ת"א 48971-02-13 בהט ואח' נ' קיבוץ עין זיוון אגודה שיתופית חקלאית ואח'

1.זו בקשה להתיר עריכה מחדש של החקירה הנגדית של העדים, לאחר ששני הצדדים הגישו סיכומים בתביעה ובתביעה שכנגד.

2.מר עופר בהט, חבר בקיבוץ עין זיוון אגודה שיתופית חקלאית (להלן: הקיבוץ) אשר שכר מהקיבוץ נכס להפעלת עסק, הגיש תביעה נגד הקיבוץ, לצווים אשר יורו לקיבוץ להמציא לו מסמכים לצורך הוצאת רישיון עסק, לתקן ליקויים במושכר ולאפשר לו להפעיל פיצרייה במושכר. הקיבוץ הגיש תביעה שכנגד, בין היתר לפינוי המושכר ולסעד כספי בסך 103,511 ₪.

3.בדיון ההוכחות ביום 18.11.2014 חקר בא כוחו דאז של מר בהט, אשר מונה בידי הסיוע המשפטי (שלא היה עורך הדין הראשון של מר בהט בהליך, אך לצורך ענייננו: עורך הדין הראשון), 3 מתוך 4 עדי הקיבוץ, והסכים להגשת תצהירו של העד הרביעי אשר לא התייצב בבית המשפט. נקבעו מועדים להגשת סיכומים.

4.ביום 15.12.2015 הודיע עורך הדין הראשון כי מר בהט ביקש שיחדל מלייצגו וביקש ארכה להגשת סיכומיו. בו ביום נעניתי לבקשה וקבעתי כי מר בהט יגיש את סיכומיו תוך 30 יום, בין אם מונה לו עורך דין אחר, בין אם לאו.

5.ביום 12.1.2015 ו-15.1.2015 הגיש מר בהט את סיכומיו בתביעה ובתביעה שכנגד. זאת, באמצעות עו"ד נוסף שמונה בידי הסיוע המשפטי (להלן: עורך הדין השני)

6.ביום 9.2.2015 הגיש מר בהט את הבקשה שבפני: "בקשה לביטול הליכים ופתיחה מחדש של המשפט מחמת עוול ואי צדק, היורדים לשורש ההליך, שנגרמו למבקש במהלך ניהולו של התיק על ידי הסיוע המשפטי". בבקשה נטען כי עורך הדין הראשון טיפל בענייננו באופן רשלני. בין היתר טוען הוא כי עורך הדין הראשון כלל לא יידע אותו בדבר קיומם של תצהירי עדי הקיבוץ עד לדיון ההוכחות, בו לא נותר לו אלא להעביר פתקים לעורך הדין הראשון באופן חפוז על מנת שזה ישאל שאלות רלוונטיות. מר בהט הצהיר בבקשתו כי ביקש מעורך הדין השני להגיש את הבקשה שבנדון מייד עם מינויו, אלא שזה סירב ואמר שאינו רוצה לפעול נגד עמית מהסיוע המשפטי, וחלף זאת כתב והגיש את הסיכומים על בסיס "החומר החלקי ביותר, שאיננו מאפשר למבקש את יומו בבית המשפט" (פס' 13 לבקשה).

7.בבקשה, אשר הוגשה באמצעות עו"ד גבריאל דנון המייצג את מר בהט כיום פרו בונו, מתבקש כי בית המשפט "יורה על פתיחת המשפט מחדש כדי לאפשר חקירה של עדי המשיב ושל המבקש על ידי עורך דין אחר" (פס' 18 לבקשה; מר בהט לכאורה צמצם בתשובה לתגובה את בקשתו לענין חקירת עדי הקיבוץ בלבד, אך ראו סעיף 17 לתשובה לתגובה).

8.הקיבוץ מתנגד לבקשה, הן בשל ההוצאות המשפטיות הרבות שהוציאה בקשר להליכים עד כה "והן ובעיקר – בשל העובדה שתאפשר למבקש להמשיך לעכב את סיום ההליכים בתיק, תוך שהוא מחזיק שלא כדין במבנה השייך ל[קיבוץ], נמנע מלשלם עבור מלוא הוצאות אחזקת המבנה ועבור השימוש בו, ונמנע [מלהשיב לקיבוץ] כספים בסדר גודל של מאות אלפי שקלים אותם הוא חייב ל[ו]" (פס' 7.1 לתגובה לבקשה).

9.על כפות המאזניים עומדת זכות היסוד לגישה לערכאות. אמנם אין לאדם זכות מוקנית להיות מיוצג בידי עורך דין בהליך אזרחי זה, אולם הסיוע המשפטי הוקם תוך הכרה בחשיבות שבייצוגו של אדם שידו אינה משגת בהליך אזרחי בנסיבות המתאימות, ומשהוכרה זכאותו של מר בהט ומונה לו עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, יומו בבית המשפט מתקיים באמצעות אותו עורך דין. אמנם עצם החלפתו של עורך דין אינו מצדיק תיקון הליכים (ראו והשוו בענין תיקון כתבי טענות ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ (12.6.1985)); אולם כאן, על-פי הטענה, לא מדובר בהבדלי סגנונות ייצוג גרידא; הטענה היא שעורך הדין הראשון התרשל בייצוג. בהליך הפלילי מוכרת, "בגבולות המתוחמים היטב", טענת כשל בייצוג, באמצעותה מבקשים מורשעים מבית המשפט לערעורים להתערב בפסק הדין עקב כשל בייצוג; לא עלה בידי למצוא תקדים לקבלת הטענה בהליך אזרחי (ראו לענין זה את החלטתו של כבוד השופט ע' שחם ב-ע"א (י-ם) 39370-10-12 הדר נ' מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט (1.1.2013). ב-ע"א (חי') 36366-02-14 פנונו נ' מסדר האחיות "סנט אנה" בחיפה, פס' פו'-צ' (22.10.2014) נדחתה טענת כשל בייצוג בערעור אזרחי, מאחר ונקבע כי הכשל הנטען ממילא לא גרם לתוצאת פסק הדין, והוער כי המערער רשאי להגיש תביעה נגד בא כוחו דאז. ענייננו שונה מענין פנונו (ומהנסיבות שבהן מוכרת טענת הכשל בייצוג בהליכים פליליים) באופן מהותי. בעניינו הטענה בדבר כשל בייצוג נטענת כאשר טרם נפלה ההכרעה בתביעה. לא מדובר בערעור להתערבות בפסק דין על יסוד הליך שבו נפל פגם בייצוג, אלא בבקשה, לפני ההכרעה בערכאה הדיונית, לתקן את הפגם הנטען לפני פסק הדין. מתן אפשרות לתיקון פגם כזה בנסיבות המתאימות יכול לחסוך מראש ערעורים בטענת כשל בייצוג.