ת"א 47225-11-12 סיטון נ' ע. ואח'

רקע

1. לפני תביעה כספית המתבססת על הסכם מכר מקרקעין שנכרת ביום 21.8.07 בין התובע ובין הנתבע 3 (להלן: "ההסכם" או "ההסכם נושא התובענה"). התובע עותר לאכיפת ההסכם על דרך השבת סכומים בגין תשלומי חובה שונים אותם שילם, כנטען, במקום הנתבע 3 וכן לסעדים נוספים המבוססים על ההסכם. התובע עותר גם לסעד של פיצויים מהנתבע 4, עורך דין במקצועו, אשר ערך ההסכם, ייצג את שני הצדדים ובצע פעולות משפטיות נוספות עבורם, בעילה של רשלנות מקצועית. יוער, כי הובא לידיעתי שהנתבעים 1-3 פתחו שני הליכים נוספים הקשורים להסכם ולמחלוקת נושא הליך זה (ה"פ 5320-10-15 בבית משפט זה; ה"פ 56686-06-15 בבית משפט השלום בתל אביב) ודומה שניהול הליכים אלו יתייתר עם מתן פסק הדין בהליך זה.

    

2. המקרקעין נושא ההסכם הם מגרש בשטח של 470 מ"ר בגוש 6222 חלקה 101, ברחוב הרצל 17 (24 או 3 בעבר) באור יהודה (להלן: "הנכס"). הנכס מצוי בבעלות רשות הפיתוח ומהווה חלק ממגרש בשטח 1120 מ"ר, בגוש 6225, חלקות 77 ו – 78 (להלן: "המגרש"), על פי מרשם המתנהל בתיק רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") שמספרו 52446810מ ובחברת "עמידר". בעלי הזכויות במגרש היו תחילה הנתבעים 1- 2, הם הורי הנתבע 3, בחלקים שווים, על פי חוזה חכירה מיום 1.1.1954 אשר תוקפו עד יום 31.12.2051. ביום 6.4.09 הועברו כל זכויות הנתבעים 1 -2 במגרש, לרבות בנכס, ללא תמורה, לבנם, הוא הנתבע 3, על פי הסכם מיום 29.5.06. ההסכם נושא התובענה נערך על ידי הנתבע 4, אשר היה גם נוכח בעת חתימתו. ההסכם נערך ונחתם עוד טרם הועברו זכויות הנתבעים 2-1 במגרש ובנכס לנתבע 3 ולפיכך נרשם בהסכם כי הנתבע 3, הוא המוכר, זכאי להירשם כבעל זכות החכירה בנכס וכי העברת הזכויות על שמו טרם הושלמה. על פי ההסכם, מוכר הנתבע 3 לתובע את כל זכויותיו בנכס תמורת סכום של 30,000 דולרים, לגביהם נקבעו מועדי תשלום.

    

3. במסגרת התובענה נכלל תחילה גם סעד הצהרתי לגבי זכות הבעלות של התובע בנכס על פי ההסכם ולכן הדיון בתובענה הועבר מבית משפט השלום לבית משפט זה. עם זאת, כאשר הועבר הדיון לפני התברר כי לא קיימת כל מחלוקת בנושא תוקף ההסכם ובכל הנוגע לזכותו הקניינית של התובע על פי ההסכם. בכתב ההגנה שהוגש מטעם כל הנתבעים צוין כי "אין כל ספק ו/או מחלוקת לפיה התובע (אשר לימים מכר את זכויותיו) רכש כדין את המגרש וזכאי להירשם כחוכר של המגרש" (סעיף 59). בישיבת קדם המשפט מיום 2.7.14 ציין ב"כ הנתבעים כי "מבחינתנו ההסכם שריר וקיים" וכי "לתובע קיימת זכות להירשם כבעלים וזאת בהתאם להסכם מיום 21.8.07". בנסיבות אלו הוסכם באותו הדיון על מחיקת הסעד ההצהרתי לגבי זכות הבעלות ונמחקו גם הנתבעים 1- 2. המחלוקת שנותרה היא לגבי סעד ההשבה של כספים ששילם התובע בגין תשלומי חובה המוטלים, כנטען, על פי ההסכם, על הנתבע 3; סעד הצהרתי בדבר חיוב הנתבע 3 בתשלום דמי פיצול לרמ"י; חיוב הנתבע 3 בפיצויים מוסכמים ובפיצויים בגין נזק לא ממוני וחיוב הנתבע 4 בפיצויים בגין רשלנות מקצועית.

    

4. המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתייחסת, אם כן, לנושא אכיפת ההסכם בכל הנוגע לתשלום תשלומי החובה המוטלים על פיו, לרבות דמי פיצול לרמ"י. נביא את סעיפי ההסכם העוסקים בכך, סעיפים 6-8:

    

   "6. המוכר מתחייב בזה לסלק את המיסים, הארנונות, האגרות ושאר החובות והתשלומים המגיעים ממנו: לעירייה, לממשלה, לחב' חשמל ו/או לכל אדם ו/או גוף אחר הקשור בממכר ובחזקתם בה, עד ליום מסירת הממכר לרשות הקונה, כמו"כ מתחייב המוכר להמציא לקונה את כל התעודות ו/או האישורים הדרושים לשם ביצוע העברת הממכר ע"ש הקונה.

   7. מוסכם בין הצדדים כי הוצאות רישום זכויות החכירה, והיטל השבחה (מיום חתימת הצדדים על חוזה זה, באם יחול) ומס רכישה יחולו על הקונה וישולמו על ידו.

   מס שבח ו/או היטל השבחה (וזאת עד ליום חתימת הצדדים על חוזה זה אם יחול) ו/או מס מכירה ו/או דמי הסכמה אם יחולו, ישולמו על ידי המוכר.

   8. שילם צד מהצדדים תשלום החל על משנהו, יחזיר לו הצד עליו חל התשלום את הסכום ששולם כאמור, מיד עפ"י דרישתו וכנגד הצגת קבלה על התשלום".