פלוני נ' מסגרית שמחי בע"מ ואח'

לפניי תביעת נזיקין שהגיש התובע בגין פגיעתו בתאונת עבודה.

רקע:

1. התובע, יליד X.X.1980, נפגע בתאונת עבודה שאירעה ביום 7.11.2018, בעת עבודתו בבית לקוח בשירות מעסיקתו, הנתבעת 1 (להלן: "המעסיקה" או "הנתבעת").

2. לפי הנטען בתביעה, התאונה אירעה בעת שהתובע התקין פרגולה בבית לקוח, כאשר בסיום ההתקנה, התובע ביקש לרדת בעזרת סולם שסופק לו על ידי המעסיקה. לטענת התובע, בעת שירד בעזרת הסולם, הסולם החליק כשהוא עומד עליו, והוא נפל מגובה של כ-3-4 מטרים. כפי שנטען על ידי התובע, כתוצאה מהנפילה נגרמו לו נזקי גוף שונים, בגינם הוגשה תביעתו זו לפיצויים נגד המעסיקה ונגד המבטחת שלה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הנתבעת 2.

3. התאונה הוכרה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי. וועדה רפואית של המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 20% בגין הגבלה בתנועות פרק כף הרגל, וכן נכות צמיתה בשיעור 7.5% בגין הגבלת תנועה בכתף. קרי, לתובע נקבעה נכות משוקללת בשיעור 26%. בנוסף, הופעלה בעניינו של התובע תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") במלואה, כך שנקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 39%.

4. בתביעה זו, הגישו הצדדים חוות דעת רפואיות מטעמם. לאור הפערים בין חוות הדעת ולצורך בחינת נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה, מונה מומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום האורתופדיה, ד"ר אופיר אורי. המומחה העריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 20% (ביחס לחוות הדעת הרפואיות ראו פירוט בהמשך).

5. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 12.11.2024 העידו מטעם התובע, התובע וגרושתו (אשר במועד התאונה הייתה נשואה לו) ומטעם הנתבעות העיד מר ר"ש שהינו הבעלים ומנהל אצל הנתבעת. הצדדים ויתרו על חקירת המומחה.

6. לאחר דיון ההוכחות, הגישו הצדדים סיכומים בכתב, ובפסק הדין אפרוס את עיקרי הטיעונים שהביאו לתוצאות פסק הדין.

   המישור העובדתי – התאונה ונסיבותיה:

7. המחלוקת הראשונה הדורשת הכרעה היא עובדתית – נסיבות פגיעתו של התובע.

8. על עצם העובדה כי התובע נפגע במהלך עבודתו בשירות המעסיקה ביום האירוע, אין מחלוקת. הדבר גם נלמד בבירור מתוך הראיות ואף מהעדות של מר ר"ש. בעדותו, מר ר"ש לא הכחיש את קרות התאונה (פרוטוקול דיון ההוכחות, עמ' 21, שורות 26-33 ועמ' 22, שורות 1-2). על פגיעתו של התובע במהלך עבודתו ניתן גם ללמוד מהרישום במסמכים הרפואיים לאחר הפגיעה, כמו גם ממסמכים שהוגשו למוסד לביטוח לאומי, החתומים בין היתר על ידי המעסיקה, כפי שיפורט להלן.