1.התובעים רכשו דירה מהנתבעת והגישו תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה. עיקר המחלוקת נוגעת להיקף הליקויים, לאור העובדה כי התובעים וויתרו על האפשרות להשלמת בדיקת רטיבות מצע הריצוף. יש להכריע בנסיבות אלו בשאלת עגמת הנפש עקב בעיות רטיבות ומה נפקות המסמכים עליהם חתמו התובעים עם קבלת החזקה ובהם ויתרו לכאורה על זכויותיהם לסעדים כלפי הנתבעת.
רקע וטענות הצדדים
2.ביום 3.8.09 התקשרו התובעים בהסכם מכר לרכישת דירה בבניין שבנתה הנתבעת ברחוב ניסן באשקלון.
בהתאם לפרוטוקול קבלת החזקה שצורף לכתב ההגנה, הדירה נמסרה לתובעים ביום 13.2.13 (ולא כפי שנטען בתביעה ובתצהיר התובעת).
בתביעה נטען כי עם קבלת הדירה נתגלו פגמים קשים, ליקויי רטיבות ונזילות, ליקויים בריצוף ועוד, ולמרות פניות רבות לנתבעת לתקן ליקויים בדירה, לא עשתה כן. נטען כי אף הציעו להשתתף בעלות התיקון אולם הקבלן שלומי שוקרון (להלן: שוקרון) דחה הצעתם, ובתביעה מייחסים לו יחס מזלזל כלפיהם. התובעים פנו למומחה מטעמם, המהנדס אלכס הלר מחברת הדס ביקורת מבנים בע"מ, שבדק את הדירה ביום 19.2.13 וערך חוות דעתו ביום 15.11.15.
בחוות דעתו פירט ממצאים של ליקויים באיטום ורטיבות בנקודות רבות בבית, בקירות וברצפה, תוך שתיאר רטיבות בשיעורים שנעו מ- 50% עד 100% (אם כי לא תיעד כיצד נמדד שיעור הרטיבות הנטען). מומחה התובעים המליץ לאתר את מקור הרטיבות בקירות, לתקנו ולצבוע וכן לפרק את הריצוף, לייבש את המצע או להחליפו, ולרצף שוב. מעבר לליקויים עיקריים אלו פירט ליקויים נוספים וסיכם חוות דעתו בסך של 42,120 ₪. בסוף חוות הדעת צורף לתביעה מכתב מודפס מיום 15.12.13, הממוען לנתבעת, ובו נטען כי מצורפת לו חוות הדעת וכי הנתבעת מתבקשת לתקן את כל הליקויים בהתאם לאמור בה.
לאחר עריכת חוות הדעת, סמוך לאחר מכן (ינואר 2016) הוגשה התביעה בה עתרו התובעים לפיצוי בסך של 63,180 ₪ בגין ליקויי הבניה (בטענה כי לחוות הדעת מטעמם יש להוסיף התייקרויות). מעבר לליקויים עתרו התובעים לפיצויים בגין נזקים עקיפים, דיור חלוף, הפסד השתכרות, טרחה ועגמת נפש והעמידו את סכום התביעה על סך של 127,020 ₪.
3.הנתבעת טענה כי חוות הדעת מטעם התובעת לא הועברה אליה טרם הגשת התביעה ולא ניתנה לה האפשרות לבחון את הליקויים המפורטים בה. נטען כי היקף הליקויים לא סביר, גם לאור העובדה כי התובעים ביקשו לרכוש דירה נוספת מהנתבעת. הנתבעת טענה לחילופין כי עומדת לה הזכות לבצע את התיקונים. לטענתה, בגין התנהגות התובעים, לרבות שינויים שביצוע בדירה, אינם זכאים לפיצוי, טענה הנשענת גם על סעיף 27 להסכם המכר. עוד נטען כי לא נמסרו במועד הודעות על אי התאמה ולכן פטורה הנתבעת מאחריות לליקויים והם גם לא אפשרו בדיקת הדירה בהתאם למכתב בא כוח הנתבעת שנשלח בסמוך לעריכת כתב ההגנה. עוד נסמכת הנתבעת על כתב סילוק וויתור עליו חתמו התובעים עם קבלת החזקה כמסמך החוסם דרכם של התובעים לדרוש סעד, ולחילופין מצדיק לקזז מכל תשלום בו תחוב הנתבעת את הסכום הנקוב בו בסך של 5,350 ₪.
