ת"א 4309-06-14 דניאל יצחקי ומגדלי מירב (1990) בע"מ נ'מועצה מקומית באר יעקב

1.בקשת הנתבעים - יזם נדל"ן וחברה שבבעלותו, לסילוק על הסף של תובענה שהוגשה נגדם על ידי המשיבה, התובעת - המועצה המקומית באר יעקב, שעניינה תשלום יתרת חוב היטלי פיתוח שחייבים המבקשים למשיבה לטענתה, על רקע הפרת הסכם בין הצדדים לביצוע עצמי של עבודות תשתית במגרשים נושא התובענה, בתמורה לפטור מתשלום היטלי פתוח כבעלי הזכות במגרשים אלה.

2. תמצית טיעוניה של המשיבה בתביעתה היא, כי על אף שאכן שילמו המבקשים לה ולקבלני משנה תשלומים שונים, הפרו את ההסכם שבין הצדדים, לא השלימו את העבודות להן התחייבו ולא קיבלו את אישור המפקח כמתחייב מההסכם, תוך שנותרו חייבים היטלי פיתוח בסך של למעלה מחמישה מליון ₪.

3.  דומה כי המבקשים לא הותירו מחוץ לבקשתם לסילוק על הסף ולו טענה אחת שלא נטענה על ידם. תמצית טיעוניהם היא כדלקמן:

    

   המדובר בהליך סרק, המנוגד להסכם פיתוח תקף בין הצדדים, בניגוד לדין ולהלכה הפסוקה, שנועד כל כולו לדרוש סכומים שהמועצה אינה זכאית להם בבחינת שיטת "מצליח", ואשר הוגש בחלוף המועד שנקבע לכך בהתאם לפסק דין מוסכם בין הצדדים בהליך מנהלי קודם אותו הגישו המבקשים. ההליך אף הוגש לאחר שהתקבל אישור המשיבה בדבר העדר חובות עירוניים. כן טוענים המבקשים להתיישנות, לשיהוי ולהעדר עילה, בין מחמת שהמשיבה לא ביצעה כל עבודות פיתוח המקימות לה עילת חיוב, בין מחמת העובדה כי המשיבה שלחה הודעת חיוב רטרואקטיבית ובלתי חוקית, ובין מחמת העובדה כי כתב התביעה נעדר פרטים מינימליים בהודעת החיוב מכוחה הוגש. עוד טוענים המבקשים כי יש לדחות את התביעה מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט והגשת תביעה קנטרנית וטורדנית, אי רישום החוב הנטען בספרי המועצה, והעדר יריבות, שכן במעמד משלוח הודעת החיוב, המבקשים אינם בעלי הזכויות עוד משמכרו את כל זכויותיהם לצדדים שלישיים – רוכשי דירות המגורים שנבנו על המגרשים.

    

4. תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה. תמצית תגובתה היא כי אין יסוד לטענות המבקשים, אשר ניצלו את מעמדם כפרנסי הישוב לעשוק את המשיבה תוך ניצולה ופגיעה בתושביה, לפטור עצמם מתשלומי היטלי הפיתוח. המשיבה טוענת כי המבקשים הפרו את ההסכם עימה ולא ביצעו את עבודות הפיתוח להם התחייבו ומשלא קיבלו את אישור המפקח, נחשבים הם עפ"י סעיף 15 להסכם שבין הצדדים כמי שלא מילאו אחר התחייבויותיהם. עוד טוענת המשיבה כי ההסכם עם המבקשים נחתם לפני שהוגשו בקשות להיתר בניה במגרשים והיתה בו התייחסות אומדנית בלבד להיקף הבניה. בפועל נבנו שטחים גדולים מהחזוי והמבקשים לא חויבו בתשלום היטלי פיתוח בגין הפרש מרכיב הבניה ושטחי השירות, ובכל מקרה, אף אם ההסכם תקף, מוסמכת היא לגבות היטלי פיתוח נוספים ככל שחוקי העזר מתירים לה לעשות כן, עקב שינוי בתכנית. לבסוף טוענת המשיבה, כי לנתונה לה הסמכות לתקן החלטתה המנהלית מכח העקרונות הכלליים של דיני המינהל הציבורי, זאת למניעת הפליית אזרח שיצא נשכר, האינטרס הציבורי וניצול ראוי של כספי ציבור. כן טוענת המשיבה, כי היא אינה מוסמכת לפטור את המבקשים מהיטלי פיתוח שהם חבים בהם עפ"י חוקי העזר , וזאת בהיעדר סמכות שבדין ליתן פטור כזהבכל מקרה המדובר בנושא שיש לבחנו ולהכריע בו על סמך הראיות והנסיבות הקונקרטיות.

    

   5.המבקשים הגישו תשובתם לתגובה ובה למעשה חוזרים הם על טענותיהם. המבקשים מלינים על אי צירוף תצהיר לתמיכה בטענותיה העובדתיות של המשיבה, ועל כן אין לטענתם להיזקק להן. עוד טוענים הם, כי אף אם יוכחו כל העובדות שבתביעה, לא תוכל המשיבה להצליח בתביעתה, משהמדובר בנסיון ליצירת חוב עירוני בניגוד להסכם שבין הצדדים שתוקפו אינו מצוי במחלוקת, לאחר שהמבקשים ביצעו את חלקם בהתאם להנחיותיה ודרישותיה של המשיבה ולאחר שהושלמה זה מכבר הבניה ואף הונפקו למבקשים אישורי איכלוס ותעודות גמר והזכויות במקרקעין הועברו לצדדים שלישיים. .

    

   6. כידוע, הכלל היסודי הוא, כי יש לנקוט משנה זהירות בטרם סילוק תובענה על הסף, והדבר יעשה רק במצב בו לא קיימת אפשרות, אפילו קלושה, שלאחר שמיעת מסכת הראיות, תתקבל התביעה והתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו תוך ש"ברירת המחדל" המועדפת היא, העדפת הכרעה עניינית על פתרון דיוני המכריע את גורל התביעה (ר' למשל, בין רבים אחרים: רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פסקה 18, (14.4.2010); רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל נ' לאומי פיא , פסקה 8 (26.6.2006); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל נ' מיכה צח, פסקה יב' (4.6.2007); ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן, פ"ד מא (1) 577; ע"א 2452/01 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577; וכן א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11 (2013), בעמ' 375).