ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
44449-10-16
31/03/2018
|
בפני הרשמת:
ליאת ירון
|
- נגד - |
מבקשת:
בר עוף בע"מ
|
משיבות:
1. מיתב אפרוחים בע"מ 2. טל הל יסכה בע"מ
|
החלטה |
1.בפני בקשת המבקשת (הנתבעת 1) לחייב את המשיבה 1 (התובעת) להפקיד ערובה בסך של 58,000 ₪ לפחות, להבטחת הוצאות המבקשת וזאת בהתאם לתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולסעיף 353א לחוק החברות , התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות").
2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ראיתי לחייב את המשיבה 1 להפקיד ערובה בסך של 15,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשת, וכתנאי להמשך ניהול ההליך נגדה.
3.התביעה הוגשה נגד המבקשת ונגד המשיבה 2, ונטען בה כי המבקשת והמשיבה 2 חייבות למשיבה 1 סך של 291,611 ₪, בגין עופות שרכשו ממנה.
4.בבקשה שבפני נטען שלמשיבה 1 "10 שיעבודים פעילים לטובת בנקים שונים" (סעיף 14 לבקשה), כי שניים מהבנקים, לטובתם רשומים השיעבודים הפעילים, הגישו נגד המשיבה 1 תביעות כספיות שסכומן עולה על 300,000 ₪, וכי נגד המשיבה 1 תלויים ועומדים שני פסקי דין שניתנו בהליכים הללו.
עוד נטען, כי המשיבה 1 "מוכרת במרשמי בנק ישראל כ"לקוח מוגבל חמור" עד ליום 11/08/19" (סעיף 16 לבקשה).
המבקשת מוסיפה, כי סיכויי התביעה קלושים ונמוכים, מאחר שהיא אינה חייבת למשיבה 1 מאום. בהקשר זה נטען, בין היתר, כי המבקשת רכשה את עופות המשיבה 1 מחברה בשם "חברת אחים זטמה" (להלן: "חברת זטמה") ושילמה לה עבורם.
המבקשת מוסיפה, כי חברת זטמה, שחייבת למשיבה 1 את הכספים מושא התביעה, מצויה בהליכי חדלות פירעון, וכי בגין החוב מושא התביעה אף הגישה המשיבה 1 תביעת חוב, בה טענה כי החוב הוא של חברת זטמה.
5.המשיבה 1 הגישה תגובה תמציתית, שלא נתמכה בתצהיר. לטענתה סיכויי התביעה גבוהים מאוד, שכן טענת המבקשת, לפיה היא רכשה את העופות מחברת זטמה ושילמה לה את סכום התביעה, לא נתמכה במאום, ולא בכדי – שכן העופות נרכשו מהמשיבה 1. עוד נטען, כי המשיבה 1 לא הגישה תביעת חוב נגד חברת זטמה בגין החוב מושא התביעה.
המשיבה 1 מוסיפה, כי "התובעת מנהלת עסקיה כרגיל" (סעיף 14 לתגובה), כי אכן הוגשו נגדה שתי תביעות אך הדבר נבע מ"הפרת התחייבויות כלפיה" (סעיף 14 לתגובה), וכי התנהלות המבקשת עובר להגשת התביעה ולאחר הגשתה, גרמה למשיבה 1 "קשיים כלכליים זמניים" (סעיף 14 לתגובה).
בנסיבות אלה, טוענת המשיבה 1 כי יש לדחות את הבקשה.
6.בתשובת המבקשת לתגובה נטען, בין היתר, כי בתגובה, שלא גובתה בתצהיר, מודה המשיבה 1 בפירוש כי לא תוכל לשלם הוצאות משפט ככל שתיפסקנה לחובתה. עוד נטען, כי סיכויי התביעה אפסיים.
7.כעת להכרעתי.