הנתבע, קיבוץ משמרות (להלן: "הקיבוץ") קיבל באסיפה הכללית מיום 21.9.2011, וכן בהצבעה בקלפי לאחריה, החלטות שעניינן שיוך דירות ל-11 מחבריו, בתנאים השמורים לחברי קיבוץ ותיקים יותר. התובעים, גם הם חברי קיבוץ, עותרים לפסק דין שיצהיר כי ההחלטות האמורות בטלות.
נתוני רקע
1.קיבוץ משמרות הוא קיבוץ ותיק השייך למועצה האזורית מנשה. כמו קיבוצים אחרים, גם קיבוץ משמרות הוקם מתוך תפיסה שיתופית, ואולם שינויי העיתים בתנועה הקיבוצית לא פסחו עליו, ובשלהי המאה הקודמת החלו בקיבוץ תהליכי הפרטה, זאת, בין היתר, בצל משבר כלכלי חריף.
2.בתוך כך, הוחלט באסיפת חברי הקיבוץ מיום 4.2.2001 לפתוח בהליכים לשיוך דירות מגורים לחברים. באסיפה זו ביקשו חברי הקיבוץ לאמץ את המתווה שנקבע בהחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "החלטה 751"), ולהביא להקצאת זכויות חכירה בדירות מגורים אשר בשטח הקיבוץ, לחברי הקיבוץ עצמם.
3.בהתאם להחלטה 751, הליך השיוך מתבצע בדרך של הוצאת דירות המגורים ממאגר הזכויות של האגודה השיתופית, והקניית הזכויות בהן לחברים, בדרך של חכירה ישירות ממינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"). לפי החלטה 751, הזכאים לשיוך דירות, בתנאים המפורטים בהחלטה זו, הם מי שנמנו על חברי הקיבוץ במועד קבלת ההחלטה לביצוע הליך שיוך דירות.
4.אין חולק בענייננו, כי יום 4.2.2001 נקבע בקיבוץ כ"יום הקובע", ומכאן שמי שהיה חבר קיבוץ במועד האמור, זכאי היה לשיוך דירה בתנאים המפורטים בהחלטה 751.
במסמך מיום 26.10.2004 הועלו על הכתב "עקרונות החלטה בעניין הליך רישום דירות על שם החברים" (נספח ה' ל- ת/1), בעקבות אסיפה כללית שקיים הקיבוץ ביום 19.10.2004 (להלן: "מסמך העקרונות"). בסעיף 3 למסמך הנ"ל צוין, כי "המועד הקובע את הרכב רשימת החברים הזכאים לשיוך דירה עפ"י החלטה 751, ואת צבירת הוותק כלפי מינהל מקרקעי ישראל עפ"י החלטה 751 – יהיה מועד קבלת ההחלטה בדבר השינוי באורחות החיים בקיבוץ שהתקבלה ביום 04.02.2001".
5.בשנת 2006 תוקן תקנון הקיבוץ (להלן: "התקנון") ונקבעו בו הוראות לעניין שיוך הדירות. במסגרת התיקון האמור אף אומצו ואושררו בתקנון, החלטות האסיפה הכללית של הקיבוץ, לעניין היום הקובע, מימים 4.2.2001 ו- 19.10.2004 (יצוין כי בתקנון נכתב התאריך 17.11.2004 וזאת במקום 19.10.2004, ואולם אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בטעות סופר). חשיבות הדברים לענייננו היא בכך שהיום הקובע - 4.2.2001 - אומץ אל תוך התקנון.
6.ביום 20.12.2005, עוד קודם לתיקון התקנון, התקבלה החלטה על ידי וועד ההנהלה של הקיבוץ, ולפיה 11 אנשים ייחשבו כמי שהתקבלו כחברי קיבוץ לפני המועד הקובע, לצורך שיוך דירות, וזאת למרות שבפועל, אותם אנשים התקבלו לחברות במועד מאוחר יותר (להלן: "קבוצת ה-11").
