בן חיים ואח' נ' יורו ישראל (י.ש.) בע"מ ואח'

מבוא

1. תביעה בגין ליקויי בניה.

2. ביום 10.10.06 רכשו התובעים מאת הנתבעת (להלן- "הנתבעת") דירה המצויה ברח' אריה בינה 31 בירושלים, המסומנת במס' 4 (להלן: "הדירה"). את החזקה בדירה קיבלו התובעים ביום 11.4.07.

3. על פי המפורט בכתב התביעה, במהלך שנת הבדק פנו התובעים לנתבעת בתלונות על ליקויים שונים בדירה, שעיקרם ליקויי רטיבות. לאחר מספר פניות וביצוע מספר תיקונים, שכרו התובעים את שירותיו של מהנדס הבניין יגאל ברמן, אשר ערך חוות דעת שבה פירט את הליקויים. לאחר קבלת חוות הדעת פנו התובעים לבית המשפט.

4. תחילתה של התביעה כתביעה בסכום של 5,000 ₪, שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות. בדיון שהתקיים ביום 30.12.12 הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה תפעל הנתבעת לתיקון הליקויים תוך זמן סביר, בהתאם לקביעת מהנדסים מטעם שני הצדדים. עוד הוסכם כי ככל שהמהנדסים לא יגיעו להסכמות ימונה מהנדס מטעם מכון התקנים הישראלי, אשר יחווה דעתו באשר לליקויים.

5. לאחר ביצוע תיקונים שונים, ולאחר שחלה החמרה נוספת במצב הדירה בעקבות גשמים עזים שירדו לאחר ביצוע התיקונים, ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה ולהעביר את התיק לדיון בפני בית משפט שלום. סכום התביעה בעקבות תיקון כתב התביעה הועמד על 189,131 ₪.

6. התביעה הוגשה כאמור נגד הנתבעת, אשר מכרה לתובעים את הדירה. הנתבעת שלחה מצידה ביום 16.9.13, הודעות צד ג' לקבלן המשנה שביצע את עבודות הבנייה (החברה ובעל המניות כאחד, להלן- "קבלן המשנה"), וכן לחברה שהתקינה את קיר המסך העומד במרכז המחלוקת בתיק זה (להלן- "ריף אלומיניום"). ההודעה נגד קבלן המשנה נדחתה בעקבות הליכי פירוק וכינוס נכסים המתנהלים בעניינם.

7. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת האחריות ובשאלת גובה הנזק כאחד.

    

   טענת ההתיישנות

8. עוד בטרם אדון בתביעה לגופה, ראוי להתייחס בקצרה לטענת ההתיישנות שנטענה על ידי ריף אלומיניום. לטענת ריף אלומיניום תקופת האחריות שניתנה על ידה היא בת שנה בלבד, אך לא פחות מתקופת הבדק על פי חוק המכר (דירות), היינו שנתיים ממועד מסירת החזקה בדירה, ולכל היותר בחלוף 4 שנים מיום המסירה, על פי תיקון מס' 5 לחוק המכר (דירות). ריף אלומיניום הוסיפה וטענה כי הואיל וההודעה לצד ג' נשלחה אליה רק ב- 16.9.13, התיישנה התביעה נגדה, ועל כן יש לדחותה.

9. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים מצאתי שיש לדחות את הטענה. כפי שבואר בפסיקה, שתי "מלכויות" תוחמות את התקופה שבה רשאי רוכש דירה להגיש תביעותיו בגין ליקויי בנייה, כפי שנקבע על ידי כב' השופטת א' חיות (כתוארה אז) ברע"א 830/06 אורלי גלמן נ' כהן פיתוח- דרעד (מיום 2.4.08, להלן- "פרשת פיתוח- דרעד")). האחת היא תקופות הבדק והאחריות התוחמות את אחריות המוכר על פי סעיף 4 לחוק המכר (דירות), התשל"ג- 1973 (להלן- "חוק המכר (דירות)"), המתייחסת לתקופת האחריות המהותית המוטלת על המוכר והמותנית במתן הודעה על הליקויים במועדים שנקבעו; השנייה היא תקופת ההתיישנות, הקבועה בחוק ההתיישנות, התשי"ח -1958 (להלן- "חוק ההתיישנות"), התוחמת את זכותו הדיונית של הרוכש להגיש לבית המשפט תביעה בגין הליקויים. כפי שנקבע בפרשת פיתוח- דרעד, קובעות שתי מערכות אלו תנאים מצטברים להגשת התביעה, בהתאם לתכליות השונות של כל אחד מהחוקים, ועל התובע לעמוד בכל אחד מהם. כך למשל עלולה תביעתו של תובע להיחסם גם אם נתן הודעה אודות הליקוי במועדים שנקבעו בחוק המכר (דירות), ככל שלא הגיש את תביעתו בתוך תקופת ההתיישנות. מנגד יתכן כי תביעתו תדחה גם אם הוגשה טרם חלוף תקופת ההתיישנות, ככל שלא נתן הודעה במועד על פי חוק המכר (דירות).

