ת"א
בית משפט השלום חדרה
|
42176-08-14
21/09/2016
|
בפני השופט:
אמיר סלאמה
|
| - נגד - |
תובעים:
1. אנתסאר אבו מוך
2. סמייה חלמי ספא אבו מוך
3. סלוא חלמי מגאדלי אבו מוך
4. סומייה מקאלדה
5. סאמר מקאלדה
6. שריפה מקאלדה
7. נדיה אבו מוך
8. רג'דה מוחמד אבו מוך(אבו מוק)
9. נאדיה עבדאלעזיז אבו מוך
10. חולה שפיק קאסם אבו מוך
11. מוסטפא אבו מוך
12. מורתגי אבו מוך
13. ערין איסמעיל אבו מוך
14. ערפאן איסעיל אבו מוך
15. סמיה אחמד אבו מוך
16. מייסון עדנאן אבו מוך
17. עבדאללה איסמעיל אבו מוך
|
נתבעים:
1. רסמי מג'אדלי
2. עז אל דין מגאדלה
3. עלא אלדין מגדלי
4. ויסאם מג'אדלה
5. עומר מגדלי
6. עומר ענאבוסי
7. חוסני גנאיים
|
| פסק דין |
למי שייכות זכויות השימוש והחזקה בשטח שגודלו כארבעה דונם, הנמצא בקצה הצפוני של חלקת המקרקעין מושא התביעה – האם לתובעים 1-5 או שמא לנתבעים 1-6?
זוהי הסוגיה העיקרית העומדת להכרעתי בתיק זה.
רקע
1.ענייננו במקרקעין הנמצאים ביישוב באקה אל גרביה, הידועים כחלקה 3 בגוש 8773 (להלן – "החלקה"). החלקה, המכונה "אלטיון אלשמאלי", היא בשטח של כ- 26 דונמים.
2.ייעוד הקרקע בחלקה הוא חקלאי. החלקה היא בצורת מלבן, כאשר בצד הצפוני שלה גובל כביש המהווה דרך רשומה (להלן – "הכביש").
החל מנקודה מסוימת בחלקה, ועד הקצה הצפוני שלה, עוברת דרך פנימית המחלקת את החלקה לשני צדדים: צד מזרחי וצד מערבי (להלן – "הדרך הפנימית"). יצוין כי שטחה של הדרך הפנימית גורע מהזכויות ביחס לשטחים של מקרקעין הגובלים בדרך זו, כאשר מקרקעין אלה "תורמים" משטחם לטובת הדרך. האמור אינו חל על החלק הדרומי של החלקה, אשר הדרך הפנימית אינה עוברת בו.
ארבעת הדונמים בקצה הצפוני של החלקה, המגיעים עד לכביש (משני צדי הדרך הפנימית), הם שמצויים במוקד המחלוקת בתיק זה.
3.מבחינה היסטורית, היתה החלקה בבעלות המנוח מוחמד אבו מוך ז"ל. המנוח הוריש את הזכויות בחלקה לארבעת ילדיו – נסוח אבו מוך; אסמאעיל אבו מוך; חיאת אבו מוך; ורג'דה אבו מוך (התובעת מס' 8). יצויין כי מכוח דיני הירושה האסלאמיים, הבנים נסוח ואסמאעיל קיבלו כל אחד 1/3 מהחלקים בחלקה, והבנות חיאת ורג'דה קיבלו כל אחת 1/6 מהחלקה.
4.לימים העבירו יורשי המנוח מוחמד אבו מוך ז"ל, ויורשי יורשיהם, את זכויותיהם בחלקה לאחרים. העברה זו בוצעה בשלבים לאורך שנים, כאשר ההעברה הראשונה היתה עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת, והאחרונות בוצעו החל משנת 2007 ועד שנת 2014.
ראשון היה נסוח אבו מוך, שהעביר (ככל הנראה בשנות השבעים) את חלקו בחלקה (8.678 דונם נטו) לתובעות 6 ו- 7.
הבאים בתור היו התובעים 11-12, יורשי חיאת ז"ל, אשר העבירו את חלקם בירושת אימם (כ- 4 דונם נטו) למר חוסני גנאיים, הנתבע מס' 7 (להלן – "חוסני"), וזאת בהסכם מיום 25.8.07.