ת"א 46784-09-12 מתן - החברה לייעוץ משכנתאות בע"מ נ' שלרת בע"מ

המחלוקת שלפניי היא האם זכאית התובעת, חברה הפעילה בתחום ייעוץ למשכנתאות, לתשלום שכר טרחה מאת הנתבעת, חברה הפועלת בתחום ההשקעות והיזמות, בגין ייעוץ לצורך קבלת הלוואה בהתאם להסכם שנחתם ביניהן.

הנתבעת ניהלה חשבון הלוואה בבנק הבינלאומי כאשר להבטחת ההלוואה היא שעבדה נכס מקרקעין, קניון אופק בבית דגן. ביום 3.10.2011 נחתם בין הנתבעת לתובעת הסכם שכותרתו "הסכם להזמנת ייעוץ וליווי משכנתאות על בסיס הצלחה עד החתימה בבנק" (להלן: "ההסכם"). בהסכם הוגדרו תנאי ההתקשרות לרבות שכרה של התובעת בסך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. על פי ההסכם הנתבעת ביקשה לקבל הלוואה על סך של 7,000,000 ₪ אשר תשמש לפירעון ההלוואה הקיימת לבנק הבינלאומי כאשר הקניון ישועבד להבטחת תשלומה. בהסכם נקבע כי התובעת לא תפנה אל הבנק הבינלאומי בו מתנהלת ההלוואה הקיימת. הנתבעת חתמה על ייפוי כוח לתובעת לפעול לצורך קידום ההסכם. תוקפו של ייפוי הכוח היה עד ליום 25.10.2011.

טענות התובעת הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתב התביעה

התובעת טענה כי הייעוץ שניתן על ידה לנתבעת היה כלכלי ונועד לחסוך לה כספים רבים. הנתבעת הסמיכה את התובעת לפעול בשמה למיחזור משכנתא קיימת לטובת הבנק הבינלאומי על סך של 5,800,000 ₪ ולפעול לקבלת הלוואה נוספת על סך של 1,200,000 ₪, כך שסך האשראי שיינתן לנתבעת על פי דרישתה ובהתאם לצרכיה, יעמוד על סך של 7,000,000 ₪.

התובעת ביצעה את המוטל עליה ופנתה למספר בנקים. אף שתוקפו של ייפוי הכח שניתן לה פג ביום 25.10.2011, היא הוסיפה לפעול בשם התובעת בקשר לבקשת ההלוואה. במהלך החודשים נובמבר 2011 עד ינואר 2012 הוסיפה להתקיים בינה לבין הנתבעת אינטראקציה שכללה פגישות, שיחות טלפון ותכתובות דואר אלקטרוני לצורך קבלת מסמכים שונים מהנתבעת. כראייה להמשך שיתוף הפעולה בינה לבין הנתבעת לאחר המועד בו פג ייפוי הכח, צירפה התובעת לכתב תביעתה נספחים הכוללים תכתובות דואר אלקטרוני, מסמכים ודו"חות כספיים שהועברו לבקשתה בהתאם לדרישות הבנקים וחלקם נמסרו לאותם בנקים אליהם פנתה.

ביום 15.1.2012 יזמה התובעת פגישה עם מנהל סניף בנק מרכנתיל דיסקונט, בעקבותיה נפגשו ביום 17.1.2012 מנהל הנתבעת מר סטפן וייספלר, מנהל סניף הבנק מר יוני שירן וסמנכ"ל תפעול של התובעת מר אייל בילו בקניון בבית דגן. ביום 19.1.2012 עדכנה התובעת את סטפן כי בנק מרכנתיל אישר עקרונית ליתן לנתבעת הלוואה בתנאים טובים מאלה שסוכמו בהסכם ביניהם. היא הודיעה לסטפן כי על מנת לקבל את ההלוואה עליו להגיע לסניף הבנק ולחתום על הסכם הלוואה. למחרת, פנה סטפן טלפונית למר אייל בילו וביקש כי התובעת תתאם פגישה עמו ועם מנהל סניף הבנק, על מנת שיוכל לקבל פרטים אודות פתיחת חשבון בבנק זה. סטפן הוסיף באותה שיחה כי בכוונתו לפנות לבנק הבינלאומי, בו התנהלה כאמור ההלוואה הקיימת לנתבעת, על מנת שזה ישקול אפשרות לשיפור תנאי ההלוואה בהתבסס על האישור העקרוני שהתקבל מבנק מרכנתיל. בהמשך לשיחה זו פנה מנכ"ל התובעת מר ליאור אילון לסטפן כדי לברר מה הייתה תוצאת פנייתו לבנק הבינלאומי. סטפן מסר לו כי הבנק הבינלאומי שיפר את תנאי ההלוואה בהתאם לתמהיל כפי שנבדק על ידי התובעת ואושר על ידי בנק מרכנתיל ומשכך בכוונתו להמשיך עצמאית, ללא מעורבות התובעת, את הטיפול באישור ההלוואה המשופרת מול הבנק הבינלאומי. לטענת התובעת, נודע לה מפי סטפן כי בסופו של יום חתמה הנתבעת על מתן ההלוואה בתנאים המשופרים בבנק הבינלאומי.

התובעת טענה כי עמדה בהתחייבותה על פי ההסכם ותניותיו וסיפקה לנתבעת ייעוץ כלכלי חסכוני ואפקטיבי. לפיכך, עת התקבל אישור בנק מרכנתיל למתן ההלוואה היא זכאית לתשלום שכרה כמוסכם. לטענתה, הנתבעת הוסיפה באמצעות סטפן, לשתף עמה פעולה, לחתום על מסמכים, לקיים פגישות ולשוחח עם נציגיה גם לאחר סיום תוקפו הרשמי של ייפוי הכוח, ולפיכך היא מנועה מלהתכחש להמשך תקפותו וטענה כזו משוללת כל יסוד וחסרת תום לב. לדבריה, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק החוזים יש לפרש את ההסכם בינה לבין הנתבעת בהתאם להתנהגות הצדדים המעידה על המשך שיתוף הפעולה ביניהם גם לאחר סיום תוקפו הרשמי של ייפוי הכוח.