10. בפרשת פיתוח -דרעד הודגש כי לא קיימת נקודת השקה בין מרוץ ההתיישנות לבין זכותו של רוכש להסתמך על אי התאמה בהתאם להודעתו על פי חוק המכר, אף כי תתכן קירבה מסוימת במקרה של ליקויים נסתרים, בין המועד שבו מחויב הקונה למסור הודעה על פי חוק המכר לבין מועד תחילת מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות (ראו גם ע"א 167/88 משה"ב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ נ' שטרן, פ"ד מד (2) 741 (להלן- "פרשת משה"ב").

11. חוק המכר (דירות) אשר כותרת השולים שלו היא "אי התאמה", קובע כדלקמן:

     

    (א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מאלה:

    ...

    (2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי-התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי-ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה;

    (3) תוך תקופת האחריות התגלתה בדירה אי-התאמה והקונה או קונה המשנה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים;

    ...

    (ב) אי-קיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א) יראו כאי-התאמה כמשמעותה בחוק המכר, התשכ"ח-1968.

    (ג) לענין סעיף זה -

    "אי-התאמה יסודית" - אי-התאמה בחלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו;

    "תקופת בדק" - תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה;

    "תקופת אחריות" - תקופה של שלוש שנים שתחילתה בתום תקופת הבדק. 

12. תקופת הבדק לגבי דירות שבנייתן הסתיימה לפני שנת 2011 (שבו נכנס לתוקף תיקון 5), עמדה על 3 שנים, שאליהן הצטרפה תקופת אחריות בת 3 שנים נוספות. (גם לאחר התיקון, תקופת הבדק לעבודות אלומיניום, על פי הקבוע בסעיף (1) בתוספת, היא בת שנתיים מיום מסירת החזקה בדירה).

13. אשר לתקופת ההתיישנות, בהתאם לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין הינה 7 שנים, והיא נמנית, בהתאם לסעיף 6 לחוק ההתיישנות, מיום שבו נולדה עילת התובענה.

14. בפרשת משה"ב נקבע כי תחילתה של תקופת ההתיישנות בתביעה בגין ליקויי בניה היא ביום מסירת החזקה בדירה, הלכה שאושרה בפרשת פיתוח- דרעד (אף שנקבעו לה מספר סייגים המאריכים את תקופת ההתיישנות, שאינם נחוצים לענייננו).

     

    מן הכלל אל הפרט

15. החזקה בדירה נמסרה כאמור לתובעים ביום 11.4.07, למעלה מ- 7 שנים לפני מועד הגשת התביעה ומשלוח ההודעה לצד שלישי, ועל כן ביום משלוח ההודעה לצד ג' טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

16. אשר להוראות חוק המכר (דירות), התובע צירף לתצהירו מסמכים שונים המתעדים את הודעותיו על ליקויי בניה, בין היתר מכתב מיום 18.03.08 המופנה לנתבעת המתאר את ליקויי הרטיבות הקשים בכל חדרי הדירה. כמו כן מתעד המכתב את פניותיו החוזרות ונשנות של התובע לגורמים שונים באתר (אהוד, קובי, יאסר), המפנים את התובע מאחד לשני.

17. גם בפרטיכל תיקוני שנת הבדק מיום 10.07.08 פורטו בעיות הרטיבות שטרם תוקנו. התובע צירף מסמכים נוספים, וכן תשובות שקיבל, שלפיהן בעיות הרטיבות מקורן בהעדר אוורור, בעיבוי, בכך שהתובע מייבש כביסה על הרדיטורים, וכיוצ"ב. ניתן ללמוד מההתכתבויות כי נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים מטעם הנתבעת לתקן את בעיית הרטיבות, ללא הואיל.

18. במכתב מיום 13.10.09 מצוינת במפורש הרטיבות בסלון והחלון עצמו. במכתב פורט כי התלונות בגין הרטיבות, בין היתר בסלון, וכן בשל החלון, הועלו גם בחורף הקודם. צורפו מספר מכתבים נוספים ממועדים מאוחרים יותר שבהם שבו התובעים על טענותיהם בדבר הליקויים, התעלמות מצד הנתבעת ועובדיה לפניותיהם, ואי הצלחת התיקונים שנעשו.

