ת"א 41914-07-14 דדוש ואח' נ' ארביד חברה לבנין ופיקוח בע"מ

1.החלטה בבקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות.

2. ברקע שני הסכמים שמהבחינות הרלוונטיות להחלטה זו אין ביניהן כל הבדל, שנחתמו בין המבקשים 2 ו- 3 (בהתאמה) לבין המשיבה. כבר בשלב זה נמצא לציין שבין המבקש 1 לבין המשיבה מעולם לא נחתם הסכם וממילא נעדרת בקשה זו אחיזה, מלכתחילה. ספק אם בקשה מסוג זה טעונה תצהיר, באשר היא נסמכת על הסכם שאינו במחלוקת, ואולם, משהוגש תצהיר, יש לתמוה, שנחתם הוא דווקא על ידי בעל הדין היחיד שאינו צד לאף הסכם...

3.סעיף 28 להסכמים מכיל, אכן, סעיף בוררות. ואולם, לצידו הוסכם על סעיף 29 שבנסיבות העניין מצאתי להביאו במלואו:

"סמכות שיפוט. סמכות השיפוט המקומית היחודית להתדינות בכל הליך משפטי שיתחיל שלא ביוזמת המזמין בעניין מחלוקת הנוגעת להסכם והנובע ממנו, בכפוף לאמור בסעיף 28.5 לעיל, מוקנית לבית משפט השלום בירושלים או המחוזי בירושלים, לפי סמכותם העניינית ולבתי משפט אלה בלבד".

ואכן, ההליך דנן, נפתח שלא ביוזמת המזמין.

4.שאלה פרשנית היא האם נועד סעיף 29 להתייחס לסמכות השיפוט (הסמכות המקומית) למקרה בו יינקטו הליכים, ולכאורה תומכת בפרשנות זו כותרת הסעיף, או שנועד לסייג סעיף 29 את סעיף 28 ולאפשר למי שאינו מזמין (החברה הקבלנית, התובעת דנן), להגיש את התביעה בבית המשפט ולהימנע מבוררות אם רצונה בכך.

5.על פני הדברים, ניסוח הסעיף אינו חד משמעי. ואולם, לאחר שניתנה הדעת לשאלה זו הגעתי לכלל מסקנה, שתכלית סעיף 29 להסכם היא לאפשר למשיבה לנקוט בהליכים שלא באמצעות בוררות. ראשית אציין, שבהינתן שהוסכם על בוררות ללא סייגים, מאבד סעיף 29, לפחות את עיקר טעמו, ואולם, הוסכם הרי על הכללתו בהסכמים; ושנית, שהקשרו של סעיף זה, לרבות האבחנה בין המזמין לקבלן, מצביע על כך שאין עניינו של סעיף זה אך ורק בשאלת הסמכות המקומית במובנה הצר של השאלה. לשון אחר: הגם שכותרתו של הסעיף במישור זה, נוטה הדעת למסקנה, שמטרת הסעיף לאפשר לתובעת לפנות לבית משפט אם רצונה בכך: לא בנקל ניתן להבין סעיף זה בדרך אחרת.

מעבר לאמור אציין, שגם אם במקרים המתאימים גלומה בעייתיות במצב בו מונע צד להסכם מחברו פנייה לבית המשפט, לא זה המצב במקרה דנן: מבקשת התובעת להביא את עניינה דווקא בפני בית המשפט ולא כלאחר יד ראוי למנוע ממנה את הדבר, גם אם, אכן, שאלת המתאם בין סעיף 28 לבין סעיף 29 אינה נקיה מקשיים.

6.עם זאת, לצד האמור אציין, שייתכן וטוב תעשה המשיבה אם תשקול הסכמה לבוררות, מתכונת, שעקרונית מקובלת היתה גם עליה בסעיף 28. רבים הסיכויים, שבוררות תסתיים בפרק זמן הקצר שבעתיים מהליך בבית המשפט. ולבטח, זה גם רצון המשיבה, בפרט כשסבורה היא שמגיעים לה סכומי כסף כה ניכרים.