רוזנפלד ואח' נ' גבעת שחמון בע"מ

1. התובעים רכשו מהנתבעת דירה דו-קומתית ("דופלקס") ברחוב דרך הבשמים בעיר אילת, צופה אל הים ואל ההרים. לכל אחת מהדירות הוצמדה בריכת שחייה פרטית. בריכה זו תוכננה כך, שקרקעיתה מוקמה מעל לסלון של דירת המגורים שמתחתיה. הסכם הרכישה נקשר בשנת 2010 והדירה נמסרה לתובעים בסוף 2011. חודשים מספר לאחר האכלוס התחוור לתובעים כי הבריכה, הצמודה לדירתם, דולפת. בהעדר-פתרון, הם הגישו את תביעתם זו. הנתבעת הגישה הודעה לצדדים שלישיים אך בירורה עוכב בשל הליך מקביל, שבין הנתבעת לבין הללו. פסק דיני זה מקיף, אפוא, את התביעה העיקרית בלבד.

טענות התובעים

2. התובעים הסבירו, שהדירה הוצגה להם כמיזם ייחודי: בעלת נוף עוצר נשימה של הרי אילת ושל הים האדום; ברמה גבוהה של גימור וגולת הכותרת – בריכת השחייה הפרטית. בשל כל אלה שילמו התובעים עבור הנכס תמורה בשיעור גבוה מזה הנהוג בעיר אילת. לדאבונם, סמוך לאחר האכלוס התגלו נזילות חמורות הן בקרקעיתה של הבריכה והן בדפנותיה. הנזילה גרמה לחדירה של מים, לנזילות ולהצפות הן בדירתם של התובעים והן בדירות נוספות במיזם. מיד עם גילויה פנו התובעים לנתבעת וזו, כך נטען, לא הכחישה את הליקוי אולם ביקשה לדחות את תיקונו עד אשר יתבהר מקורו. כך, במשך קרוב לשלוש שנים הוחלפו בין הצדדים תכתובות; הבריכה לא תוקנה ועמדה כל העת הזו ללא שימוש.

3. על מנת לסיים את הפרשה העגומה ולוודא שהבריכה תתוקן, הסכימו התובעים לחתום על הסכם ויתור. הנתבעת התחייבה לתקן את הבריכה ואילו התובעים נדרשו לוותר על כל טענה כלפיה. הם הסכימו אף לוותר על איכותו של התיקון והסכימו להקטנתה של הבריכה ולהעברתה אל החזית, באופן שיכער אותה ויחסום את הנוף ובלבד, שהדבר יביא לפתרון הליקויים וישקם את המוניטין הגרוע שנוצר למיזם. אלא, שגם עבודות התיקון, לאחר שהבריכה הוקטנה בשטח של שני מטרים רבועים, לא פתרו את הבעיה. אדרבה, נתגלו ליקויים חמורים עוד יותר.