ת"א 46621-12-11 ח' נ' הסתדרות מדיצינית הדסה

מבוא

1. לפניי תביעת התובעת ילידת 1974 תושבת מזרח ירושלים, בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה, כתוצאה מטיפול רשלני שקיבלה לטענתה, במהלך אשפוזיה בחודש יוני 2008 בביה"ח הדסה הר הצופים (להלן: "ביה"ח").

    

2. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת – הבעלים והמפעילה של ביה"ח, אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה הייתה המעבידה של עובדי ביה"ח והסגל הרפואי שטיפלו בתובעת.

    

3. עפ"י הנטען, בתאריך 2.6.08 הופנתה התובעת לחדר המיון של ביה"ח עקב כאבי בטן ודימום, בחשד להיריון חוץ-רחמי. התובעת אושפזה 48 שעות (להלן: "האשפוז הראשון"). הסימנים הקליניים וממצאי הבדיקות שבוצעו אישרו לטענתה, את החשד להיריון חוץ-רחמי.

   ביום ד' 4.6.08 שוחררה התובעת מביה"ח. בהנחיות השחרור נכללה הוראה לבצע בדיקות למעקב רמת הורמון BHCG (להלן: "ההורמון" ו/או "בטא") ובדיקת אולטרה סאונד במסגרת קופת-חולים 48 שעות לאחר מכן, דהיינו, יום ו' בשבוע. מסתבר כי בימי ו' בשבוע לא ניתנים שירותי מעבדה ואולטרה-סאונד במרפאות קופ"ח בירושלים, מקום מגורי התובעת. התובעת לא פנתה לקופ"ח ביום ו', אלא לראשונה ביום ב' 9.6.08 עם תלונה על כאבי בטן תחתונה ודיווח על דימום וגינלי. בעקבות זאת הופנתה לביה"ח שם אושפזה בשנית באותו היום. למחרת, ביום 10.6.08 בשעות הערב קיבלה טיפול במטוטרקסאט. ביום 11.6.08 שוחררה התובעת לביתה (להלן: "האשפוז השני").

   ביום 13.5.08, יומיים לאחר שחרורה, אושפזה התובעת פעם נוספת בביה"ח, לאחר שנצפו סימנים לקרע בחצוצרה. בניתוח דחוף, שבוצע באותו מועד, אושרה האבחנה ובוצעה כריתה של החצוצרה הימנית (להלן: "האשפוז השלישי").

    

4. פסק-הדין ניתן לאחר שהובאו לפניי הראיות כדלקמן:

   ראיות התובעת: תצהיר עדותה הראשית וחקירתה הנגדית, חוות דעתו וחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי מטעם התובעת, ד"ר ניסנקורן, מומחה לרפואת נשים ומיילדות.

   ראיות הנתבעת: תצהירי עדויותיהם הראשיות וחקירותיהם הנגדיות של ד"ר אברהם בן-שטרית, מנהל מרכז בריאות האישה של קופ"ח – סניף רמת אשכול בירושלים (להלן: ד"ר בן שטרית), ד"ר רונית גלעד וד"ר יובל לביא, רופא בכיר ואחראי על מחלקת נשים בביה"ח וכן חוות דעתו וחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי מטעם הנתבעת פרופ' חיים יפה, מומחה למיילדות וגניקולוגיה.

   כן הגישו הצדדים תיעוד רפואי וסיכומים בכתב.