ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
43067-02-10
21/03/2017
|
בפני השופטת:
יעל וילנר
|
- נגד - |
התובעים:
1. עזבון היילוד (ללא שם) 2. פלונית 3. פלוני
עו"ד ע' גבעון ואח'
|
הנתבעת :
מדינת ישראל - המרכז הרפואי ע"ש שיבא עו"ד ד' לוין ואח' ממשרד ויסגלס-אלמגור
|
פסק דין |
הקדמה
1.התובע 1 נולד ביום 15.11.06 ונפטר למרבה הצער אך ימים ספורים לאחר מכן, ביום 18.11.06 (להלן: "היילוד המנוח"). התובעים 2 ו-3 הם אמו ואביו של היילוד המנוח (להלן: "האם" ו- "האב" בהתאמה, ויחד: "ההורים"). התובעים מייחסים לנתבעת התנהגות רשלנית בכך שהצוות הרפואי אשר טיפל באם לא פעל ליילודה במועד מוקדם יותר, בעטיה, לטענתם, נפטר היילוד המנוח.
2.הנתבעת, מדינת ישראל, היא המפעילה והבעלים של בית החולים בו נולד המנוח - המרכז הרפואי ע"ש שיבא (להלן: "בית החולים"). הנתבעת סבורה כי לא הייתה כל התוויה רפואית ליילד את האם בשלב מוקדם יותר, וממילא השראת לידה מוקדמת לא היה בה כדי לשנות את התוצאה הטראגית.
3.להוכחת טענתם מסתמכים התובעים על חוות דעתו של ד"ר ב' זילברמן, מומחה בתחום נשים ומיילדות. הנתבעת מסתמכת על חוות דעתו של פרופ' א' הרמן, מומחה בתחום מיילדות וגניקולוגיה. בתום שלב ההוכחות, לאחר שהעידו לפניי ההורים ואחות האב (להלן: "הגיסה"), מומחי הצדדים, והצוות הרפואי אשר טיפל באם בביקוריה השונים בבית החולים, ולאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם, סברתי כי יש למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. לאחר שאפשרתי לצדדים להביע עמדתם בעניין, מונה על ידי פרופ' א' אלחלל, מומחה בתחום מיילדות וגניקולוגיה (להלן גם: "המומחה מטעם בית המשפט"). הלה נתן את חוות דעתו, השיב לשאלות הבהרה ונחקר ארוכות. בעקבות מינויו ולאחר שנחקר, הגישו הצדדים סיכומי השלמה.
אקדים את המאוחר ואומר כי הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות באשר לא עלה בידי התובעים להוכיח את טענתם כי הצוות הרפואי התרשל במעקב אחר סוף ההיריון של האם ויילודה. שוכנעתי כי מותו הטראגי של היילוד ארע, כך יש להניח בסבירות גבוהה, כתוצאה מהיפרדות שליה חמורה מאוד אשר ארעה מספר דקות קודם הברדיקרדיה הפתאומית, וכי הנתונים במקרה הזה לא יכלו להעיד קודם לכן על איזשהו תהליך של היפרדות השליה אשר חייבו יילוּד מוקדם.
אפרט להלן מסקנתי זו, אך קודם לכן אסקור את הנתונים הרלוונטיים אודות הריונה של האם מושא התביעה (להלן : "ההיריון").
מהלך ההיריון
4.במהלך ההיריון הייתה האם כבת 34 שנים. היה זה הריונה הראשון אשר הושג בהפריה חוץ גופית. אין מחלוקת כי מעקב ההיריון עד שבוע 40 התנהל כשורה. על כן, אפרט להלן את שהתרחש בימי ההיריון האחרונים:
[א]ביום 7.11.06, שבוע 40+3 להיריון, ביקרה האם בקופת החולים. על פי התיעוד הרפואי נרשם "ניטור לא ראקטיבי עם האטות בודדות. פעילות רחמית קלה. עובר מצג ראש BPP 8.8". האם הופנתה לחדר מיון בית החולים.