מימון נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פתח דבר

1.בפניי תביעת מבוטח שהוגשה כנגד מבטחת לחיוב בתשלום תגמולי ביטוח בסך של 184,385 ₪ בגין נזקי פריצה וגניבה, אשר אירעו, לטענת התובע, מביתו הפרטי. משסיימה המבטחת את חקירת מקרה הביטוח הנטען, שלחה לתובע הודעה אשר דוחה את התביעה לתגמולי הביטוח בעקבות ממצאי בדיקה וחקירה שהעלו חשד כי לא אירעה פריצה על ידי גורם חיצוני ולא נגנבו הפריטים הנתבעים. על רקע דברים אלו הוגשה התביעה שלפני.

2.בעיקרו של דבר, נותרה תלויה ושנויה במחלוקת בין הצדדים שאלת גניבתו של שעון יוקרתי מסוג קרטייה, ובגינו מיקדה הנתבעת טענותיה בתיק זה, כשלטענתה שעון זה אבד בעבר לתובע ובגינו תבע הוא תגמולי ביטוח, ולפיכך, נתפס התובע בקלקלתו העולה כדי מרמה בתביעת תגמולים השוללת כל פיצוי מן התובע. להלן תבחן זכאות התובע לתגמולי ביטוח בגין מקרה הביטוח הנטען.

טענות הצדדים בתמצית

3.לטענת התובע, ביטחה הנתבעת את הדירה בה הוא גר ואת תכולתה, על-פי פוליסה מסוג "רימון לדירה" (להלן: "הפוליסה"). ביום 25.3.13 נפרצה הדירה ונגנבו ממנה תכשיטים, שעונים ותכולה נוספת, ונגרמו נזקים נוספים המבוטחים בפוליסה. התובע הגיש תלונה במשטרה ושמאי מטעם הנתבעת אמד את שווי הנזקים בסך של 178,980 ₪, נכון ליום אירוע הפריצה. שווים של חלק גדול מהפריטים שנגנבו נאמד על ידי סוקר מטעם הנתבעת עובר להוצאת הפוליסה. התובע פנה אל הנתבעת בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח להם הוא זכאי מכוח חוזה הביטוח שנכרת ביניהם, ואולם, ביום 15/8/13 דחתה הנתבעת את תביעתו בטענות שונות ובהן: כי לא אירעה פריצה לדירה, כי מערכת האזעקה לא היתה תקינה, וכי התביעה נגועה במרמה בשל דרישה לפיצוי בגין שעון שכבר אבד ונתבע בעבר. לטענת התובע, חבה המבטחת בתשלום תגמולי הביטוח על-פי הפוליסה בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתרחשות מקרה הביטוח וכי התנערותה מחבותה זו מהווה הפרה של חוזה הביטוח שנחתם בין הצדדים.

4.לטענת הנתבעת, דחיית בקשת התובע לתגמולי הביטוח באה בעקבות ממצאי בדיקה וחקירה שהעלו חשד, כי לא אירעה פריצה על ידי גורם חיצוני ולא נגנבו הפריטים הנתבעים. עוד נמצא, כי מערכת האזעקה בבית התובע לא הייתה תקינה ולא הייתה מופעלת בעת האירוע הנטען, ועניין זה מהווה, לטענתה, הפרה של אמצעי המיגון ושל תנאי הפוליסה והחמרה ניכרת של הסיכון. כן נטען, כי התביעה שהוגשה על ידי התובע היא תביעת ביטוח רביעית המוגשת לחברות ביטוח שונות על ידי התובע משנת 2000 ואילך, וכי בגין השעון פוצה התובע עוד בשנת 2005 על ידי הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ואילו כעת דורש התובע בתביעה זו לשפותו שוב בגין אותו השעון בדיוק. לטענתה, אפילו אירעה פריצה, הפריטים לא היו בבית ולא נגנבו במהלך האירוע הנטען, ולחילופין, יש לנכות מכל סכום שיפסק כנגד הנתבעת את חובות הפרמיה ואת ההשתתפות העצמית של התובע.

דיון והכרעה

5.בהתאם לדין, נבחן תחילה את עמידת התובע בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו להתרחשותו של מקרה הביטוח, ולאחריו, נבדוק את משמעות טענת המרמה ותוצאותיה. בעלי הדין מיקדו טענותיהם בשאלת זהותו של שעון מסוג קרטייה שתבע התובע במסגרת פוליסה זו. לטענת התובע, אין המדובר באותו השעון שאבד לו בעבר כי אם בשעון חדש שבוטח על ידי הנתבעת. מנגד, טוענת הנתבעת, כי המדובר באותו השעון ממש, ועל כן, המדובר במרמה בתביעת תגמולים הפוטרת את המבטחת מחבותה, כהוראת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, (להלן: "החוק"). להלן נבחן סוגיות אלו ואחרות.

פערי מידע ונטלי הוכחה