ת"א 41595-05-15 פלונית נ' מ.קריות בע"מ

1.התובעת ילידת 1991. נפצעה בכף הרגל (גב כף הרגל), ביום 17.12.13, בעת בילוי בפאב, השייך לנתבעת.

2.לטענתה, ניגשה לשירותים, שעה שהפאב היה עמוס במבלים ולפתע כוס שהונחה סמוך לכיור, נפלה על הרצפה, פגעה ברגלה הימנית וגרמה לה לחתך. הפצע נחבש ע"י צוות הנתבעת ולמחרת פנתה למחלקת תאונה במרכז רפואי "זבולון", הפצע נתפר והרגל נחבשה.

3.התובעת סבורה כי יש להשית את האחריות לארוע על הנתבעת, בשל העובדה שאִפשרה לכוס המהווה מפגע, להמצא בשירותים.

4.התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת מומחה, ד"ר אורן שושני, מיום 7.5.15, שהעמיד את נכותה על שיעור 10%.

5.הנתבעת טוענת כי הפציעה ארעה באשמתה של התובעת, שכן היא וחברותיה נכנסו לשירותים כאשר אחת מהחברות היא זו אשר הכניסה את הכוס והפילה אותה. זו הגרסה הראשונית שמסרה התובעת, כך לטענת הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת, כי העסיקה עובד שהיה אחראי כל זמן שהיית המבקרים במועדון, לסריקה ונקיון של השירותים, וכל סבב ארך כ-10 דקות, היינו בין כניסה אחת לשירותים לשניה, לא חלפו למעלה מאותן 10 דקות. לטעמה, יש בכך משום התנהגות סבירה לנקיון והבטיחות של השוהים במועדון, ובנסיבות אלה לא קמה לה אחריות.

6.הנתבעת תמכה את הגנתה בחוו"ד ד"ר שופאני עזיז, לפיה מדובר בצלקת עדינה שגורמת למגבלה אסטטית קלה מאוד והעמיד את הנכות על שיעור 3%.

7.בישיבת 7.9.16 ולאחר שבחנתי בעצמי את הצלקת של התובעת, וב"כ הנתבעת התבונן אף הוא בצלקת, הסכימו הצדדים לקבל פס"ד על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, כולל אפשרות דחייה.

8.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וראיתי את הצלקת, מדובר בצלקת עדינה ביותר הניתנת בקושי להבחנה, והטענות בדבר הגבלות בנעילת נעליים או בכל תחום אחר בשל אותה צלקת קצרה ודקה (כגון הטענה שבטחונה העצמי נפגע כתוצאה מכך), נראות לי מופרזות עד מאוד, נוכח מיקום הצלקת והקושי להבחין בה.