דיון והכרעה
4.מטעם התובעים הצהירה התובעת בתצהיר אשר חוזר על הטענות בכתבי הטענות. בתצהיר נטען בנוסף כי טרם קבלת המפתח פעלה הנתבעת לטפל בבעיית הרטיבות, הורמו מספר אריחים ונעשה ניסיון ייבוש, אולם ללא הצלחה וסמוך לאחר קבלת הדירה החלו להופיע כתמי עובש והיה ריח חריף בלתי נסבל. נטען, כפי שאוזכר בתביעה, כי בעיות הרטיבות והתנגדותו של שוקרון החריפו את מצבה הרפואי של התובעת.
הנתבעת הגישה תצהיר של גב' כוכבה שוקרון שהצהירה כי לא ידוע לה על פניות כלשהן מצד התובעים בטענה לליקויים. עוד נטענו טענות מפי שוקרון ואוזכרה הטענה כי התובע התעניין ברכישת דירה נוספת מהנתבעת.
עולה כי שני הצדדים סיפקו תשתית עובדתית דלה לתמיכה בטענותיהם, תוך שהנתבעת בחרה כי לא יעיד מנהלה, שוקרון, ולא פירטה אילו עבודות ביצעה בדירה בניסיון לתקן את נזקי הרטיבות בה.
המסמכים שנחתמו עם קבלת החזקה
5.בתצהירי הנתבעת נסמכת על המסמך אישור מסירת הדירה לתובעים מיום 13.2.13 (פרוטוקול המסירה). במסמך זה אין פירוט של ליקויים מהותיים זולת הצורך להשלים מספר אביזרים ותיקונים קלים. עוד צורף מסמך ממועד המסירה שכותרתו "כתב סילוק וויתור בלתי חוזר" הכולל הוראות כלליות ואישור התובעים כי קיבלו מהנתבעת את כל המגיע להם. בסעיף 3 למסמך אישרו התובעים כי קיבלו הנחה בשינויים בגובה של 5,350 ₪ וכן קיבלו 1,248 ₪ עבור איחור במסירה. סעיף 7 למסמך כולל התחייבות להשבת ההנחה במידה ויפרו התובעים את ההתחייבות לוויתור על כל טענה כנגד הקבלן.
מבחינת העדויות ותוכן המסמכים הנ"ל, עולה כי אין להם השלכה ממשית על זכויות התובעים. מדובר בפרוטוקול מסירה כללי, שאינו מפורט, ולא כולל בסעיפי משנה את כל רכיבי הדירה. עצם העובדה כי ליקוי מסוים לא צוין בפרוטוקול אינה מונעת, כשלעצמה, לטעון לאי התאמה או לקיומו של אותו ליקוי שהתגלה בשלב מאוחר יותר או לא אוזכר בפרוטוקול. עם זאת, לגבי ליקויים בולטים וברורים, העדר אזכור בפרוטוקול יכול לפעול לחובת הדייר.
התובעת הסבירה מדוע לא ציינה את ליקויי הרטיבות בפרוטוקול המסירה, וזאת עקב העובדה כי כבר היה ניסיון ייבוש של הנתבעת ושוקרון אמר לה שלא רוצה להחליף את הריצוף או החול ובגלל שהיה מודע למצב לא מצאה לנכון לציין זאת. קודם לכן פירטה את מצב הרטיבות ואת סירובו של שוקרון להחליף ריצוף, למרות הצעת התובעים כי הם ירכשו את הריצוף החלופי. מהתרשמות מהתובעת ודרך התנהלותה, ניתן להתרשם כי לא מדובר בתובעים דעתנים אשר יודעים כיצד לעמוד על זכויותיהם. התובעים השלימו עם תשובות הקבלן ולקח להם זמן רב ממועד בדיקת המהנדס מטעמם עד שפנו לקבלת ייצוג משפטי ועמדו על זכויותיהם. על כן, לא מצאתי כי העדר אזכור ליקויי הרטיבות בפרוטוקול שולל את זכות התובעים לדרוש סעד בגין ליקוי זה. לא נשללה הטענה כי הנתבעת הייתה מודעת לליקויי הרטיבות ואף ניסתה לתקנם טרם מסירת החזקה, ללא הצלחה.
