1.בפני תביעה כספית שהגיש התובע, וכן תביעה כספית שכנגד, שהגיש הנתבע (להלן יכונה התובע והנתבע שכנגד: "התובע", והנתבע והתובע שכנגד יכונה: "הנתבע").
בתביעתו טען התובע כי הנתבע הפר 4 מתוך 5 הסכמי מכר שנכרתו בינו לבין התובע ולא שילם לתובע את מלוא התמורה על פי אותם הסכמים. בהתאם ל- 5 הסכמי מכר אשר קדמו להם 5 זכרונות דברים, רכש הנתבע, שהינו עו"ד, מהתובע, שטחים חקלאיים בגוש 13919 בעין זיתים. המדובר במקרקעין בחלקות 9 ו- 78 בגוש האמור.
אי תשלום מלוא התמורה לטענת התובע ביחס להסכמים שנכרתו הינו כדלקמן:
א.ביום 25.7.06 נחתם זכרון דברים לפיו הנתבע רכש 503/20000 חלקים, חלק מחלקה 9, תמורת סך של 30,000 ₪. ביום 27.7.06 נחתם הסכם המכר ביחס לחלקה זו ונותרה לטענת התובע יתרת תמורה שלא שולמה בסך 9,136 ₪.
ב.ביום 4.8.06 חתם הנתבע על זכרון דברים לפיו רכש 191/20000 חלקים, חלק חלקה 78, תמורת 60,000 ₪. ביום 4.10.06 נחתם הסכם, ונותרה לטענת התובע יתרת תמורה בסך 22,166 ₪ שלא שולמה.
ג.ביום 31.8.06 נחתם זכרון דברים לפיו רכש הנתבע 349/20000 חלקים, חלק מחלקה 78, תמורת 60,000 ₪. ביום 4.9.06 נחתם הסכם המכר, אך נותרה לטענת התובע יתרת תמורה בסך 15,146 ₪.
ד.ביום 7.9.06 רכש הנתבע על פי זכרון דברים 503/20000 חלקים, חלק מחלקה 78, בסך 15,000 ₪ ביום 4.10.06 נחתם הסכם המכר ונותרה לטענת התובע יתרת תמורה בסך 7,630 ₪ שלא שולמה.
ה.ביום 4.10.06 רכש הנתבע, על פי זכרון דברים, 65/20000 מתוך 503/20000 חלקים, חלק מחלקה 78, בסך 10,000 ₪ (להלן: "חלקה ט"). ביום 19.10.06 נחתם הסכם. התובע הודה כי ביחס להסכם זה, לא נותרה יתרת תמורה שלא שולמה.
לפיכך, טען התובע כי נותרה נכון ליום 26.2.07 יתרת חוב בסך 54,078 ₪. בנוסף תבע התובע פיצוי מוסכם בגין הפרת 4 ההסכמים בסך 60,000 ₪ (15,000 ₪ לכל הפרה), פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 50,000 ₪, ופיצויים עונשיים בסך של 70,000 ₪. התובע טען כי ההסכמים כולם נוסחו ונערכו על ידי הנתבע, אשר גם טיפל בכל הכרוך ברישום בהעברת הזכויות ובדיווח לשלטונות המס וכי בהתאם להצעת הנתבע, לא היה התובע מיוצג. התובע טען כי התנהלות הנתבע היתה בחוסר תום לב, בניגוד עניינים (תוך ביצוע עבירה אתית) ותוך מצג שוא כאילו ישלם את מלוא התמורה, בטרם תירשם העברת הזכויות.