19. ביום 15.2.11 כתב קבלן המשנה לנתבעת כי נכנסים לדירה מים מקיר המסך, אף שאת עיקר האשם ברטיבות תלה בכך שהתובעים מייבשים כביסה על הרדיטורים.

20. עולה מהמקובץ כי התובעים פנו לנתבעת פעמים רבות, ונתנו הודעה על בעיות רטיבות על פי חוק המכר (דירות), הן בתקופת הבדק והן בתקופת האחריות, אף שלא ידעו כי בעיית רטיבות מקורה בקיר המסך. גם אם ההודעה בדבר קיר המסך ניתנה לנתבעת רק בתקופת האחריות, ההבדל בין הודעה בתקופת הבדק לבין הודעה בתקופת האחריות הינו לעניין חובת ההוכחה המוטלת על המוכרים, להוכיח שמקור אי ההתאמה הוא בתכנון, בעבודה או בחומרים, ובענייננו מצאתי כי עלה בידיהם של התובעים להוכיח שבעיות הרטיבות בסלון נגרמו בעטיו של קיר המסך שבוצע מחומר לא מתאים, כפי שאפרט להלן.

21. אשר על כן, לא מצאתי שקיימת מניעה מהגשת התובענה במתכונת כפי שהוגשה בפני. בהתקיים התנאים שציינתי אין כל מניעה גם ממשלוח הודעת צד ג' לריף אלומיניום.

     

    חוות דעתו של מומחה בית המשפט

22. במהלך הדיונים בתביעה מונה המהנדס אייל שנהב כמומחה מטעם בית המשפט, בהסכמת הצדדים. בחוות דעתו מיום 22.07.15 פרט המומחה את הליקויים שמצא בדירה, שאת עלותם הכוללת אמד ב- 62,677 ₪ (כולל מע"מ).

23. בין היתר התייחס המומחה לליקויי רטיבות רבים, בעיקר בעטיו של קיר המסך, המתפרס לכל גובהו של הבניין וגובל במספר דירות. המומחה ציין בחוות הדעת כי ניתן לראות שמדובר בקיר מסך מאולתר, ושלא נעשה בבנייתו שימוש בפרופילים יעודים לקירות מסך, אשר בהם קיימים פתרונות נכונים לאיטום וריכוז מים. לאור המצב כיום, אין מנוס לדעתו של המומחה, מפירוק מכלול חלונות האלומיניום הקיימים, וביצוע קיר מסך אלומיניום בחזית הבניין כנדרש. לאחר תיקון מקור רטיבות זה, נדרש יהיה לבצע תיקוני שפכטל וצבע.

24. המומחה ציין בחוות דעתו כי במהלך ביקורו בדירה נפגש עם פאבל בורוליה, נציג ריף אלומיניום, אשר טען בפניו כי הנתבעת היא זו שהנחתה את ריף אלומיניום לבצע את מכלול החלונות בחזית הדרומית בפרופיל אלומיניום רגיל, ולא בפרופיל ייעודי לקיר המסך. ריף אלומיניום הזהירה כי השימוש בפרופילים שכאלה עלול לגרום לכשלי איטום, דרכם יחדרו מים, ואולם הנתבעת לא חזרה בה מהנחייתה, והנחתה את ריף אלומיניום לבצע את מכלול החלונות בפרופילים רגילים.

25. בסיכום חוות דעתו אמד המומחה את סך עלות התיקונים ב-48,700 ₪. בתוספת פיקוח הנדסי מסתכמת העלות ל- 53,570 ₪ וזאת במחירי יוני 2015. הרכיב המרכזי בליקויים הינו כאמור קיר המסך המשותף למספר הדירות, אשר עלות החלפתו מסתכמת ל- 44,000 ₪, והמהווה את מוקד המחלוקת בתיק זה.

26. בחקירתו הנגדית השיב המומחה שהוא לא בדק האם קיר המסך בוצע בהתאם לתוכניות, הוא אף לא בדק מי נתן את ההנחיות לבחירת קיר המסך שבוצע. המומחה השיב שהפרופיל עצמו תקני אך אינו מתאים לקירות מסך. עוד הצהיר שהוא לא מכיר שם של מוצר שנקרא "פרופיל ויטרינה".

27. המומחה הופנה לקידוחים שבוצעו בדירת התובעים לשם התקנת סורגים. בתשובתו הפנה לתצלומים שצילם במהלך ביקורו, המעידים על כך שהסורגים נמצאים במישור החיצוני של האבן, ולא במישור הפנימי, ושהם אינם פוגעים באלומיניום. כן הדגיש שאין כל מגע בין האלומיניום לבין הסורגים. לדבריו הוא ראה את הסורג, ראה שלא היה קידוח באלומיניום ושהקידוח היה באבן החיצונית בלבד.