6.הוא הדין ביחס למסמך הוויתור, אשר גם הוא בעל נוסח כללי ולא מפרט את כל "ההטבות" שקיבלו התובעים בתמורה לוויתור מטעמם. אמנם נרשם כי קיבלו הנחה בשיעור של 5,350 ₪ בגין שינויים, אולם היה על הנתבעת להוכיח ולפרט אילו שינויים בוצעו, מה העלות הריאלית של השינויים, וכיצד חושבה אותה הנחה, ככל ומבקשת לקבל אותה חזרה. בסעיף 7 למסמך לא נרשם הסכום שהתובעים מתחייבים להשיב אם יפרו את מסמך הוויתור, ודי במחדל זה כדי לשלול זכות הנתבעת להשבתו. אין זה סביר כי תמורת זיכוי זה יוותרו על כל טענה כלפי הנתבעת. הנתבעת לא טוענת כי מסמך זה שולל תרופות לפי חוק המכר (דירות) והתובעים לא העלו כלל טענות בנוגע להתחשבנות הכלכלית מול התובעת באשר לתמורה או למועד המסירה.
מקובלת עליי טענת ב"כ התובעים כי המסמך, לפי טיבו, נועד למנוע טענות כספיות שנובעות מהתחשבנות סביב עלות הדירה, וכלל לא חל בנוגע לטיב הטענות בהליך זה. קבלת עמדת הנתבע ומתן תוקף לוויתור מעין זה מנוגדת לתקנת הציבור ומדובר בתנאי מקפח מובהק. על כן אין תוקף לוויתור הנטען ולא קמה לנתבעת זכות לקיזוז או השבה מהתובעים. (מסקנה דומה בהליך אחר כנגד הנתבעת לא שונתה במסגרת ע"א (ב"ש) 65938-10-18 ג.ג.א.ב יזום נכסים והשקעות בע"מ נ' סאביצקי,2.4.19).
היקף הליקויים בדירה ואחריות הנתבעת לשאת בעלות תיקונם
7.כאמור לעיל, התובעים קיבלו חזקה בדירה ביום 13.2.13 וחתמו על פרוטוקול מסירה. בתנאי המסמך, לפני פירוט הליקויים, נקבע כי על התובעים לאפשר ביצוע תיקונים לפי תאום מראש, ובמידה ותשלחנה שתי הודעות והתובעים לא יאפשרו תיקונים, לא תהיה להם זכות תביעה. הוראה דומה קיימת בסעיף 27 להסכם המכר, סעיף השולל לכאורה זכות רוכש לתבוע פיצוי בבית משפט.
המומחה מטעם התובעים, שבדק את הדירה סמוך לאחר קבלת החזקה, מצא את הליקויים העיקריים שפורטו לעיל, שעיקרם בעיות איטום ורטיבות מהותיות. לא נסתרה עדות התובעת כי הנתבעת ידעה על ליקויים אלו, ניסתה לתקנם אף בטרם מסירת החזקה, אולם לא ביצעה תיקון יסודי שהיה מחויב המציאות הנסיבות העניין.
בתצהירה לא התייחסה כלל הנתבעת לעבודות שביצעה בדירה ובחרה להימנע מהגשת תצהיר של שוקרון או כל אדם אחר שיודע מה בוצע בדירה. המצהירה מטעמה לא זכרה כלל אם ביקרה בדירה, למעט במועד המסירה, אולם אישרה כי הנתבעת ביצעה תיקונים לפני המסירה (עמ' 16, ש' 21). התצהיר אינו כולל דו"ח ביצוע תיקונים מטעם הנתבעת ואף לא מתאר אילו ליקויים תוקנו ומתי.
