ת"א 48644-11-15 ראיד ג.מ. בע"מ נ' אבו מריר ואח'

בעניין: בקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, הסרת עיקולים והעברת התובענה לבית המשפט המוסמך 

1.ביום 22.1.15 הגישה חברת ראיד ג.מ בע"מ (להלן: "התובעת,) תביעה כספית בסך 220,370 ש"ח כנגד אבו מריר עמאד (להלן: "הנתבע") והחברה שבבעלותו (א.מ.ש) האחים ברזני בע"מ (להלן: "הנתבעת"). במסגרת התביעה נטען כי במהלך חודש מרץ 2015 פנתה הנתבעת לתובעת והזמינה אצלה שירותי חפירות באגר גלגלים לשלושה אתרים שונים: בני דקלים, נקבה ובית שמש. לטענת התובעת, סוכם עם הנתבעת כי עלות העבודות תעמוד ע"ס 2,100 ₪ ליום עבודה, לפי עלות של 262.5 ₪ ליום עבודה. לכתב התביעה, צורפה , בין היתר , הזמנת השירות של הנתבעת.

התובעת מפרטת ביחס לכל אחד מהאתרים, מה נעשה בהם על ידה, משך שעות העבודה ועלות העבודה . נטען כי באתר "בני דקלים" עבדה הנתבעת כקבלן משנה אצל היזם ע.ל ג'בורי בע"מ. באתר זה התובעת עבדה בחודשים 5-9/15 ועלות העבודה הגיעה לסך של 149,608 ₪. נטען כי על סכום זה הוצאו 4 חשבוניות, כאשר עבור 2 חשבוניות מתוכן, ניתנו לתובעת שיקים ע"ס 97,948 ₪. השיקים הופקדו אך חזרו עקב "חשבון מוגבל". על יתרת הסכום לא התקבלו שיקים.

באתר "נקבה" נטען כי התובעת עבדה במקום במשך 5 ימים בחודש 5/15. עלות העבודה הגיעה לסך 13,953 ₪, בגינם נמסר שיק ע"י הנתבעת, אולם גם שיק זה חזר בציון "חשבון מוגבל". באתר העבודה השלישי, בבית שמש, נטען כי העבודות בוצעו בחודשים 8-9/15 והנתבעת עבדה באתר זה אצל היזם ש.ח פארק פיתוח וגינון (1986) בע"מ. עלות העבודות באתר זה הגיעו לסך של 54,327 ₪. התובעת מציינת כי היא הנפיקה חשבונית עבור התקופה שמתאריך 31.8.15 ע"ס 32,214 ₪, אך טרם הנפיקה חשבונית עבור יתרת החוב.

נטען כי התובעת פנתה לנתבעים בבקשה לתשלום סכומי השיקים שלא נפרעו ויתרת החוב בגין כל העבודות אשר בוצעו בשלושת האתרים, אך כל הדרישות לא נענו. התובעת צירפה לתביעתה גם העתקי כרטסות עבודה מאושרות, חשבוניות ופנייה של התובעת לנתבעים.

עוד נטען כי התובעת פנתה לקבלנים אחרים אשר עבדו באותם אתרים עם הנתבעים ונמסר לה כי בתקופה האחרונה הנתבעת מצויה בקשיים כלכליים והיא מתחמקת מתשלום חובותיה. כמו כן, נטען כי התובעת, באמצעות בא כוחה , ביצעה בדיקות והתחוור לה כי עפ"י אישור מרשם החברות, הנתבעת לא שילמה שנים אגרות שנתיות לרשם החברות וקיים על שמה חוב ע"ס 10,514 ₪. בנוסף, נבדק גם דירוג הנתבעת מבחינת סיכון והמידע שהתקבל מאתר העסקים הישראלי ( D&B דנסגייד)ׁׂׂ העלה כי הנתבעת עברה מדירוג סיכון נמוך לדירוג סיכון התקשרות גבוה. עוד מהמידע שנמסר עולה כי שלושה ספקים דיווחו על שלושה שיקים שחזרו לנתבעת. בעקבות הדברים, התובעת הגישה יחד עם כתב התביעה גם בקשה להטלת עיקולים זמניים על כספי ונכסי הנתבעים, להבטחת זכויותיה.

לטענת התובעת, הנתבע כבעל המניות והמנהל בנתבעת הינו הרוח החיה בהתקשרות בין הנתבעת לתובעת. נטען כי החשבוניות אומנם הופקו ע"ש הנתבעת, אך הדבר נעשה בהתאם לדרישת הנתבע. התובעת מדגישה כי היא כלל לא ידעה שהנתבע הינו בעל המניות ומנהל הנתבעת עד לרגע בו זומנו דוחות מרשם החברות. נטען כי הנתבע פעל באופן שיטתי כך שהנתבעת לא תוכל לפרוע את חובותיה. התובעת מדגישה כי הנתבע הוא שמסר לה את שלושת השיקים עבור חלק מהעבודות באתרים השונים, הוא זה שחתם מאחורי השיקים ומסר אותם לתובעת בידיעה כי אין כיסוי לאותם השיקים. במעשים אלה, הפר הנתבע את חובת תום הלב כלפיה כאשר ידע היטב על מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת אולם בכל זאת המשיך להזמין את שירותי התובעת. נטען כי בשל כך לנתבע יש אחריות מכוח עוולה נזיקית של רשלנות והצגת מצג כוזב כאורגן של חברה ולכן יש לחייבו באופן אישי.

2.ביום 20.3.16 הגישה התובעת בקשה לתמן פסק דין בהיעדר הגנה . במסגרת הבקשה נטען כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 24.11.15 העותקים מצווי העיקול הומצאו לצדדי ג' וכן לנתבעים. נטען כי ב"כ התובעת קיבל את צווי העיקול מאושרים ע"י המזכירות ובתאריך 1.12.15 דאג באופן אישי למסירת צווי העיקול לנתבעים. במועד זה, אף מסר ב"כ התובעת לנתבעים את כתב התביעה וההזמנה לדין. לבקשה צורף תצהיר מטעם ב"כ התובעת ואישור מסירה.

עוד נטען כי בתאריך 1.12.15 נמסרו צווי העיקול לידי צד ג' וצורפו תצהיר ואישורי מסירה המתעדים את מסירת הצווים לידי צד ג'. נטען כי על אף מסירת צווי העיקול וכתב התביעה לידי הנתבעת, ב"כ התובעת הקפיד גם על משלוח המסמכים בדואר ובתאריך 29.12.15 נמסרו המסמכים לידי התובעת, בהתאם לאישור מרשות הדואר. בנוסף לשתי המסירות הנ"ל ובמטרה למנוע העלאת כל טענה ע"י הנתבע לעניין אי מסירת כתב התביעה, שליח מטעם התובעת הגיע לכתובתו הפרטית של הנתבע ביום 3.2.16 ומסר לו עותק מכתב התביעה. המסמכים נמסרו לידי אשת הנתבע גב' מרפת. לעניין זה, צורף אישור מסירה ותצהיר מוסר. נטען כי למרות כל מאמצי התובעת להבטחת ידיעת הנתבעים על קיומו של ההליך, הנתבעים בחרו שלא להגיש כתב הגנה מטעמם.