28. המומחה השיב כי הפתרון שהציע להחלפת קיר המסך מתייחס לכלל הדירות. 8 מהדירות בבניין רלוונטיות לקיר המסך. אשר לחלונות בחדר השיב המומחה שקיימים חלונות בחדר בהתאם לנדרש. לשאלת בית המשפט השיב שאין אפשרות לתקן את החלון הבודד בדירת התובעים, אלא יש צורך לתקן את כל קיר המסך. עוד ציין שעל פי מידע שקיבל במהלך ביקורו קיימות בעיות רטיבות גם בדירות הנוספות בקומות שמעל דירת התובעים.

29. המומחה השיב כי יש להצמיד את העלויות שקבע למדד תשומות הבניה.

     

    המחלוקת באשר לקיר המסך

30. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה באשר לקיר המסך. בראש ובראשונה קיימת בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם האחריות לליקוי בקיר המסך רובצת על הנתבעת או שמא יש לה זכות לשיפוי מריף אלומיניום, שהתקינה את קיר המסך. מחלוקת שניה הינה האם יש לפסוק את הסכום שקבע המומחה לתובעים במלואו, בשים לב לכך שקיר המסך גובל בדירתם של התובעים רק באופן חלקי, ומרביתו גובלת בדירות של שכניהם שאינם תובעים בתיק.

     

    האחריות

31. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיותיהם, מצאתי שהאחריות להתקנת קיר המסך הלקוי רובצת על ריף אלומיניום.

32. כפי שציין המומחה בחוות דעתו ובחקירתו, הותקן קיר המסך מפרופיל אלומיניום שאינו מתאים לייעודו, ובשל כך נגרמים לדירה נזקים רבים, בשל רטיבות בלתי פוסקת.

33. ריף אלומיניום טענה אמנם כי הנתבעת היא זו שדרשה ממנה לבצע את קיר המסך באמצעות הפרופילים שבוצעו, ואולם העדפתי לעניין זה את גרסתה של הנתבעת, שלפיה פרופיל האלומיניום נבחר על ידי ריף אלומיניום עצמה.

34. גב' עפרה חדד מטעם הנתבעת הצהירה בתצהיר עדותה הראשית כי קיר המסך בוצע בידי ריף אלומיניום, על פי חוזה בין ריף אלומיניום לבין קבלן המשנה שנמצא בפירוק. הנתבעת התרתה בקבלן המשנה לאורך כל הבניה לבצע את הפרויקט על פי הדרישות הרלוונטיות על פי הוראות ותקנות, דרישת החוק והתקנות ודרישת המפקח מטעם הנתבעת.

35. העדה הדגישה כי החוזה עם קבלן המשנה היה חוזה פאושלי, ועל כן לא היה לנתבעת כל אינטרס לחסוך בעלויות ולבקש ביצוע עבודה בפרופילים לא יעודים. נהפוך הוא, האינטרס שלה היה למסור דירות תקינות ולהשביע את רצון לקוחותיה.

36. אשר לאמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, שלפיו אמר לו מר פאבל, נציג ריף אלומיניום, שהוא הזהיר את הנתבעת מבעוד מועד משימוש בפרופיל האלומיניום הרגילים שאינם יורדים לקיר המסך, ואולם הנתבעת לא חזרה בה מדרשתה והנחתה את צד ג' לבצע את מכלול החלונות בפרופיל רגיל, העידה גב' חדד שהדברים לא היו ולא נבראו. ככל שפאבל אמר דברים שכאלה, הוא התכוון כפי הנראה לקבלן המשנה שיש לו אינטרס לחסוך בהוצאות, ואולם אין לייחס את הדברים לנתבעת. עוד נטען שבכל מקרה, גם אם הדברים נאמרו ביחס לקבלן המשנה, הרי שלריף אלומיניום אסור היה לפעול בניגוד לתקן או לנוהג המקצועי. היה עליה להוציא מכתב רשמי בעניין ועל כן האחריות מוטלת לפתחה ולפתח קבלן המשנה.

37. לתצהירה צרפה העדה את ההסכם לביצוע עבודות אלומיניום בין קבלן המשנה לבין ריף אלומיניום. בסעיף 5 להסכם נקבע שעל ריף אלומיניום לבצע את העבודות על פי כל תקן ישראלי ואיכות הנהוג במדינת ישראל, ובסעיף 6 נקבע שהקבלן יפעל על פי הוראות שיקבל מהמזמין. סעיף 18 קבע שהעבודה תבוצע על פי רשימת אלומיניום החתומה והמצורפת כנספח א' להסכם.