מעדות התובעת התרשמתי כי היא מתקשה לבטא עצמה ולעמוד על זכויותיה, וכפועל יוצא אין מטעמה כל פניה בכתב לנתבעת כדי שתקן את הליקויים. אמנם התובעת לא ידעה להסביר מי ערך את המכתב מיום 15.12.13 שצורף לכתב התביעה, ולא נסתרה הטענה כי חוות הדעת מטעם התובעים לא נמסרה לנתבעת עד להגשת התביעה, אולם בנסיבות העניין אין הדבר חוסם דרכם של התובעים לדרוש פיצוי כספי.
8.למרות שהתובעים לא דרשו מהנתבעת באופן מסודר, טרם הגשת התביעה, כי הנתבעת תתקן את הליקויים המפורטים בחוות הדעת מטעמם, לא מצאתי מקום למנוע מהם סעד כספי בגין מחדל זה. התביעה הוגשה בתום כשנתיים לאחר שנת הבדק, סמוך לאחר עריכת חוות הדעת מטעם התובעים. לא ניתן להתעלם מחומרת הליקויים עד להגשת התביעה ומהעובדה כי הנתבעת למעשה, לאור ממצאי המומחה מטעם בית המשפט שידונו להלן, לא ביצעה תיקונים משמעותיים בדירה.
מהימן עלי תיאור התובעת בתצהירה ובעדותה בכל הנוגע להתעלמות הנתבעת ממצוקת התובעים, הזלזול של שוקרון בדרישתם לתקן, וניסיונות הייבוש הכושלים שבוצעו טרם מסירת החזקה. אופי ליקויי הרטיבות מעיד כי מדובר על מחדל מתמשך. העובדה כי ב"כ הנתבעת שלח מכתב אחד עם קבלת כתב התביעה ובו דרישה לבחון ולתקן את הליקויים, אולם הנתבעת לא ניסתה כלל לתאם בדיקה מעין זו, אינה מעידה כי התובעים מנעו מהנתבעת לבחון את הליקויים, לכל הפחות לאחר הגשת התביעה.
9.הנתבעת עותרת בנוסף להפחתת הפיצוי לתובעים בשליש לאור העדר מתן זכות לבצע תיקונים. הפסיקה הכירה באפשרות להפחית מסכום הפיצוי במידה והתובע לא נתן הזדמנות נאותה לתקן. (ראה ע"א 7799/01 ברזילי נ' שרביב בע"מ, פ"ד נו (5) 725 (2002), ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז (5) 1 (2003)).
אכן קבלן לא חייב להסכים לתקן את כל הליקויים בחוות דעת הדייר כדי שלא תמנע זכותו לבצע תיקונים, אולם התעלמות ממרבית הליקויים והעדר התייחסות עניינית מובילה למסקנה כי לא ניצל את האפשרות שניתנה לו לתקן. מחלוקת זו היא בעיקרה תיאורטית בהליך זה מאחר והליקוי המהותי, ליקויי הרטיבות, לא נבחנו עד תום, כפי שיורחב להלן. בנסיבות העניין לא מצאתי בסיס לעמדת הנתבעת כי פטורה מכל חבות כספית או כי יש להפחית מעלות התיקונים.
ככלל, אחראית הנתבעת כמוכר לפי חוק המכר (דירות) לתיקון כל פגם ואי התאמה הנופלת בממכר. הזכות לתיקון אינה זכות מוחלטת, אלא בית המשפט נדרש לפי נסיבות המקרה לבחון האם לאפשר למוכר לתקן בעצמו את הליקויים שנתגלו בדירה, או שמא יש לחייבו בפיצויים, (ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ, 28.2.05, שם הופחתו הפיצויים בשליש לתובעים שהגישו תביעה במהלך שנת הבדק).
