ת"א 49269-01-13 פיטוסי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

בפניי בקשה למינוי מומחה חלופי על פני זה שמינה בית המשפט (להלן - "הבקשה").

ענייננו בתביעה כספית כנגד המשיבה, מנפיקת הפוליסה לטובת המבקש, עקב תאונה שאירעה לו, במסגרתה נפל מסולם במהלך עבודתו כנגר. בעקבות זאת, לדברי המבקש, הוא איבד באופן משמעותי את יכולתו לעבוד כנגר או בכל עבודה פיזית אחרת, ולפיכך זכאי היה להכרה על ידי המשיבה כמקרה ביטוחי. המשיבה הבהירה כי היא דוחה את דרישתו לתשלום בגין התאונה הואיל והוא אינו עומד בתנאי פוליסת הביטוח. שכן, בין היתר, לא נגרם לו אובדן בכושר עבודתו כפי שטען. לטענתה, כושר העבודה שלו היה דומה לכושר בו היה, עובר למועד כריתת חוזה הביטוח וכי בזמנו, המבקש העלים ממנה מידע רפואי. מכאן תביעתו של המבקש.

המבקש הציג חוות דעת מטעמו של ד"ר בראל, מומחה לרפואה תעסוקתית, ולפיה איבד את יכולתו להמשיך ולעסוק בעבודת הנגרות, זאת בגין אובדן של למעלה מ-25% מכושר עבודתו לצמיתות. המשיבה, מצידה, צירפה חוות דעת, ערוכה בידי ד"ר רורליך, ולפיה, לאחר תקופה של כחצי שנה של אובדן כושר עבודה, בחלקו מלא, החל מ-17.11.2009, היה ביכולתו של המבקש לשוב לעבודתו בהיקף של משרה מלאה. לאור הפערים בחוות הדעת ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להסכים על זהותו של המומחה, הוחלט על ידי בית המשפט על מינוי מומחה לרפואה תעסוקתית מטעם בית המשפט, ד"ר טמיר גפן (להלן - "ד"ר גפן"). מכאן הבקשה.

לטענת המבקש, יש להחליף את המומחה, שכן ד"ר גפן עורך חוות דעת בתחום התעסוקתי עבור מבטחות אחרות, וייתכן אף עבור הנתבעת בתיק זה. משכך, בשל החשש לפגיעה באובייקטיביות הנדרשת, ומאחר וטרם בוצעה כל בדיקה בידי ד"ר גפן, יש למנות מומחה חלופי במקומו. המשיבה דחתה טענה זו, באומרה כי לא מתקיימות הנסיבות בענייננו לפסילת המומחה וכי לא הונחה תשתית עובדתית בדבר חשש ממשי למשוא פנים מצד המומחה. אמנם, ד"ר גפן עורך חוות דעת לנתבעות, אולם הוא עושה זאת גם לתובעים. היא דחתה את הטענה ולפיה ערך ד"ר גפן חוות דעת עבורה גם בתיק זה.

הריני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי ביטול מינויו של מומחה שמונה כמומחה מטעם בית המשפט תיעשה במקרים נדירים בלבד, ומטעמים כבדי משקל. כך לדוגמא, בהחלטתו ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נו (4) 673, 678 (2002) קבע השופט אור:

"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו גם: א' ריבלין תאונת הדרכים, מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ס), 583-577)".

בית המשפט העליון פסק באחרונה כי בכדי לסתור את חזקת המקצועיות של מומחה מטעם בית המשפט, יש להעלות אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים המעלה חשש ממשי לפגיעה בזכויות. מוסיף על כך השופט זילברטל ב- רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 19.1.2014), כי בכדי להוכיח את סתירת החזקה:

"נדרש, לכל הפחות, להוכיח קיומה של זיקה מהותית בין המומחה לבין הצד שכנגד על פני פרק זמן משמעותי"

במקרה דנן, גם אם אניח שהמומחה עובד עם חברות ביטוח, אין בכך כדי להצדיק את פסילתו. המבקש לא הציג בפנינו ראיה ממשית המעידה על זיקה מהותית לנתבעת שבפנינו. לא הוצגה כל הוכחה המלמדת על ניגוד עניינים ואשר יכולה להצביע על חוסר אובייקטיביות או חוסר מקצועיות מצידו של המומחה. המבקש לא הפנה להכרעות כלשהן בדבר חוות הדעת של ד"ר גפן, המלמדות על דופי בהתנהלותו או על נטייתו להעדפת צד זה או אחר. מה גם, שרפרוף בפסיקה מעלה, כי ד"ר גפן ממונה פעמים רבות בידי הערכאות המשפטיות כמומחה מטעמן. החלפתו כעת, תוביל להוצאת לעז כנגדו והטלת דופי שלא במקומה.