38. בחקירתה הנגדית השיבה שכל הזמן היו תלונות על רטיבויות, ואולם רק במהלך התביעה התברר שמדובר בקיר המסך. יחד עם זאת אישרה בחקירתה הנגדית כי במכתבו של קבלן המשנה מיום 15.08.11 נכתב כי קיימת בעיה בקיר המסך. על פי הסברה, לא היה קיר המסך בטיפולה, שכן ההתקשרות בין הנתבעת לבין קבלן המשנה הייתה פאושלית, ואולם יתכן שקבלן המשנה ביקש את סיועה עם ריף אלומיניום. הנתבעת שימשה כמפקח על, ורק בסוף הפרויקט, לאחר שהבינה שיש בעיה, כאשר התברר שריף אלומיניום החליטה לבצע את קיר המסך שלא על פי המפרטים שניתנו, נכנסה לעובי הקורה.

39. העדה הדגישה שהנתבעת הייתה אדישה למחיר שישולם לריף אלומיניום, שכן היא סגרה עם קבלן המשנה מחיר כולל לכל העבודות. רצונה היה שהעבודות יבוצעו על הצד הטוב ביותר, והיא מעולם לא אמרה לריף אלומיניום לבצע עבודה זולה.

40. התשלומים לריף אלומיניום שולמו אמנם על ידי הנתבעת, אבל זאת מאחר וריף אלומיניום חששה ממצבו הפיננסי של קבלן המשנה, וביקשה שהתשלומים המגיעים לה ישולמו בשיקים של הנתבעת ויקוזזו מהסכומים המשולמים לקבלן המשנה.

41. אדריכל הפרויקט מטעם הנתבעת הוא זה שכתב את המפרט של עבודות האלומיניום הוא היה אף המפקח על הבניה. במפרט שצורף רשום "תיאור קיר מסך במרכז הבניין, המורכב מיחידה קבועה הכולל גם חלון תמיכה עם צילון פנימי ראה פרט חיבור קטלוג, קיר מסך". המפרט הוגש על ידי האדריכל לריף אלומיניום, המומחית לעבודות אלומיניום, וככל שהיה משהו במפרט שלא תאם את התקן או שלדעתה לא תקין היה עליה לומר זאת.

42. מטעם ריף אלומיניום העיד סמנכ"ל, מר שרון סברו. בתצהירו פרט כי ריף אלומיניום היא חברה יצרנית בתחום תעשיית מוצרי המתכת, ובפרט בתחום מוצרי אלומיניום, המבצעת עבודות אלומיניום ברחבי הארץ, בעלת תו תקן של מכון התקנים הישראלי. עבודות האלומיניום בוצעו על פי מפרט טכני שנמסר על ידי הנתבעת. לאחר חתימה על הסכם התקשרות התבקש על ידי גב' חדד לבצע 'פרופיל ויטרינה', לאחר שהנתבעת החליטה על צמצמום עלויות.

43. על פי האמור בתצהירו, בין קבלן המשנה לבין ריף אלומיניום נערך הסכם התקשרות לביצוע עבודות האלומיניום ואולם לא היה כל הסכם בין ריף אלומיניום לבין הנתבעת. עבודות האלומיניום בוצעו בהתאם למפרט טכני של האדריכל מטעם הנתבעת, בתיאום ובפיקוח של הנתבעת. לטענתו, ככל שסברה הנתבעת שהעבודה לא נעשתה בהתאם למפרט היה באפשרותה לעכב תשלומים או לכל הפחות להתריע בפני ריף אלומיניום, ואולם היא לא עשתה כן ושילמה את התשלומים בהתאם להסכם.

44. אשר לקיר המסך הצהיר העד כי הוא נעשה בהתאם לתכנון ולמפרט הטכני שנמסר לו על ידי הנתבעת ומתכננה. בתצהירו טען כי אין כל ליקוי בביצוע עבודות האלומיניום, וככל שנפל ליקוי, הוא טמון בתכנון מטעם הנתבעת, הוא עצמו הונחה לבצע את קיר המסך על ידי מתכנני הקיר.

45. במהלך חקירתו הנגדית הודה העד שמפרט האלומיניום היה סכמתי, והאדריכל לא יכול היה להגיע לפרטים המבוצעים בפועל ביום הביצוע.

