ת"א 48788-10-14 או.סי ליינס בע"מ נ' דור-רפאל עיצובים בע"מ ואח'

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות , כפל הליכים, העדר עילה, העדר יריבות ושימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר התביעה עוסקת במערכת היחסים בין התובעת לבין חברת נ. רפאל בגין תמורה שלטענתה מגיעה לה עבור שירותים שסיפקה לנ. רפאל. לכן טוענים הנתבעים שאין עילה נגדם והתביעה מושתת על חוב לכאורה , שאינו שלהם , אלא שנובע מהתקשרות בין התובעת לנ. רפאל. לטענתם הנתבעים 2 ו-3, הם אורגן בנתבעת 1 או קרוב משפחה שלו מה שגם לא מקים עילה, , על כל אלה מוספים הנתבעים שבלשכת ההוצל"פ מתנהלים הליכים נגד החייבת נ. רפאל, ועל הערבים לחובותיה משה ורפאל נגר ואף ניתנו צו כינוס נכסים נגד הערבים, הוטל צו עיקול על נכסיה ולכן יש למחוק את התביעה על הסף כיוון שכשלה התובעת בגביית חובותיה פנתה אל הנתבעים דנן. לטענתם התובעת לא הציגה כל עילת תביעה נגדם.

עוד טוענים הנתבעים שאין סמכות לבית משפט זה כיוון שקיים צו עיקול מטעם רשות המסים על כספי נ. רפאל.

טוענים הנתבעים שכחלק מההליכים שננקטו בניסיון לגביית החוב מ נ. רפאל, היא הטילה עיקול על סחורה במחסני נתבעת 1 וששייכת לנתבעת 1, ולבסוף שיחררה את המיטלטלין לבעליהן, והקשר היחיד של הנתבעים 1 ו-3 לטענת התובעת , הינו שנתבע 2 מחזיק במניות הנתבעת 1 ונתבעת 3 היא קרובת משפחתו. ויש לשמור על עקרון אישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד.

התובעת בתגובתה טוענת שהנתבעים סיכלו אפשרות לגבות את החוב מ נ. רפאל וגרמו לה נזק בגובה שווי המיטלטלין שעוקלו והושבו לנתבעים בשל טענתם שהם רכשו אותם מ נ. רפאל. ובכך גרמו לה נזק כספי.

עילת הנתבעים היא תרמית , רמיה, סיכול האפשרות לגבות חוב, גזל, מצג שווא במזיד כמפורט בכתב התביעה, כולל תפקיד הנתבעים , התנהלותם , מצגיהם ומעשיהם, בכך הפילו אותה לטענתה קורבן לתרגיל עוקף שלהם, כדי לסייע לנ. רפאל.

טוענת התובעת שהמיטלטלין שהוצאו על ידה במסגרת הליכי ההוצל"פ מעולם לא נרכשו על ידי הנתבעת 1 והיא הציגה מצג שווא כדי לשחררם, והעילה נגדם הינה שכתוצאה ממצגיהם הכוזבים שהציגו הנתבעים לתובעת היא השיבה להם את המיטלטלין והם סיכלו אפשרות לגביית החוב של נ. רפאל.

הנתבעים אף העבירו מסמכים שונים שכביכול מצביעים על מימון רכישת המיטלטלין כגון דפי בנק, שיקים, חשבוניות, ועוד. משה נגר שערב להתחייבויות לערב 1 כלפי הבנק הוא בעל מניות בנתבעת 1 אשר המשיכה את פעילותה העסקית של נ. רפאל והעסיקה את משה נגר כנגד חשבונית ש הוציאה נ. רפאל והוא ניהל את נתבעת 1. השיקים שהציגה נתבעת 1 שכביכול בהם שילמה לנ. רפאל בגין רכישת המלאי שלה, מעולם לא נמסרו לנ. רפאל ולא הוצגו לפירעון בבנק והיא לא שילמה כל תמורה לנ. רפאל מה שמצביע על מצג שווא.

לגבי הנתבעים 2 ו-3 עילת התביעה כנגדם היא לא כאורגן בנתבעת 1 אלא שעשו שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות את התובעת כמפורט בכתב התביעה והשיבו וסייעו לנ. רפאל להימנע מפירעון חובה.

מוסיפה התובעת שאינה מנהלת כפל הליכים ואינה מתיימרת להיכנס לנעלי נ. רפאל. לא מדובר בכפל הליכים כיוון שהתביעה כנגד הנתבעים הוגשה לא בשל החוב של נ. רפאל, אלא בשל מצגיהם הכוזבים.

הנתבעים בתשובתם טוענים שעילת תביעה נבחנת על פי כתב התביעה ולא על פי הרחבת חזית בתגובה . הנתבעים היו מאז ומתמיד בבעלותה של הנתבעת 1 והתובעת ידעה זאת.

מטענות הצדדים עולה שיש מחלוקת לגבי מהות עילת התביעה, בכתב התביעה מתארת התובעת את התנהלות עיקול המיטלטלין , הטענות שהועלו לאחר הוצאתם וטענתה שנוכח המסמכים שהציגו הנתבעים היא נאלצה להסכים לשחרור המעוקלים ובכך נמנע יכולתה להיפרע מ נ. רפאל . כן מתארת התובעת את טענותיה לפיהן היא נפלה קורבן לתרגיל עוקף שמטרתו היה לסייע לנ. רפאל להימנע מתשלום החובות, היא מפרטת באריכות את נושא אחזקת המניות , פתיחת החשבונות בבנקים, ההמשכיות של חברת נ. רפאל על ידי הנתבעת 1 , השיקים שנמסרו, וטענותיה נגד הנתבעים בסיכול האפשרות לגביית החוב.

בשלב זה, לא מצאתי הרחבת חזית בטענות התובעת בתגובתה לבקשה זו מול כתב התביעה.

ידועה ההלכה שבית המשפט יבחן בזהירות רבה טרם מחיקת ו/או דחיית תביעה על הסף, ויעשה זאת רק שברור שגם אם התובעת תוכיח את כל טענותיה בכתב התביעה לא תהא זכאית לסעד המבוקש.