ת"א 41699-02-12 יוסרה נ' מועצה אזורית משגב 03 ינואר 2017

בפניי תביעה כספית לפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה עקב הנחת קו ביוב בחלקתה.

נתוני רקע:

1.על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת הינה הבעלים והמחזיקה כדין במקרקעין הידועים כחלקה 5 גוש 19259 הנמצאים בתחום המוניצפאלי של הנתבעת, המועצה האזורית משגב, ובהם נטועים עצי זית (להלן: "החלקה").

2.לטענת התובעת, בשנת 2009 ביצעה הנתבעת באמצעות חברת קולחי משגב בע"מ עבודות חפירה והנחת קו ביוב בחלק המערבי של החלקה, וכתוצאה מכך נעקרו 13 עצי זית וגפן אחד. התובעת הוסיפה, כי נעשה ניסיון לנטוע עצים אלה מחדש אך הדבר לא צלח והעצים התייבשו ולא נקלטו באדמה.

3.לפיכך עותרת התובעת לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב אובדן העצים והפסד הכנסה מייבול צפוי בסכום של 42,000 ₪, כמפורט בחוות הדעת של המומחה מטעמה, מר מהדי אבו ריא (להלן: "המומחה מטעם התובעת").

4.לטענת התובעת, היא פנתה אל הנתבעת על מנת שתפצה אותה בגין נזקיה, אולם הנתבעת הסכימה לפצות אותה בסכום נמוך משמעותית בטענה כי ניזוקו פחות עצים ממה שנטען וכי הנזק לא מגיע לסכום הנ"ל - ומכאן התביעה.

5.הנתבעת טענה, כי התובעת אינה בעלת זכויות בחלקה ולכן אינה זכאית לתבוע פיצוי כשלהו. לגופו של עניין, הנתבעת לא הכחישה כי ביצעה עבודות של חפירה והנחת קו ביוב, אך טענה כי ביצעה אותן במיומנות ובמקצועיות וכי עקירת העצים הייתה כורח המציאות.

6.הנתבעת אישרה כי בעקבות העבודות נעקרו עצי זית שהיו בתוך תוואי קו הביוב - במקום שבו מתוכנן לעבור כביש על פי התב"ע התקפה ולגביו נרשמה הערה בדבר הפקעה מכוח סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) - אלא שמדובר ב-8 עצים בלבד, אותם נטעה מחדש במיקום אחר ובשיתוף עם התובעת. בנוסף לכך טענה הנתבעת כי בחלקה לא היה כל גפן.

7.לטענת הנתבעת, בביקור שנערך בחלקה בעקבות קבלת פנייתה של התובעת נמצא כי 8 עצי הזית שננטעו מחדש לא נקלטו. הנתבעת הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, מר יגר נבו, לעניין שווי העצים והנזק שנגרם לתובעת (להלן: "המומחה מטעם הנתבעת"), לפיה הנזק בגין אובדן 8 עצים הינו 2,160 ₪ בנוסף לסכום של 420 ₪ בגין הוצאות נטיעה וגידול של 8 שתילים למשך 6 שנים, ובסך הכל סכום של 2,580 ₪. בהתאם לכך, הנתבעת הציעה לתובעת פיצוי בסכום הנ"ל אך התובעת סירבה לקבל את ההצעה.

8.עוד טוענת הנתבעת, כי גם אם התובעת הייתה מוכיחה את זכויותיה בחלקה, הרי שאין לה זכויות ברצועת הקרקע בה בוצעה עקירת העצים לאור ייעוד הרצועה להפקעה לצורך כביש, ועם סלילת הכביש ממילא העצים היו נעקרים.