46. לשאלה האם הפרופיל על פי התוכנית שקיבל היה ייעודי לקיר מסך, השיב בצורה מתפתלת. לאחר מספר שאלות הודה שבשלב התכנון לא קיבל מספר פרופיל. לשאלה האם הוא חופשי לבצע איזה פרופיל שהוא רוצה השיב בשלילה, וטען כי הפרופיל שבוצע עומד בהגדרה של קיר מסך. לשאלה האם הוא חולק על ממצאי מומחה בית המשפט השיב בחיוב. העד השיב שהוא ביצע את העבודה בהתאם לתכנית עבודה שנמסרה על ידי הנתבעת. יחד עם זאת הבהיר שהתוכנית שקיבל הייתה סכמתית.

47. כפי שציינתי, העדפתי את גרסת הנתבעת לכך שריף אלומיניום היא זו שבחרה בפרופיל האלומיניום שהותקן, ועל כן רובצת האחריות לפתחה, וזאת בשל הטעמים המפורטים להלן.

48. מעיון במפרט שנערך על ידי האדריכל מטעם הנתבעת עולה כי האדריכל לא נקב במספר הפרופיל, אלא התמקד בצורת הקיר, ציין "קיר מסך", והותיר לקבלן האלומיניום, ריף אלומיניום, המומחית בתחום, לבחור את הפרופיל המתאים לקיר מסך. שרון סברו מצד ריף אלומיניום הודה בחקירתו הנגדית כי המפרט היה סכמתי, ולא נקב במספר הפרופיל, ובכך נסתרה טענתו בתצהירו שלפיה מקור הפגם הוא בתכנון.

49. ריף אלומיניום לא הוכיחה את טענתה שלפיה הנתבעת היא זו שדרשה את התקנת הפרופיל הלקוי. לא זו בלבד שלא הוגשו מסמכים המתעדים דרישה שכזו מצדה של הנתבעת, לא הוצגו גם מסמכים שבהם התריעה ריף אלומיניום על כך שהפרופיל אינו מתאים לשמש קיר מסך חיצוני. פאבל, אשר נפגש עם המומחה בשטח, לא זומן לעדות, והאמירה לגבי טענותיו במסגרת חוות הדעת היא בגדר עדות שמיעה בלתי קבילה, שאין לייחס לה כל משקל.

50. גרסתה של הנתבעת הייתה הגיונית וסבירה, שכן נוכח ההתקשרות הפאושלית בינה לבין קבלן המשנה, היא שילמה מחיר קבוע עבור כלל עבודות הבנייה, ועל כן לא היה לה אינטרס כלכלי להוזיל עלויות, במיוחד כאשר התוצאה היא פגיעה בטיב הבנייה. לעומת זאת, דווקא לריף אלומיניום היה אינטרס להוזיל את העלויות, שכן התמורה שולמה לה בכל מקרה, בהתאם למוסכם, ובחירת פרופיל זול הפחיתה את הוצאותיה.

51. עדותו של שרון סברו מטעם ריף אלומיניום העלתה סימני שאלה רבים. בגרסתו נפלו סתירות מהותיות באשר לטענתו שלפיה הדרישה לפרופיל שבוצע התבקש על ידי הנתבעת. מצד אחד טען בתצהירו כי "פרופיל הוויטרינה" התבקש עוד לפני החתימה על ההסכם, ומקורו בתכנון האדריכל, ומצד שני השתמע מתצהירו כי רק לאחר החתימה על ההסכם התבקש לבחור בפרופיל זול, כדי להפחית עלויות. לשאלה כיצד יתכן שלאחר החתימה על ההסכם התבקש על ידי הנתבעת לבצע 'פרופיל ויטרינה' כדי לצמצם עלויות בעוד שהוא קיבל את מלוא הכסף עבור מלוא ההסכם מראש, השיב כי אין קשר בין הדברים. לשאלה היכן באה לידי ביטוי ההוזלה שעליה הצהיר, לא ידע להשיב. הוא אף לא ידע להשיב כיצד נהנתה הנתבעת מההוזלה.

52. במהלך עדותו ביקש מר סברו להגן על בחירת הפרופיל, ולהסביר מדוע הפרופיל שהותקן מתאים לדרישות המפרט. כמו כן חלק מר סברו על מסקנת המומחה שלפיה הפרופיל אינו מתאים לשמש כקיר מסך. לא מצאתי שיש לבכר את עמדתו על פני עמדת מומחה בית המשפט, ועמדתו של מר סברו מצביעה כאמור על מגמתיות בגרסתו, ופוגמת באמינותה.

53. ניכר היה שריף אלומיניום ניצלה את כלליות המפרט כדי לבצע פרופיל זול, תוך שימוש במונח הכללי "פרופיל ויטרינה", שאינו מונח מקצועי המתייחס לפרופיל מסוים, המתאים לדרישה הצורנית של המפרט, ושאינו מתאים לייעודו.

