1.המבקש (הוא המשיב 3 - עזבון המנוח משה שפיר ז"ל), עתר באמצעות ב"כ (עו"ד מאיר דולב) להורות על עברת מלוא חלקי המנוח משה שפיר ז"ל בכספי המכר לידי המשיב 3, וזאת לחשבון נאמנות (בניהול משותף של שני מנהלי העזבונות – משה שפיר ז"ל ואסתר שפיר ז"ל). כן דרש כי "זכויות כל הנושים והטוענים כלפי העזבונות יובטחו ע"י כספי המכר בגין חלקי המנוח משה שפיר ז"ל (בגובה הנשיה הנטענת) שיוחזקו בנאמנות בידי מנהלי העזבונות. בנוסף התבקש בית המשפט להורות כי "הטענות של כל הנושים והטוענים כלפי העזבונות והמחלוקות בינם לבין העזבונות יובאו בפני בית המשפט לעניני משפחה בירושלים וידונו על ידו, מבלי לפגוע בהליכים התלויים ועומדים בפני בתי המשפט המוסמכים".
2.מנהל עזבון המנוחה אסתר שפיר ז"ל הצטרף לבקשה.
3.בתמצית, המבקש ציין בבקשתו, כי לפי החלטת בית משפט זה מיום 14.7.2010, הצדדים הרלבנטיים להליך זה הם בעלי הזכויות הרשומים, או בעלי זכויות על פי הערות אזהרה המשקפות עסקאות מכר, וכי בעלי זכויות מתוך העזבונות יוכלו לממש את זכויותיהם בעת חלוקת העזבון. בנוסף, לפי החלטת בית המשפט מיום 4.11.2015, חלקי המנוח משה שפיר ז"ל יועברו לחשבון נאמנות משותף שינוהל על ידי שני מנהלי העזבונות, והחלוקה בין העזבונות לבין עצמם תעשה לפי הנחיות בית המשפט לעניני משפחה. נטען כי המשיב 16 אינו בעל זכויות במקרקעין, וכי כל טענותיו מתמצות לנשיה כספית. נטען כי אין מקום לעכב את חלוקת הכספים עד להכרעה בסכסוך הכספי שבין הצדדים, שכן זו צפויה להתארך משך זמן רב. בנוסף נטען שלא הוצג כל טעם טוב להתנגדות המשיב 16 למנות את מנהלי העזבונות כנאמנים על הסכומים שבמחלוקת. לטענתו, הותרת הכספים באמנות בידי כונסי הנכסים מובילה למבוי סתום, נוכח הפער הקשה בין הצדדים ביחס לסכומים שבמחלוקת. המבקש חזר והדגיש את ציפיתו לקבל את חלקו בתמורת המכר, לאחר ששילם את כל המיסים והחובות לרשויות.
4.המשיב 16 התנגד לבקשה, מטעמים (עיקריים) אלה:
א.לטובת המשיב 16 רשומה הערת אזהרה על זכויות המנוח משה שפיר ז"ל, וזאת מכח פסק דין שניתן לטובתו בה"פ 251/03 (מחוזי ת"א). המשיב 16 ציין כי העזבון הגיש תובענה לביטול פסק הדין (ת.א. 40539-10-14), וזו תלויה ועומדת וטרם ניתנה בה הכרעה.
ב. לטובת חברה שבבעלות המשיב 16 (ע. לירון נכסים והשקעות בע"מ) ניתנו שני פסקי-דין כספיים ע"ס 1,000,000 ₪ כ"א, כנגד עזבון המנוח שפיר ז"ל, וכן כנגד אסתר שפיר ז"ל (בת.א. 1945/02 בבית משפט השלום בירושלים). בתיק שם הוטל עיקול על המקרקעין לטובת התובעת (בש"א 2409/02). בנוסף, נפתח תיק הוצל"פ, ובגדרו הוטלו עיקולים להבטחת התשלומים שלפי פסקי הדין.
ג.יוער כי לפי החלטת בית המשפט השלום בירושלים מיום 6.5.2016 שניתנה בתיק הנ"ל, אין מניעה להמיר את העיקול על המקרקעין בכסף מזומן. הצדדים הונחו להגיש הודעה מוסכמת על זהות הנאמן שאליהם יועברו הכספים (החלטת כב' הש' מ' קסלסי, ת.א. 1945/02, נספח ח' לבקשה).
ד.המשיב 16 התנגד להעברת הכספים המגיעים לו ולחב' ע. לירון נכסים והשקעות בע"מ למנהלי העזבונות, וביקש כי יוחזקו בנאמנות בידי כונסי הנכסים.
ה.המשיב 16 הוסיף וטען כי אין לבית המשפט לעניני משפחה הסמכות להכריע בסכסוך הכספי שבין העזבונות לבינו ולחב' ע. לירון.