התנאים בהסכם ובפרוטוקול המסירה השוללים זכות לפיצוי כספי אם הדייר לא נתן זכות לתקן מנוגדים לחוק ולהלכה הפסוקה וחסרי תוקף, והנתבעת לא רשאית להסתמך עליהם. אף בת"א 14400-12-11 הנ"ל, נקבע כי אין לתת תוקף לתנאי השולל זכות לפיצוי כספי, בהיותו תנאי מקפח בחוזה אחיד.
לאחר בחינת מכלול הנסיבות לא מצאתי כי מקרה זה מצדיק הפחתת פיצוי לתובעים בגין אי מתן זכות לבצע תיקונים. שוכנעתי כי הנתבעת ידעה, או לכל הפחות הייתה צריכה לדעת, על היקף הליקויים בדירה ועל בעיות הרטיבות, ובחרה לבצע ניסיון ייבוש חלקי בלבד. אמנם חוות הדעת מטעם התובעים נמסרה רק עם הגשת כתב התביעה, אולם הנתבעת לא פעלה כדי לבחון בפועל את הליקויים ולא הביעה כל נכונות אמיתית לתקנם. על כן, איבדה הנתבעת את זכות ביצוע התיקונים ועליה לפצות את התובעים בהתאם לממצאי המומחה מטעם בית המשפט.
היקף הליקויים לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ואחריות הנתבעת בגינם
9.לבחינת ליקויי הבניה מונה המהנדס פייבל גולדופט, מגוהר מהנדסים בע"מ, כמומחה מטעם בית המשפט, אשר בדק את דירת התובעים ביום 29.11.16 ו- 16.1.17. הצדדים ויתרו על חקירת המומחים, לרבות המומחה מטעם התובעים. בהעדר חקירת המומחה מטעם בית המשפט לא נסתרו ממצאיו המקצועיים ולכן אין מקום לסטות מהכלל לפיו יאמץ בית המשפט את הממצאים המקצועיים של המומחה שמונה מטעמו, אלא אם יש טעמים מיוחדים להימנע מלעשות כן (ראה ע"א 5602/03 הנ"ל).
מסקנה זו יפה במיוחד למקרה הנדון בו המומחה ערך עבודה יסודית, חוות דעתו מחזיקה 67 עמ' וצילם 645 תמונות רגילות, 38 תמונות כפולות (רגילות ותרמיות) ובחן בקפידה ולעומק כל טענה אל מול התקן, המפרט ותכניות המכר.
למרות בחינה מעמיקה זו של המומחה והעובדה כי התובעים ביקשו להימנע מהשלמת בדיקת המעבדה בנוגע לתכולת הרטיבות ברצפה, ביקשו בסיכומיהם לאמץ את מסקנות המומחה מטעמם, בגלל שלא נחקר. אין בסיס לעמדה זו המנוגדת לפסיקה עליה נסמכים התובעים בסיכומיהם. מסקנה זו מתחזקת לאור ממצאי המומחה מטעם בית המשפט שהבהיר כי המומחה מטעם הנתבעים שהציג עצמו כמהנדס הוא בפועל הנדסאי ולא מהנדס. כמו כן, בגוף חוות דעתו התייחס לממצאי המומחה מטעם התובעים וציין במספר מקומות כי נטענו טענות ללא ביסוס הנדסי ולכן לא יכול להתייחס אליהם בהעדר הוכחה של הטענה.
10.מבדיקת ממצאי המומחה מטעם בית המשפט עולה כי מצא פגם באיטום בין השיש לחיפוי הקיר במטבח וסימני רטיבות בקיר בחדר הדיור תוך שציין כי שיעור הרטיבות אינו גבוה ונמצא במצב ייבוש מתקדם. ממצאים דומים קבע ביחס לקירות נוספים בדירה, לרבות בחדרי השינה. המומחה סיכם ממצאיו בנוגע לרטיבות בעמ' 53 לחוות דעתו וציין כי נמצאה רטיבות במספר מקומות בחדר הדיור וחדר השינה, בעיקר בתחתית הקירות. סימנים נוספים הצביעו על רטיבות כלואה במצע מתחת לריצוף, ברמה לא ברורה. המומחה המליץ על פעולות איתור שונות, לרבות פתיחת אריחים, כדי לאמוד את שיעור הרטיבות ובהתאם לתת הוראות משלימות. בחוות דעתו אמד רק את עלות הבדיקות ותיקוני טיח נקודתיים.
