ת"א 48446-06-1326 רפאל מכתבי נ' דינה שרוני

1.עניינו של פסק דין זה בתביעה שעוד בראשית דרכה נתבקש סילוקה על הסף ועתה הוגשה בקשה נוספת לכך.

2.הבקשה הראשונה הוגשה בתחילת דרכה של התביעה. לאחר טיעונים בקשר אליה, נקבע בעניינה באורח לקוני בהחלטה מ-24.11.13 כי "אין מקום לצעד דרסטי של סילוק התביעה כולה על הסף". די היה בכך כדי שיימשכו ההליכים במה שקשור להליכים המקדמיים ולהגשת ראיות. עם זאת, מהלכים אלה לא תמו, לנוכח קיומן של בקשות חוזרות ונשנות (לרבות בקדם המשפט מ-10.11.14) לפתוח פתח להבאת ראיות נוספות.

3.בשלב מאוחר יותר של ההליכים הוגשה בקשה מחודשת לסילוק התביעה על הסף. בעקבות בקשה זו הסכים התובע לצמצם את תביעתו (פרוטוקול 10.11.14, ע' 3, ש' 13-11). מה שנותר להכרעה עתה הוא האם לסלק בשלב הנוכחי את מה שנותר מן התביעה, אם לאו. עניין זה מוכרע על יסוד מה שהוגש לפני קדם המשפט הנ"ל, מה שנשמע במסגרתו ומה שהוגש אחריו כהשלמות טיעון.

4.אין מחלוקת לגבי הנתונים הבאים:

א.הנתבעת 1 היא בת מאומצת כחוק של הנתבעת 2, שהיא חסויה.

ב.התובע מגדיר עצמו בכתב התביעה כמי ש"אינו בנה הביולוגי [של הנתבעת 2 – ר.י.] ואף לא אומץ על פי הכללים הנדרשים בחוק", אך "הוא בנה של החסויה כפי שכינתה אותו בצוואותיה".

ג.בשלב מסוים ערכה הנתבעת 2 שתי צוואות, אשר בהן היא מורישה לתובע מקצת הזכויות שהיו לה בדירה שפרטיה הם כפי שיצוינו להלן בסעיף 5 של פסק דין זה.

ד.לאחר עריכת הצוואה השנייה העניקה הנתבעת 2 לנתבעת 1 במתנה את כל זכויותיה בדירה.

ה.מאוחר יותר ערכה הנתבעת 2 שתי צוואות נוספות, אשר במסגרתן אין היא מורישה לתובע זכויות באותה דירה. 

5.מה שהתובע עותר לו בתביעה (כעולה מכתב התביעה המקורי ומכתב התביעה המתוקן, שהוגש ב-28.7.14) לאחר הצמצום האמור הוא כדלקמן:

"להצהיר כי עיסקת המכר או עיסקאות המכר ללא תמורה שבמסגרתן הועברו כל זכויותיה של הנתבעת 2 (להלן: "החסויה") לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בדירה ברחוב קנאי הגליל 21/2 ירושלים, הידועה כגוש 30144, חלקה 50 תת חלקה 2 (להלן: "הדירה") מבוטלות ו/או בטלות מעיקרא ולהשיב לחסויה 3/4 (שלושה רבעים) מהזכויות בדירה כפי שהיו לפני ההעברה".

6.הנתבעות טוענות כי אפילו היה התובע יורש פוטנציאלי, הרי שאין לו אינטרס הסתמכות הראוי להגנה, אשר מכוחו הוא רשאי לתבוע את שהוא תובע עתה. הן מוסיפות וטוענות, כי כך עוד יותר בשעה שהצוואות המאוחרות אף קובעות במפורש כי הוא אינו יורש כלל.