54. ריף אלומיניום הציעה, בין היתר, כי מקורה של הרטיבות בקידוחים שנעשו על ידי התובעים בפרופיל האלומיניום לשם התקנת סורגים, ואולם מומחה בית המשפט הפריך הצעה זו והשיב, תוך הפנייה לתצלומים שצילם, כי הסורגים לא פגעו בפרופיל האלומיניום, אלא קובע ואבן.

55. לסיכום, העדפתי את גרסתה של הנתבעת לכך שריף אלומיניום היא זו שבחרה בפרופיל האלומיניום שבוצע. כפי שציין המומחה מדובר בפרופיל שאינו מתאים לייעודו, אשר גרם לרטיבות נושא התביעה, ועל כן האחריות בהקשר קיר המסך רובצת לפתחה של ריף אלומיניום.

     

    סיכום שאלת האחריות

56. התביעה הוגשה כאמור נגד הנתבעת בלבד. אף שהאחריות לקיר המסך מונחת לפתחה של ריף אלומיניום, רשאים היו התובעים להגיש את תביעתם נגד הנתבעת, מוכרת הדירה, בהתאם לעילה הקבועה בחוק המכר (דירות), ועל כן אין יש לקבל את תביעתם נגדה. יחד עם זאת, יש לקבל את ההודעה לצד השלישי שכן הנתבעת זכאית לשיפוי מאת ריף אלומיניום, הן בעילה חוזית, הן בעילה נזיקית, שאף היא צוינה כעילת תביעה בהודעה.

57. בראש ובראשונה ריף אלומיניום היא זו שיצרה את המפגע, ובשל רשלנותה מוטל עליה לפצות את הנתבעת בגין הנזקים שנגרמו לה. שנית, לריף אלומיניום חובה כלפי הנתבעת גם במישור החוזי. אמנם ההסכם נערך בין קבלן המשנה לבין ריף אלומיניום, ואולם ניתן לראות את החוזה כהסכם לטובת צד שלישי, היינו לטובת ריף אלומיניום, כפי שהציעה הנתבעת. זאת ועוד, בין השתיים הייתה התקשרות ישירה, הן בכך שהנתבעת היא זו ששילמה לריף אלומיניום את התמורה בעד עבודתה, הן מאחר שלטענת ריף אלומיניום עצמה העבודה בוצעה בהתאם לדרישותיה של הנתבעת, המפרט שהכינה, ובפיקוחה.

58. אשר על כן אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעת, וכן את ההודעה לצד ג'.

     

    הנזקים

59. בחוות דעתו אמד מומחה בית המשפט את עלות התיקונים בסכומים הבאים:

    1. 44,000 ₪ עבור קיר המסך;

    2. 1,000 ₪ עבור הסרת עובש וצביעה במטבח, לאחר תיקונים שביצעה הנתבעת;

    3. 500 ₪ עבור תיקוני אטימה סביב חלון בחדר הסמוך לפינת האוכל;

    4. 700 ₪ עבור טיפול בעובש וצביעה בחדר הורים;

    5. 1,000 ₪ עבור החלפת קופסת ניקוז;

    6. 1,500 ₪ עבור ריצוף בחדר דיור;

    7. 4,870 ₪ עבור פיקוח הנדסי (10%) מעלות הפיצוי.

60. המחלוקת המרכזית הטעונה הכרעה בסוגיית הנזק היא האם יש מקום לפסוק לתובעים את הפיצוי בסכום של 44,000 ₪, המתייחס לכלל קיר המסך, הגובל במספר דירות בבניין, אף שהדיירים האחרים אינם תובעים בתיק, ואף שלא הוצגה הסכמתם לביצוע התיקון.

61. דומני שיש להשיב על שאלה זו בחיוב.

62. מומחה בית המשפט הבהיר בחקירתו הנגדית כי אין כל דרך לטפל בחלק מקיר המסך הגובל בדירת התובעים, וכי אין מנוס מהחלפת קיר המסך בשלמותו.

63. הליקויים בקיר המסך הם ממשיים, פוגמים באיכות חייהם של התובעים, ויש לאפשר את תיקונם. קיומם של הליקויים בקיר המסך ידועים לנתבעת מזה מספר שנים, לפחות משנת 2011, כפי שניתן ללמוד ממכתבו של קבלן המשנה, ואף שהיא ביצעה תיקונים רבים בדירה, כפי שעולה בין היתר מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, היא ביכרה שלא להחליף את קיר המסך, אף שהיה באפשרותה להקטין נזקיה באמצעות ביצוע התיקון, תוך תיאום העבודה עם כלל הדיירים. ריף אלומיניום אף היא טענה טענות שונות, בין היתר כי אין צורך בהחלפת קיר המסך בכללותו, וכי ניתן לבצע תיקונים בדירת התובעים בלבד, ואולם העדפתי את חוות דעתו של המומחה, שלפיה אין מנוס מהחלפת הקיר בשלמותו. על כל פנים ריף אלומיניום לא עשתה דבר במהלך השנים כדי למצוא פתרון לבעיה בקיר המסך. אינני סבורה שבשל הקשיים האמורים שתוארו על ידי הנתבעת וריף אלומיניום יש להותיר את התובעים עם הליקויים הפוגעים בקניינם ובאיכות חייהם במשך שנים.