2.לטענת הנתבע, כמפורט בכתב הגנתו ובתביעה שכנגד שהגיש, לא רק ששילם לתובע את מלוא התמורה המוסכמת על פי 5 ההסכמים (תמורה אשר עמדה על סך כולל של 175,000 ₪), אלא אף שילם לתובע סכומים נוספים על חשבון עסקאות עתידיות ביחס לכל זכויות התובע בחלקה 78 ובחווה/ כפר נוער, שהוקמו על ידי התובע בעבר. לטענת הנתבע, העסקאות העתידיות לא יצאו לפועל, לאחר שהנתבע גילה כי בגוש ובחלקות הנידונות נעשתה הפקעה לצרכי ציבור אשר לא נרשמה, ולמרות שהתובע ידע עליה, הסתיר אותה מהנתבע. סה"כ שילם הנתבע, לטענתו, לתובע, סך של 315,422 ₪ (בין היתר גם באמצעות תשלום מסיים ותשלומים אחרים עבור התובע). במהלך הדיון טען הנתבע כי איתר סך נוסף של 10,000 ₪ ששילם לתובע. הנתבע הוסיף כי התובע נועץ עם עו"ד מטעמו בשם טריאסטר, אך על מנת לחסוך, בחר לנצל את שירותי הנתבע כעו"ד והפציר בנתבע לייצגו בעסקאות. הנתבע טען כי לא היה מדובר ביחסי עו"ד- לקוח, אלא באותו זמן שררו בין הצדדים יחסי אימון וידידות ולא היו ניגודי אינטרסים.
לטענת הנתבע, לא יכול היה לדעת אודות ההפקעה שכן זו לא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ורק לאחר הגשת תביעת התובע ומשפנה למע"צ, התבררו לו מועד ההפקעה והיקפה. הנתבע טען כי התובע ידע על ההפקעה כבר בשנת 1997, עת נשלחו לו ולכל הבעלים בחלקות הודעות על ההפקעה. לטענת הנתבע נודע לו במקרה על ההפקעה, משיחה שהתקיימה בינו לבין אחד בשם דב פריד, ואשר גם אותו, לטענת הנתבע, "עקץ" התובע בעת שמכר לו שטח שכבר נמכר. הנתבע טען כי שווי ההפקעה (15% בחלקה 9 ו- 19% בחלקה 78), עומדת על סך 32,050 ₪. לפיכך טען הנתבע כי הינו זכאי בנוסף להחזר סכומים ששילם בגין עסקאות עתידיות שלא יצאו לפועל, גם לפיצוי בגין ההפקעה בשווי כאמור ובסה"כ לסך של 172,472 ₪., בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. כן טען הנתבע כי הוא זכאי לפיצויים בגין עגמת נפש ופיצויי הפרה. הנתבע הפנה לשיהוי בהגשת תביעת התובע וטען כי התובע הוא זה שנהג בחוסר תום לב ותוך מצג שווא שלא גילה לנתבע אודות ההפקעה שבוצעה במקרקעין שנים קודם להתקשרות בין הצדדים. לחילופי התביעה הכספית, עתר הנתבע למתן פס"ד הצהרתי על פיו 15% מהשטח בחלקה 9 שנרכש על ידו ו- 19% מהשטח בחלקה 78 שנרכש על ידו, מתווספים לזכויות בחלקה 78.
3.התובע הכחיש את הנטען בכתב התביעה שכנגד וטען כי לבקשת הנתבע לא צוינה בהסכמים מלוא התמורה שהוסכמה וכי בפועל הוסכם על תשלום סכומים לא מוצהרים נוספים, מעבר לסך של 175,000 ₪. התובע טען, כי הנתבע לא שילם את מלוא התמורה המוצהרת וכי סכומים אחרים ששילם הנתבע היו על חשבון סכומים בלתי מוצהרים. עוד הוסיף הנתבע כי אין לקבל את טענת הנתבע ביחס לעסקאות עתידיות, שכן עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב ואף אין כל היגיון שעו"ד מנוסה ישלם תמורה בטרם נחתם הסכם מכר. ביחס לטענת ההפקעה שלא גולתה, השיב התובע כי בנסח ביחס לחלקה 9 צוין במפורש כי קיימת הפקעה: "הערה לפי פקודת הדרכים". התובע הוסיף כי הנתבע היה בשטח וראה כי במקום סוללים כבישים ואין לקבל את טענתו כי לא יכול היה לדעת אודות ההפקעה.