אינגבר ואח' נ' ליוברסקי ואח'

לפניי תביעה כספית בסכום של 100,000 ₪ ותביעה שכנגד בסכום זהה בקשר לעסקת מכר דירה בבית משותף, הנמצא בחלקה 84, גוש 11189, בחיפה. הסעד המבוקש בשתי התביעות הוא קבלת פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק, בהתאם להוראת חוזה המכר שנחתם בין הצדדים.

רקע

1. עניינה של התביעה העיקרית הוא תשלום פיצויים מוסכמים בגין איחור של 43 ימים בהעברת מלוא תמורת דירה שמכרה התובעת לנתבעים. עניינה של התביעה שכנגד הוא תשלום פיצויים מוסכמים בגין אי רישום הדירה על שם הקונים ואי העברת מסמכים נדרשים לרישום לאחר שהקונים העבירו את מלוא תמורת העסקה שנקבעה בחוזה.

2. חוזה המכר נחתם ביום 27.9.2012, ותמורת המכר היתה 1,470,000 ₪. במעמד חתימת החוזה העבירו הנתבעים לתובעת תשלום ראשון בסך 147,000 ₪, בהתאם לחוזה. אין חולק כי במועד חתימת חוזה המכר, הדירה טרם נרשמה על שם התובעת. עוד מוסכם כי הנתבעים החלו להתגורר בדירה ביום 1.11.2012, עוד טרם השלמת ביצוע חוזה המכר וזאת בהתאם להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים על רקע עסקת מכר הדירה.

    

   תמצית התביעה העיקרית

3. בהתאם לחוזה היה על הנתבעים להעביר לתובעת את יתרת תמורת המכר בסך 1,323,000 ₪ בתוך 14 ימים מיום רישום זכויות הבעלות בחלקה על שם המוכרת-התובעת (סעיף 4.ג לחוזה).

4. כנטען בכתב התביעה, הבעלות בדירה נרשמה על שם המוכרת ביום 30.1.2013, אולם הנתבעים לא העבירו לתובעת את התשלום במועד המוסכם, כלומר ביום 13.2.2013. לטענתה, הנתבעים העבירו סך 1,077,000 ₪ ביום 20.3.2013 ואת יתרת התשלום, בסך 25,500 ₪ העבירו הנתבעים לתובעת רק ביום 28.3.2013. לטענת התובעת, השלמת העברת התמורה באיחור של 43 ימים מהווה הפרת החוזה ומקימה עילת קבלת הפיצוי המוסכם.

5. במאמר מוסגר אציין כי נראה שסכום התשלום השני אמור להיות 255,000 ₪ ולא 25,500 ₪, כפי שנרשם בכתב התביעה ובתצהיר התובעת. התובעת אכן הציגה הודעת זיכוי בסך 25,500 ₪ ולא 255,000 ₪ (נספח 3ב' לתצהירה). מאחר שהתובעת מאשרת כי הנתבעים שילמו לה את מלוא תמורת המכר, גם אם באיחור, אניח שמדובר בטעות סופר שהועתקה גם לכתב התביעה ולא אדרש לעניין זה מעבר להערה הנוכחית.

6. לטענת התובעת, בהתאם להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים, הנתבעים החלו להתגורר בדירה כבר ביום 1.11.2012, כאשר הוסכם כי דמי השכירות יקוזזו מתמורת הרכישה. כנטען, הנתבעים ניצלו לרעה את העובדה שהדירה כבר היתה בחזקתם והרשו לעצמם לא לשלם את מלוא התמורה החוזית במועד.

7. מכתב התביעה עולה שהתובעת רואה בפיצוי המוסכם, המגיע לה, לשיטתה, חלק מן התמורה החוזית ומכאן שגם לאחר שהנתבעים השלימו את תשלום מלוא התמורה החוזית, אך לא את הפיצוי המוסכם, יש לראותם כאילו לא השלימו את חובותיהם החוזיות. טענה זו רלוונטית לתביעה שכנגד, כמפורט בהמשך.