מידן ואח' נ' בית חרות מושב עובדים ואח'

תובענה זו, נסובה–חגה בשאלת זכותו של חבר באגודה שיתופית להפסיק את חברותו בה, מבלי שחדל להתגורר ביישוב ולהעביר נחלתו לאחרים – כמו גם בשאלת זכותו לקבלת דמי פידיון מנייתו וחלקו בהון האגודה והעברת זכויות החכירה בנחלתו על שמו בספרי המקרקעין.

מבוא ורקע עובדתי

1.התובעים, בני הזוג מידן (שייקראו להלן: "התובעים"), הינם חברים מזה שנים רבות בנתבעת 1, בית חרות מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "האגודה") – המתגוררים בבית שהוקם על ידם במושב בית חרות (להלן: "המושב" או "היישוב").

2.בין האגודה לנתבע 2 – מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) (להלן: "הרשות" או "המינהל") נחתמו, למן שנות ה-60 של המאה הקודמת, חוזי משבצת עתיים דו צדדיים, המתחדשים מִדי מספר שנים – במסגרתם הושכרו לאגודה השטחים החקלאיים הכלולים במשבצת, כאשר ההסכם האחרון (שהוצג בהליך זה) נחתם ביום 21/7/10, לתקופה שתחילתה ביום 1/9/09 והמסתיימת ביום 31/7/14 (להלן, בהתאמה" :המשבצת" ו-"חוזה המשבצת").

3.התובעים הינם בעלי זכויות חכירה במגרש הידוע כחלקה 10 בגוש 8335 – המהווה את חלקת המגורים של נחלתם, הנודע בכינויו חלקה א' של הנחלה, וזאת מכוח חוזה חכירה לדורות שנחתם מול המינהל, שסיומו ביום 31/8/31 (להלן: "חוזה החכירה").

4.זאת לדעת, את שידוע לכל, כי "נחלה" המוענקת למתיישב חבר האגודה השיתופית, מוגדרת כחטיבת קרקע שלמה, בלתי ניתנת לפיצול, המיועדת למגורים ולעיבוד חקלאי. "הנחלה" נחלקת לשלושה סוגי חלקות: חלקה א' – שטח הנחלה שנועד למגורי המתיישב (להלן: "חלקת המגורים"); חלקה ב' – שטח הנחלה המיועד לעיבוד חקלאי (להלן: "החלקה החקלאית" או "חלקת העיבוד") ו – חלקה ג' – שהינה חטיבת קרקע בלתי מחולקת, שנועדה לעיבוד משותף ולשטחים ציבוריים שלכל בעל נחלה יש חלק יחסי בה, בהתאם לגודל נחלתו (להלן: "החלקות המשותפות").

5.חרף היות האגודה "מושב עובדים", על פי סיווגה, זו האחרונה התנהלה למן יום היווסדה ועד לשנת 1995 כ"מושב שיתופי" – במובן זה, שהחלקות החקלאיות (חלקות ב') הוחזקו ועובדו בשלמותן על ידי האגודה, זאת בנוסף לחלקות המשותפות (חלקות ג') בהן עשתה האגודה שימוש בלעדי.

בתקופה האמורה (קרי: עד לשנת 1995), העסיקה האגודה את חבריה כשכירים במפעליה החקלאיים השונים – כאשר התובע 2 (להלן: "מידן") הועסק על ידי האגודה למן המועד בו הצטרף כחבר בה בשנת 1976 (כ"נכד ממשיך" – של סבו המנוח) ועד לשנת 2002.

6.בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה האגודה – ביטלה האחרונה, למן שנת 1995, את חובת העסקת חבריה במסגרת המושב, ואלה האחרונים נאלצו למצוא את פרנסתם מחוץ למושב.

7.בעטיו של המצב הכלכלי האמור, נדרשה האגודה לערוך הסדרי חוב עם נושיה – במסגרתם שועבדו חלקות ב' ו-ג' (שייקראו להלן יחדיו: "החלקות החקלאיות" או "המקרקעין") בשעבוד צף, והן משמשות כבטוחה לקיום התחייבויותיה של האגודה כלפי הנושים.