64. כפי שציין ב"כ התובעים בצדק, בית המשפט אינו נדרש להוכחה קונקרטית בדבר ביצוע התיקון, ועליו לפסוק פיצוי שיאפשר לתובע להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז (5) 462).

65. בהעדר כל חלופה אחרת מצאתי שיש לפסוק לתובעים את מלוא הפיצוי כך שיהיה באפשרותם לממן את ביצוע התיקון הנדרש.

66. אשר לליקויים האחרים שציין המומחה בחוות דעתו, לא הועלה בפני טעם של ממש שיש בו כדי למנוע את פסיקת הסכומים הנדרשים לביצוע התיקונים.

     

    עגמת נפש

67. התובעים עתרו לפיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 20,000 ₪. בסיכומיהם הפנו ל- 10 השנים שחלפו מאז קבלת החזקה עד היום, להיקף הליקויים שמהם סבלו, לכך שביצוע התיקון יארך על פי חוות דעת המומחה כ- 10 ימים.

68. הנתבעת טענה בסיכומיה כי אין כל מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש, בין היתר בשל סירוב התובעים להקטין את הנזק ולאפשר לה ביצוע תיקונים.

69. בע"אנ 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, (מיום 22.8.2005), עסק בית המשפט העליון בקביעת פיצוי בגין עגמת נפש שמקורה בליקויי בנייה. נקבע כי

    "בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד. אף על פי שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעת בית המשפט, גם קביעה זו צריכה לעמוד במבחן של סבירות."

70. בענייננו מדובר בליקויים מהותיים, ולא אסטטיים, ברטיבות הפוגמת פגימה של ממש בשימוש בדירה. הנתבעת פעלה לתקן את הליקויים, וחלק גדול אכן תוקן עוד בשלבים מוקדמים, עיקר הליקוי הוא כאמור בקיר המסך, ליקוי הקיים שנים רבות. על יסוד הנתונים שהובאו מצאתי שיש לפסוק פיצוי בסכום של 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש: 8,000 ₪ יש לייחס לעוגמת הנפש בגין קיר המסך, לרבות הטרדה הכרוכה בהחלפתו, ו- 2,000 ₪ בגין הליקויים האחרים.

     

    סיכום 

71. אשר על כן אני מקבלת את התביעה וכן את ההודעה לצד שלישי.

72. הנתבעת תשלם לתובעים סכומים כדלקמן:

    1. עבור תיקון הליקויים - סכום של 53,570 ₪. לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה וכן ריבית, ממועד מתן חוות דעתו של מומחה בית המשפט. כמו כן יתווספו תשלומי המע"מ;

    2. פיצוי בגין עוגמת נפש- בסכום של 10,000 ₪, בערכי יום מתן פסק הדין;

    3. הוצאות משפט, לרבות תשלום ששילמו התובעים כשכר טרחה עבור חוות דעת המומחים ואגרת בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום;

    4. שכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ₪, בשים לב להיקף ההליכים בתיק זה ולמשך התנהלות התיק.

73. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל .

74. ריף אלומיניום תשלם לנתבעת סכומים כדלקמן:

    1. עבור תיקון קיר המסך- 44,000 ₪ וכן 80% מעלות הפיקוח ההנדסי, על פי חוות דעת המומחה, בצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה וכן ריבית כדין, מיום מתן חוות דעתו של המומחה, ובתוספת מע"מ;

    2. 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל;

    3. כיון שלהערכתי הייתה התביעה נגד הנתבעת מסתיימת זה מכבר, אלמלא טענותיה של ריף אלומיניום, מצאתי שעל ריף אלומיניום לשפות את הנתבעת ב- 85% מסכום ההוצאות ושכר טרחת עוה"ד שאותו חויבה הנתבעת לשלם לתובעים. כמו כן תשלם ריף אלומיניום לנתבעת את הוצאותיה, לרבות אגרה ושכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 15,000 ₪, וזאת בשים לב להיקף ההליכים בתיק זה.

75. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל.

     

     

     

     

     

    ניתן היום, ט' כסלו תשע"ח, 27 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.