מבוא
1.לפני תביעתה של חברת עמק איילון ס.כ. בע"מ, בדרישה להשבת סכום של 120,000 ₪ ששולם על-ידה, בהתאם להסכם שכירות שנכרת עם חברת צינור וברז בע"מ. בכתב התביעה נטען, כי חב' עמק איילון זכאית להשבת הסכום ששילמה, שכן הסכם השכירות נכרת לאחר שחב' צינור וברז הטעתה אותה, באשר לתנאי מהותי שעמד ביסוד ההסכם, היות והתברר, כי המגרש שהושכר לה איננו מחובר כלל לתשתיות חשמל ומים; ולמצער התקשרה בהסכם מחמת טעות בהקשר זה.
לטענת חב' עמק איילון, אי השבת הסכום ששולם מהווה "עשיית עושר ולא במשפט" בידי חב' צינור וברז בע"מ.
2.לחילופין נטען, כי גם אם ימצא בית המשפט, כי חב' עמק איילון היא שהפרה את הסכם השכירות, אזי חב' צינור וברז בע"מ איננה זכאית לכל פיצוי בגין הפרה זו, שכן מספר חודשים, לאחר שלא קויים ההסכם בין הצדדים, חתמה חב' צינור וברז בע"מ על הסכם שכירות חדש בדמי שכירות חודשיים גבוהים בהרבה מאלה ששולמו על-ידי חב' עמק איילון, ובמקרה שכזה נקבע בע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' אלי בלום (29.1.2015), שאין זכאות לפיצוי.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
3.חב' עמק איילון ס.כ. בע"מ (להלן – "התובעת") עוסקת, בין היתר, ביבוא רכבים לישראל (ראו בסעיף 1 לתצהירו של מנהלה מר יגאל כהן).
4.חב' צינור וברז בע"מ (להלן – "הנתבעת") עוסקת בהפעלת מפעל לייצור צינורות, ובהשכרת נכסים שבבעלותה (ראו בעדותו של מר יגאל אשכנזי עמ' 11 לפרוט' ש' 28 - 29).
5.הנתבעת הינה הבעלים של מגרש המצוי בחלקה 7 גוש 2026, ברחוב המדע 23, אשדוד (להלן – "המגרש"). מגרש זה פורסם להשכרה.
6.התובעת חיפשה מגרש באיזור הקרוב לנמל אשדוד, לצורך הקמת מחסן רשוי ליבוא רכבים, ובמסגרת חיפושיה נתקלה בשלט אותו הציבה הנתבעת בסמוך למגרש, ולפיו הוא עומד להשכרה (ראו סעיפים 7 ו- 8 לתצהירו של מר יגאל כהן).
7.לצורך קבלת אישור רשות המכס להפעלת מחסן רשוי, נדרש המפעיל לעמוד בתנאים מסויימים, ובכלל זה גודל מגרש מינימאלי (1,000 מ"ר) וקיומו של משרד המחובר לתשתיות חשמל ומים ועוד.
8.ביום 26.3.2015 נכרת הסכם שכירות בין הצדדים, ובגדרו הוסכם, כי דמי השכירות השנתיים יעמדו על סכום של 120,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, וכי תקופת השכירות תהא מיום 1.6.2015 – 31.5.2016 (להלן – "הסכם השכירות").
לתובעת ניתנה האופציה לשכור את המגרש למשך 60 חודשים נוספים.
9.בהתאם להסכם השכירות שילמה התובעת לנתבעת דמי שכירות שנתיים מראש בסכום של 120,000 ₪, אך לא צרפה את סכום המע"מ, המתחייב בגין תשלום זה, המסתכם בסכום של 21,600 ₪.
10.עובר להסכם השכירות המגרש לא היה מחובר לתשתיות מים וחשמל.
11.בסמוך לאחר שנחתם הסכם השכירות, משהתברר שהמגרש איננו מחובר לתשתיות חשמל ומים, פרץ ויכוח בין הצדדים, מי מהצדדים צריך לשאת בעלות הכספית של חיבור המגרש לתשתיות מים וחשמל. טענת התובעת היתה, שהנתבעת צריכה לשאת בעלות זו; ומנגד לטענת הנתבעת, התובעת היא שצריכה לשאת בעלות זו.
12.היות והצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין זה, אזי ביום 27.4.2015 שלחה התובעת, באמצעות בא כוחה, מכתב לנתבעת, ולפיו עד שלא יסודרו התשתיות במגרש יושהה הסכם השכירות (ראו מוצג נ/2 בתיק המוצגים של הנתבעת).
13.בעקבות מכתב זה, החלה החלפת מכתבים בין הצדדים, עד אשר ביום 15.6.2016 הודיעה התובעת לנתבעת, באמצעות באי כוחה, כי היא רואה בהסכם השכירות כמובטל, ובהתאם דורשת את השבת דמי השכירות ששולמו מראש.
14.היות והנתבעת סרבה להשיב את דמי השכירות ששולמו מראש, הרי שהתובעת הגישה תביעה זו.