אזברגה ואח' נ' לנדקו בע"מ

כללי 

1. בפני שתי תביעות כספיות שהדיון בהן אוחד. כפי שיפורט להלן, התובעים, בני משפחות אזברגה, הוגדרו כ"מתפנים" וכ"משתכנים", בהסכמים שנחתמו עמם. הנתבעת 1 היא מנהלת הפרויקט שיתואר להלן, הנתבעת 2 היא הקבלן המבצע והנתבעת 3 היא המדינה - שיזמה פרויקט לפינוי "שכונת הרכבת" בעיר לוד (בה התגוררו התובעים) ולשיכון המתפנים ביחידות דיור חדשות שנבנו לשם כך בשכונת נווה שלום. טענות התובעים בהליך זה נסבו על שני עניינים: האחד - איחור ניכר במסירתן של יחידות הדיור שהובטחו להם, והשני - ליקויי בנייה שנמצאו ביחידות הדיור.

    

   כתבי הטענות

    

   ת.א. 48869-11-11

    

2. התובעים הם סעיד וסאם אזברגה, בני-זוג נשואים, בני העדה הבדואית, שהתגוררו בעיר לוד (ס' 11 לכתב התביעה). לפי כתב התביעה, הנתבעת 1 היא חברה ממשלתית שמונתה על ידי המדינה (הנתבעת 3) כמנהלת פרויקט לפינוי "שכונת הרכבת" וליישוב הדיירים המפונים בדירות חדשות, שתיבננה על ידי חברה קבלנית – היא הנתבעת 2. ה"ה אזברגה טענו כי מערך של שלושה הסכמים שנחתמו עמם לעניין זה הופרו על ידי הנתבעות, בשניים אלה: האחד - הבית החדש המובטח נמסר להם באיחור ניכר של כחמש שנים; השני – הבית שנמסר להם סבל מליקויים משמעותיים. התובעים תבעו פיצויים בסך של 389,931 ₪ בגין האיחור במסירת הבית, עוגמת נפש, פיצוי מוסכם ותיקון ליקויים.

    

3. התובעים פרשו בכתב התביעה את השתלשלות העניינים הרלבנטית לטענותיהם. לדבריהם, הם התגוררו במשך שנים עם ילדיהם בחדר אחד רעוע בבית בן 40-50 מ"ר ב"שכונת הרכבת" בלוד. ביום 12.1.1994 התקבלה במנהל מקרקעי ישראל החלטה 624, לפיה דיירי שכונת הרכבת יהיו זכאים לקבלת דיור חלופי בשכונה חדשה שתיבנה לשם כך - נווה שלום. התובעים נמצאו זכאים לקבלת דיור חלופי. המו"מ עמם הבשיל לכלל הסכמה, ובחודש יולי 2001 נחתמו עמם הסכמי פינוי. הסכם הפינוי מורכב משלושה הסכמים המשלימים זה את זה, וכל אחד מהם הוא בבחינת חוזה אחיד שנועד להתקשרות עם כלל המפונים, מבלי שלמי מהם יש אפשרות לשנותם.

    

4. התובעים הציגו את ההסכמים הרלבנטיים: ההסכם הראשון הוא "הסכם פינוי" מיום 6.7.2001, שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת 1, חברת לנדקו (לשעבר לור"ם), בשם מדינת ישראל (נספח ב' לכתב התביעה). נטען כי בהסכם זה התחייב המפונה לפנות את המקרקעין המחוזקים על ידו ולאפשר את הריסת הבנוי עליהם, כתנאי לקבלת המקרקעין החלופיים (ס' 30 לכתב התביעה). לפי הסכם זה, בניית הדירה החדשה תמומן בכספי מענק שמקורם במדינה (ס' 31 לכתב התביעה). ההסכם השני הוא הסכם פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל "בקשר עם הבית המגיע למפונה על פי הסכם הפינוי" (ס' 33 לכתב התביעה). הסכם זה לא הוגש, בטענה שלא נמסר לתובעים (ר' למשל ס' ב'7 לסיכומי התביעה). ההסכם השלישי הוא הסכם בין המפונה לבין הקבלן שהתחייב לבנות את הבית (ס' 34 ונספח ג' לכתב התביעה).