צד ג'
מילגם שירותים לעיר בע"מ ח.פ. 510982325
1.עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת חוק איסור לשון הרע.
רקע עובדתי
2.ביום 30.9.07, או בסמוך לכך, הוטל עיקול על חשבון הבנק של התובעת בבנק ערבי-ישראלי בע"מ, סניף סכנין (להלן: "חשבון הבנק", "הבנק" ו "העיקול הראשון", בהתאמה).
העיקול הוטל על ידי הנתבעת, המועצה המקומית עראבה (להלן: "המועצה"), בגין חוב ארנונה בסכום של 48,968.80 ₪ של חנות בגדים, הנמצאת בתחומה, בשם "עראבה הלבשה" (להלן: "הנכס"). יוער כי עוד קודם לכן, ביום 30.8.07, נשלחו צווי עיקול לבנקים נוספים.
3.התובעת ובעלה המנוח פנו למועצה, והסבירו כי אין בבעלותם נכסים בכפר עראבה; וכי מאז נישואיה, לפני כ-20 שנה, התובעת (ממשפחת בדארנה) מתגוררת עם בעלה בעיר סכנין. בשלב זה, הסתבר כי נפלה טעות, וחוב הארנונה הוא של תושבת המקום, בשם "פאטמה מוחמד חרבוש"- שם פרטי זהה לשם התובעת, שם אבא זהה, ושם משפחה שמשויך למשפחת בדארנה (להלן: "החייבת").
נציגי המועצה, או מי מטעמם, הכירו בטעות, והתחייבו להסיר את העיקול, ולתקן את הרישום בספרי המועצה. ביום 9.10.07 הוסר העיקול הראשון מחשבון הבנק, אך כפי שהסתבר בדיעבד, הרישום לא תוקן.
4.כעבור כשנתיים, ביום 9.5.09 או בסמוך לכך, הוטל עיקול נוסף על חשבון הבנק בגין חוב בסכום של 63,889.80 ₪ (להלן: "העיקול השני"). יוער כי בו ביום נשלחו צווי עיקול לבנקים נוספים.
התובעת ו/או מי מטעמה פנו שוב למועצה. גם הפעם התחייבו נציגי המועצה, או מי מטעמם, כי העיקול יוסר והטעות תתוקן. העיקול הוסר ביום 18.5.09, אך כפי שהסתבר בדיעבד, גם בשלב זה, לא תוקן הרישום.
5.ביום 25.11.12, או בסמוך לכך, הוטל עיקול נוסף, שלישי במספר, על חשבון הבנק בגין חוב בסכום של 98,762 ₪ (להלן: "העיקול השלישי"). ביום 29.11.12, אף נשלחה לבנק הודעה על מימוש עיקול. התובעת או מי מטעמה פנו למועצה, ושוב התחייבו כלפיה כי הטעות תתוקן.
העיקול הוסר ביום 24.12.12. בד בבד, ביום 24.12.12 נכתב על ידי מילגם במערכת : "יש לפתוח כרטיס על חייבת אחרת" (ראו: נספח ג' ל-ת/1; וכן: ג/10). ברם, גם הפעם, הטעות לא תוקנה.
6.ביום 5.10.14 הוטל עיקול נוסף, רביעי במספר, על חשבון הבנק בגין חוב בסכום של 121,353.08 ₪ (להלן: "העיקול הרביעי"). יוער כי בו ביום נשלחו צווי עיקול לבנקים נוספים. מעבר לכך, ביום 22.10.14 נשלחה לבנק הודעה על מימוש חלקי של העיקול; וביום 01.12.14, או בסמוך לכך, מומש העיקול, באופן חלקי, וסכום של 24,400 ₪ הועבר מחשבון הבנק של התובעת למועצה.
7.עת נודע לתובעת על כך, היא פנתה שוב למועצה. ביום 17.12.14 הודו נציגי המועצה, או מטעמם, פעם נוספת, שהעיקול הוטל בטעות, והסירו את העיקול. מאוחר יותר, כעבור כשבועיים, השיבה המועצה לנתבעת את הכספים שנגבו מחשבונה (ראו: עדות מר והבה - עמוד 11 לפרוטוקול שורות 3-11). בו ביום נכתב על ידי מילגם במערכת: "ת.ז. לא נכונה > שיכת לאישה מסכנין > לא לעקל!!!". כך גם, ביום 5.2.15 נכתב על ידי מילגם במערכת: "20.01.15 > ת.ז. לא נכונה > שיכת לאישה מסכנין > לא לעקל!!!".
8.לתובעת לא נשלחו הודעות על קיום חוב ו/או הודעות בטרם נקיטה באיזה מהליכי הגביה המתוארים לעיל או בכל שלב אחר, לרבות הודעות בדבר עיקול ו/או הודעות בדבר מימוש עיקול.