למותר לציין כי החלטה זו היטיבה את מצבם של חברי קבוצת ה-11. כחברי קיבוץ הם היו זכאים, אמנם, לשיוך דירות מגורים, אולם התנאים הכלכליים בהם מתבצע הליך השיוך הם טובים יותר עבור חברים שהצטרפו לקיבוץ לפני היום הקובע. ההבדל בין חברים שהתקבלו לחברות לפני היום הקובע, לבין אלה שלאחריו, מתבטא בשניים: שיעור דמי החכירה שישלמו החברים למינהל מקרקעי ישראל; ותנאי חוזי השיוך בין החברים לקיבוץ. בכל אחד מן הפרמטרים הללו, מי שהיו חברי קיבוץ ביום הקובע זוכים לתנאים עדיפים.
7.בעקבות ההחלטה האמורה של וועד ההנהלה בקיבוץ, פנתה אחת מחברות הקיבוץ, התובעת 5, לרשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם") במטרה לבטלה, כך שלא יוקדם מועד החברות של חברי קבוצת ה-11 ליום הקובע (להלן: "ההליך הראשון"). בהתאם לסמכותו לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, מינה הרשם חוקר לבדיקת הנושא.
8.בתום הליך חקירה קבע החוקר (נספח י"ז ל-ת/1) כי החלטת וועד ההנהלה, להקדים את מועד הקבלה של חברי קבוצת ה-11, אכן התקבלה בחוסר סמכות. יחד עם זאת, הומלץ לקבוע כי אכן יש לראותם כחברים מלפני היום הקובע, זאת בהתאם לכלל הקבוע בתקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973 (להלן: "התקנות"), בדבר "חברות מכוח התנהגות". התובעת 5 ערערה על מסקנות החוקר, בפני הרשם, וזה מצדו קיבל ביום 14.2.2010 את הערעור שהונח לפתחו.
9.בהחלטת הרשם בערעור (נספח י"ח ל-ת/1) נאמר, כי חברי קבוצת ה-11 התקבלו כחברים בקיבוץ לאחר המועד הקובע, חלקם ביום 13.12.2001 וחלקם האחר ביום 14.2.2003. הרשם ציין בהחלטתו, כי אמנם, עוד לפני היום הקובע התנהגו חברי קבוצת ה-11 כחברי קיבוץ לכל דבר ועניין, ואף ראה להוסיף כי היה מקבל את המלצות החוקר במלואן, לרבות אלה המתייחסות לחברות מכוח התנהגות. אלא שהקיבוץ עצמו ביקש מחברי אותה קבוצה, ביום 16.9.2001, לאחר המועד הקובע, לחתום על בקשה להתקבל לחברות. בנסיבות אלו, לא מצא הרשם לקבוע כי במועד הקובע היו חברי קבוצת ה-11 כבר חברים בקיבוץ.
10.חרף האמור, הדגיש הרשם בהחלטתו, כי קביעתו לא מונעת מחברי קבוצת ה-11 להעלות את טענתם כלפי הקיבוץ, "לפיה, היו צריכים להיכלל בזמן לעניין שיוך הדירות".
הרשם הורה על תיקון פנקס החברים, באופן שחברי קבוצת ה-11 יירשמו כחברי קיבוץ, תוך שהוא מדגיש כי בהתאם לתקנה 6(ד) לתקנות "היה אדם לחבר באגודה מכוח תיקון פנקס החברים על-פי הוראות תקנה זו, אין בתיקון הפנקס כשלעצמו בכדי להעניק לו זכויות או להטיל עליו חובות כחבר האגודה אלא על פי תקנותיה וההחלטות שנתקבלו כדין על ידי רשויותיה המוסמכות".
עוד הפנה הרשם לאמור במסמך העקרונות, וציין כי לצד קיומו של המועד הקובע, לקיבוץ עומדת האפשרות לפעול על פי שיקוליו, בעניינים הנוגעים לנושא שיוך הדירות.
11.אין מחלוקת בין הצדדים, כי מהחלטת הרשם כאמור, ולמצער מ"קריאה תמה" שלה עולה, כי לשיטתו של הרשם ישנה אפשרות להכליל את קבוצת ה-11 בהליך שיוך דירות, בתנאים השמורים למי שהיו חברי קיבוץ ביום הקובע (ראו סעיף 19 לסיכומי התובעים).
ההחלטות נשוא התביעה