ת"א 49994-06-14 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מ. א. דרום השרון ואח'

1.לפניי תביעה כספית, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו ביום 08.01.2013 לכלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 95-259-64 שבעת קרות הנזק היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "המשאית"), כתוצאה מהצפה נטענת שגרמה נזקים למשאית אשר חנתה במושב עדנים שבתחום אחריותה ובפיקוחה של הנתבעת 1, כתוצאה ממים רבים אשר לא נקלטו על יד מערכת הניקוז שבאחריותה של הנתבעת 2 (ולהלן: "האירוע").

2.בפתח ישיבת ההוכחות ביום 16.12.2015 נטען על ידי ב"כ התובעת כי לתובעת לא עומדת עוד עילת תביעה לנוכח העובדה כי מבוטחה השיב לה את הכספים שהיא שילמה לו בגין נזקי המשאית בגין האירוע. לכן, ביקש ב"כ התובעת לדחות את התביעה ללא צו להוצאות.

מנגד ב"כ הנתבעות טענו כי מדובר בניהול תביעת סרק שגרמה לשולחותיהם הוצאות מיותרות, ולכן עמדו על דחיית התביעה תוך חיוב הוצאות משמעותיות.

4.לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בעניין הוצאות המשפט בלבד על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.לאחר שלקחתי בחשבון את טענותיהם של ב"כ הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה, תוך חיוב התובעת בהוצאות לטובת הנתבעות.

חרף הסכמת הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

עת מוגשת תביעה שלאחר הדיון בה מתברר שהינה תביעת סרק שאין לה כל בסיס, בית המשפט יטה לפסוק הוצאות ברף גבוה בהתאם.

נכון הדבר אף כאשר מבקש התובע לדחות את תביעתו לאחר שהעסיק את בית המשפט, את הצדדים ואת באי כוחם, בהכנה לקראת שמיעת התיק, זאת כאשר מתברר שהתובע הגיע למסקנה על פי החומר שהוצג לבית המשפט כי אין כל סיכוי לתביעתו.

אלא המקרה בתיק דנן שונה הוא באופן מהותי.