בהמשך בחן את שאר הליקויים וקבע כי עלות התיקונים הכוללת, לרבות סעיף הרטיבות, היא 6,050 ₪, לפני פיקוח הנדסי ומע"מ. בהמשך נתן המומחה מענה מפורט, בן 10 עמ', לשאלות הבהרה של התובעים ושם הבהיר כי לא תמחר את תיקוני ליקויי הרטיבות עקב הצורך בבדיקות נוספות. המומחה העריך את תיקון האיטום בשיש בסך של 300 ₪. עוד הבהיר כי לא מצא עדות למקור רטיבות פעילה והסיבה להתייבשות כנראה נעוצה בחלוף הזמן או בייבוש יזום, אם כי סביר כי חלוף הזמן הוא הגורם להתייבשות, וניתן להניח ששיעור הרטיבות בעת הופעתה היה גבוה הרבה יותר.
בתשובותיו לשאלות הבהרה מטעם הנתבעת, לאחר שהתובעים הודיעו כי מוותרים על הבדיקות המשלימות, ציין כי יש להפחית מחוות דעתו 1,500 ₪ במידה ולא יבוצעו בדיקות משלימות, וכי אין מקום בנסיבות אלו לתוספת בגין פיקוח הנדסי.
מכל האמור לעיל עולה כי בהעדר בחינת היקף ליקויי הרטיבות ובהעדר אומדן לתיקונם, נותרו ליקויים בסכום של 5,675 ₪.
11.בהודעה מטעם התובעים ובתצהיר עדות התובעת הבהירו כי וויתרו על ביצוע הבדיקות המשלימות לבחינת שיעור הרטיבות, לאור הצורך בפירוק ריצוף, מאחר ואין ברשותם עוד ריצוף תואם, שכן נעשה שימוש בריצוף העודף לתיקון הרצפות שנפתחו על ידי הנתבעת טרם מסירת החזקה. טענות אלו של התובעים לא נסתרו, אולם מהתנהלות זו של התובעים ניתן להסיק כי שיעור הרטיבות היום, והעובדה כי נמצאת בהליכי ייבוש אחרונים, לא מצדיקה היום החלפת ריצוף. ניתן להניח כי המצב היום מאפשר מגורים בדירה באופן סביר, ואין עוד את המצב החמור שתיארו כפי שהיה סמוך לאחר קבלת החזקה.
מכל האמור לעיל עולה כי הנזקים הישירים מסתכמים בסך של 5,675 ₪.
פיצויים בגין עגמת נפש
14. בסיכומיהם עתרו התובעים למלוא הפיצוי שנתבע בגין עגמת נפש, בסך של 40,000 ₪. יתר רכיבי התביעה של דיור חלוף ואבדן הכנסה לצורך טיפול בתיקונים, נזנחו, ואכן אין מקום לפיצוי בראשי נזק אלו. הפיצוי בגין נזק לא ממוני, עגמת נפש, נאמד לפי טיב הנכס בו נפלו הליקויים, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהגות הצדדים לפני ובמהלך ההליך המשפטי, עלות התיקונים לרבות הצורך בפינוי מהדירה לצורך ביצועם. אמנם אין יחס ישר בין עלות התיקונים לשיעור הפיצוי בגין עגמת הנפש, אולם על הפיצוי להיות סביר (השווה ע"א 5602/03 הנ"ל, פסקה 16 , כמו כן ראה ת"א (מח' ת"א) 14280-02-13 כהן ואח' נ' גאון נדל"ן בע"מ, 6.7.17 והאסמכתאות שם, שם אושר פיצוי בסך 10,000 ₪ לכל דירה בגין תלאות שעברו הדיירים, למרות סכום תיקונים נמוך יחסית שאושר).