ו.המשיב 16 ציין שנתן הסכמתו לביטול הערת האזהרה בכפוף ובתנאי שכונסי הנכסים לא יעבירו כל כספים למנהלי העזבונות, ולחלופין, ביקש להבטיח שסכום המבטא 15% מזכויות העזבונות במקרקעין (לפני תשלום מיסים) יישאר בנאמנות בידי כונסי הנכסים עבור המשיב 16, ולא יועבר לידי העזבונות.
5.כונסי הנכסים הודיעו כי אין הם מתנגדים עקרונית למבוקש, אך זאת בתנאי שבית המשפט יורה לכונסים להעביר את הכספים למנהלי העזבונות חרף הציווי שבסעיף 34ב' לחוק המכר. כונסי הנכסים הפנו להחלטת בית המשפט מיום 4.11.2015, בה נקבע כי העברת כספי המכר לעזבונות תעשה לאחר שכונסי הנכסים יתחשבו בזכויות לפי דין של נושים, בעלי משכנתאות, הערות אזהרה ועיקולים. כונסי הנכסים הוסיפו והפנו לעתירה מס' 1(ה) בבקשה 172, שם ביקשו להורות להם כי כל חלוקה של כספים לבעל זכויות תותנה בהסרת כל הערה שנרשמה על זכותו או בקבלת הסכמה של המוטב לפי ההערה.
6.עיינתי בבקשה ובתגובות. אין צורך לאמר, כי יש טעם רב בבקשותיו של עו"ד דולב לקדם את חלוקת הכספים לבעלי הזכויות. מעת שהסכם המכר כבר אושר על ידי בית המשפט, והרוכשות כבר שילמו לכונסי הנכסים את התמורה המוסכמת, אך מובנת העמדה המבקשת לזרז את חלוקת התמורה, על מנת לאפשר לבעלי הזכויות להנות מפרי קנינם, לאחר שנים רבות של התדיינות.
7.עם זאת, חלוקת הכספים צריכה להעשות מתוך התחשבות בזכויות של נושים אשר לטובתם רשומות הערות אזהרה, שעבודים או עיקולים. אף אם אין מדובר בזכות קנינית במקרקעין, הרי שמדובר בזכות חוקית טובה, הבאה מכוחו של הסכם או פסק דין, ויש לכבדה. חלוקת כספים ללא התחשבות באלה, עלולה לסכל זכויות תקפות. אין צורך לאמר, כי לעיתים הבירור בענינים כגון דא אורך זמן, מחמת הצורך לנהל הליך משפטי ולשמוע את שני הצדדים.
8.במקרה דנא, אין חולק כי לטובת המשיב 16 רשומה הערת אזהרה מכח פסק דין שטרם בוטל. בנוסף, רשומים עיקולים לטובת חברה שבבעלותו, שנרשמו במסגרת הליך משפטי שהסתיים במתן פסקי דין. הצדדים מתדיינים ביניהם בענינים אלה בערכאות אחרות. בענין הערת האזהרה, תלויה ועומדת תובענה לביטולה (ת.א. 40539-10-14 בבית המשפט המחוזי בת"א). בענין העיקולים, הוגשו תובענות לביטול פסקי הדין (ת.א. 1945/02 בבית משפט השלום בירושלים). בהליך שם אף תלוי ועומד הליך להמרת העיקולים.
9.אין מקום שבית המשפט לפירוק יעסוק, בכפל, בהליכים התלויים ועומדים בפני הערכאות המוסמכות האחרות. בית המשפט של הפירוק אינו עוסק בסכסוכים קניניים או כספיים בין הצדדים, אלא מנחה בדבר חלוקת התמורה בהתאם למרשם הזכויות, ובכפוף לכיבוד הערות אזהרה, שעבודים ועיקולים, המייצגים זכויות כספיות של נושים.
10.למעלה מן הצורך אוסיף כי איני רואה מקום למנות את מנהלי העזבונות כנאמנים על הכספים נשוא הסכסוך. מנהלי העזבונות פועלים מכח החלטות של בית המשפט לעניני משפחה. ענינו של המשיב 16 (והחברה שבבעלותו) אינו מצוי בבירור בפני בית המשפט לעניני משפחה, ובית המשפט לעניני משפחה אף אינו מוסמך להכריע בסכסוך כספי בין העזבונות לבין צדדים שלישיים (סעיף 1 ו- 3 לחוק בתי המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995). בנוסף, שעה שקיימת מחלוקת בין בעלי דין, דומה שראוי למנות גורם נייטרלי כנאמן (ולמצער למנות נציגים של שני הצדדים כנאמנים), ולא ב"כ של אחד הצדדים.
11.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, אני מאמצת את עמדת כונסי הנכסים ומורה כי חלוקת הכספים למבקש תעשה בכפוף להסרת הערת האזהרה הרשומה לטובת המשיב 16 וכן העיקולים הרשומים לטובת חב' ע. לירון נכסים והשקעות בע"מ, ולחלופין קבלת הסכמה בכתב של הנושים, מאומתת על ידי עורך-דין.