קבלאן נ' אינסיס פיתוח מוצרי צריכה בע"מ

לפני תובענה לסעד הצהרתי כי חוזה השכירות שנחתם בין הצדדים מבוטל, ולחיוב הנתבעת בפיצויים כספיים לתובע.

1.התובע הינו עו"ד במקצועו, אך הוא גם בעל הכשרות רבות נוספות, בהן היותו מהנדס ואדריכל (סע' 2 לתצהירו, עמ' 5 ש' 19-22).

2.הנתבעת היא בעלת מבנה ברח' הנפח 12 בכרמיאל (להלן - "הבניין"), אשר הוקם על ידה בשנת 1999 והושכר מאז לשוכרים שונים (סע' 2 לתצהיר מר בני שיסגל, נציג הנתבעת, להלן – "שיסגל").

3.בהתאם לנספח א' לתצהיר התובע, ביום 2.12.12 חתמו הנתבעת, התובע ואדם נוסף בשם נאסר אסדי (להלן – "אסדי"), על הסכם שכירות במסגרתו הושכרה יחידה בבניין, הכוללת שני חדרים ומבואה ואשר שטחה – יחד עם השטחים הציבוריים היחסיים בבניין הוא כ-75 מ"ר (להלן – "המושכר").תקופת השכירות נקבעה ל-24 חודשים החל מיום 15.12.12 ועד ליום 14.12.14, ודמי השכירות החודשיים הועמדו על הסך של 3,300 ש"ח בתוספת מע"מ (שהם 3,861 ש"ח נכון לאותה עת; להלן – "הסכם השכירות").

מטרת השכירות – תכנון הנדסי לתעשייה.

4.לטענת התובע, הוא חלק את המשרד עם אסדי, שהינו מהנדס אזרחי (סע' 2 לתצהיר התובע) ועם כניסתם למושכר התחילו השניים לנהל את משרדיהם כל אחד לפי מקצועו (סע' 5 לתצהיר התובע, עמ' 6 ש' 26-29, עמ' 6 ש' 12-13).

התובע מוסיף כי עבד אצלו עו"ד יוסף אברהים (להלן – "עו"ד יוסף") כעורך דין שכיר (סע' 9 לתצהיר התובע, עמ' 6 ש' 16-17).

במילים אחרות, התובע מצהיר בסע' 5 לתצהירו וכן בעדותו לפניי, כי אסדי עבד במושכר כמהנדס אזרחי והוא עבד במושכר כעורך דין, אף העסיק עורך דין מטעמו במשרד, וכי למעשה עבר על כלל 4 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 האוסר בפירוש שימוש במשרד עורך דין, לרבות חדר ההמתנה והמזכירות, לכל מטרה זולת עבודתו המקצועית של עורך הדין.

כן מתעלם התובע כליל מהעובדה שלא נרשם בהסכם השכירות כי מטרת השכירות היא ניהול משרד עורכי דין במושכר.

5.לטענת התובע, זמן קצר לאחר שהחל לעבוד במושכר, החל לשמוע זרם של מי שופכין העוברים בקירות ובתקרה של משרדו בתדירות גבוהה (סע' 6 לתצהיר התובע). עוד לטענתו, לאחר בדיקה הסתבר כי ישנם שירותים בקומה השנייה, וצינור השופכין שלהם עובר במשרדו ומוסתר תחת לוחות גבס מעוצבים, וכי אלמלא רעש המים – לא ניתן לדעת שצינור מי שופכין עובר במושכר.