ממצאי המומחה עולה כי בדירה היו ליקויי רטיבות רבים ומהותיים, שבמועד בדיקתו היו בשלבי ייבוש מתקדמים. בסיכומי התובעים הפנו הם לפסיקה הדנה בפיצוי בגין עגמת נפש עקב ליקויי רטיבות, ואכן מדובר בסוג ליקוי המשפיע באופן החמור ביותר על האפשרות ליהנות מהשימוש בדירה ומצדיק פיצוי משמעותי בגין עגמת נפש, אם לא מבוצע תיקון יסודי תוך זמן סביר. ליקויי רטיבות מטיבם מפחיתים את ההנאה מהדירה וגורמים לתופעות חוזרות ונשנות של קילופי צבע ותופעות נלוות לרטיבות כלואה שלא תוקנה במשך שנים.
עולה כי בנסיבות העניין נדרש פיצוי בגין עגמת נפש.יוער כי בת"א 14400-12-11 הנ"ל, נפסק כנגד הנתבעת פיצוי בסכום של 10,000 ₪ בגין ליקויי רטיבות, שם היו ליקויים חמורים יותר, אולם הפיצוי הופחת בגין סירוב התובעים לאפשר תיקונים שלא בהתאם לחוות הדעת מטעמם. בפסיקת בתי משפט השלום אליה הפנו התובעים (ת"א (ת"א) 37758/04, ת"א (ת"א) 54538/04 נפסק פיצוי בשיעור של 15,000 ₪ בגין עגמת נפש. בע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60 (1992) אושר פיצוי בסך של 12,000 ₪, השווה צמוד למדד כ- 60,000 ₪ היום.
בחינת אמות מידה אלו על המקרה הנדון מלמדת כי יש לפסוק פיצוי משמעותי בגין עגמת נפש. התובעים לא מיצו זכותם לבחון את היקף ליקוי הרטיבות לאור התיקון הרשלני של הנתבעת, שעשתה שימוש בריצוף העודף לסתום חורים שביצעה לצורך ייבוש, אולם בפועל הדירה נותרה רטובה זמן רב. לא נסתרה עדות התובעת כי סבלה במשך תקופה ממושכת מהרטיבות וסימני עובש, ולמרות שלא תיעדה בזמן אמת תלונות אלו, התרשמתי כי מדובר היה במצוקה כנה. לא מצאתי מקום להידרש לטענות הרפואיות של התובעת שעה שלא הוכח קשר סיבתי בין פניות לרופאים לרטיבות הדירה.
לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין אני מעמיד את הפיצוי בגין עגמת נפש על סך של 25,000 ₪ נכון למועד פסק הדין.
סוף דבר
15.בגין ליקויי הבניה אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 5,675 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.6.17, מועד החישוב בחוות דעת המומחה.
הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך 25,000 ₪, נכון למועד פסק הדין, בגין עגמת נפש.
למרות שהתביעה התקבלה רק בחלקה, מצאתי כי על הנתבעת לשפות את התובעים על כל הוצאותיהם. עצם העובדה כי המומחה מטעם בית המשפט אמד את עלות תיקון הליקויים בסכום נמוך יותר ממומחה התובעים, לא מצדיקה בנסיבות העניין שיפוי חלקי על הוצאות התובעים. המומחה מטעם בית המשפט אישר קיומם של ליקויי הרטיבות ורק חלוף השנים וההתנהלות של התובעים, חסכו מהנתבעת את הצורך להחליף את הריצוף בדירה, ולכן אין למנוע מהתובעים שיפוי מלא על הוצאותיהם.
הנתבעת תישא בהוצאות התובעים, אגרות בית משפט בסך 3,194 ₪, שכר טרחת המומחה מטעמם בסך של 2,540 ₪ (מקבל הטענה למרות שלא צורפה קבלה לאור היות השכר סביר) ושכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט בסך 3,510 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד כל הוצאה.
בנוסף תישא הנתבעת בשכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪, גם מהטעם כי הנתבעת העלתה טענות רבות שנדחו לגופו של עניין וחייבו התדיינות משפטית מלאה.
ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ט, 21 מאי 2019, בהעדר הצדדים.
