עד שהגיעה המשטרה, ניסו השודדים לפרוץ את הדלת בה התבצר והוא חש סכנה ממשית לחייו.

3. התובע טוען כי לאחר השוד השני ניסה לחזור לשגרת העבודה אך לא הצליח להתמודד עם התחושות הקשות והלחצים הנפשיים והחל לסבול מסיוטים. ביום 25/09/05 הופנה ע"י רופאת המשפחה לטיפול נפשי בבי"ח טירת הכרמל. שם הומלץ על טיפול נוגד דיכאון.

   לטענתו, בשל הטראומה לא הצליח להתמיד במקום העבודה והחליט לעבור לעיר אילת כדי להיות רחוק ממקום האירועים. לאחר תקופה קצרה חזר לחיפה. באוגוסט 2006 השתלב בעבודה כעוזר טכנאי מעליות ומאז ועד היום עובד שם ברם בשל קשיים בריכוז, הוא לא יכול להתקדם בתפקיד.