ישראלי ואח' נ' אולצוור ואח'

לפני תביעת ליקויי בניה.

1.התובעת טוענת כי ביום 2/1/11 התקשרה עם הנתבעים בהסכם מכר, לפיו רכשה התובעת מהנתבעים בית מגורים ברח' XXXבזיכרון יעקב (להלן: "ההסכם"; "הבית", בהתאמה). לטענתה, בטרם קבלת החזקה בסוף חודש 3/11, איש לא התגורר בבית ובנייתו נעשתה ביוזמתם ובניהולם של הנתבעים, באמצעות בעלי מקצוע מטעמם. התובעת טוענת כי בעת ניהול המשא ומתן לקראת החתימה על ההסכם, הוצג הבית על ידי הנתבעים כבית שנבנה בסטנדרט גבוה והיא נתנה אמון בנתבעים מאחר ואלה הציגו עצמם כבעלי ניסיון בתחום הנדל"ן באזור זיכרון יעקב.

2.התובעת טוענת כי בסמוך לאחר קבלת החזקה בבית, החלו להתגלות בו ליקויי בניה שונים שהלכו והחמירו. כך למשל החלו דליפות מים מחלונות הבית וחדירת מים לתוך הבית. התובעת פנתה לנתבעים ולקבלן על מנת שיבצעו את התיקונים הנדרשים ומשאלו לא טיפלו בליקויים לשביעות רצונה, הזמינה התובעת חוות דעת מומחה מטעמה. לטענתה, על אף שהוסכם כי הקבלן יבצע את התיקונים בהתאם לחוו"ד המומחה מטעמה, זה ביצע תיקונים חלקיים בלבד וטען כי מירב הליקויים בדו"ח אינם טעונים טיפול ממשי. לטענתה, במהלך תיקון הליקויים נעלם הקבלן ושב לאחר מספר חודשים רק על מנת לקחת ציוד שהותיר בבית. לטענתה, בהמשך, הליקויים בבית הלכו והחריפו דבר שגרם לה לעגמת נפש רבה.

3.המומחה מטעם התובעת, מר רמי חזז מהנדס מבנים ממשרד בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ קבע בחוות דעתו מיום 18/11/15 כי סך עלויות תיקון הליקויים, כולל פיקוח הנדסי ומע"מ עומד על סך של 189,485 ₪. עוד קבע כי זמן ביצוע העבודות הוא 4 שבועות במהלכן תהיה הפרעה למגורים.

4.התובעת טוענת כי הליקויים בבית עולים כדי הפרת חוזה. לטענתה טיב הממכר ואיכותו אינם עונים על התחייבותם החוזית של הנתבעים כלפיה. לטענתה, ככל והנתבעים היו מקפידים על איכות החומרים וטיב הבניה כפי שהתחייבו לפניה, מצב הבניה היה שונה בתכלית. לטענתה, ליקויי הבניה עולים כדי "אי התאמה" כהגדרת מונח זה בחוק המכר (דירות). לטענתה הנתבעים התרשלו כלפיה והפרו חובות חקוקות המוטלות לפתחם. התובעת טוענת כי הנתבעים איבדו את זכותם לבצע את תיקונים בעצמם או באמצעות בעלי מקצוע מטעמם. לפיכך, עתרה התובעת לפיצוי בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמה, לרבות פיצוי בגין דיור חלופי בתקופת התיקונים ופיצוי בגין עגמת נפש. התובעת העמידה תביעתה, לצרכי אגרה, על סך של 200,000 ₪.

5.הנתבעים טוענים כי לצורך בניית הבית הם התקשרו עם קבלן בניה (קבלן מפתח) ו.ע טנוס חברה לבניין ופיתוח בע"מ. לטענתם, הם לא שימשו כקבלני בניה בקשר לפרויקט והדבר היה ידוע היטב לתובעת. לטענתם, הם התקשרו עם התובעת לאחר שזו השלימה את מלוא בדיקותיה ועפ"י ההסכם, התובעת רכשה את הדירה כפי מצבה הפיזי (AS IS). לטענת הנתבעים, מלוא זכויותיהם כלפי הקבלן הומחו לתובעת ומשכך היה עליה למצות זכויותיה בקשר לליקויים הנטענים כנגד הקבלן ויתר בעלי המקצוע. הנתבעים טענו כי למיטב ידיעתם, ביצע הקבלן בדירה תיקונים לשביעות רצונה של התובעת בהתאם לדו"ח הליקויים מטעמה. לטענתם, הבית נבנה בסטנדרט בניה גבוה והליקויים הנטענים אינם קשורים לאיכות ולטיב הבניה, כי אם לתחזוקה לקויה או לפעולות שביצעה התובעת בדירה לאחר קבלת החזקה בה. לטענתם, הם לא התרשלו כלפי התובעת ולא הפרו כל חובות חקוקות, משכך אין להטיל עליהם כל חיוב לתקן או לפצות את התובעת בגין הליקויים. לטענת הנתבעים, לפנים משורת הדין ועל אף שלא היו מחויבים לכך הם הציעו לתובעת לטפל ברטיבות בבית, אולם זו סירבה לכך. לטענתם, הסכומים הנתבעים מוגזמים וחסרי בסיס, התובעת לא עשתה די על מנת להקטין נזקיה ויש לייחס לה אשם תורם מכריע .

6.הנתבעים טוענים כי גם אם הנתבעת 2 פיקחה על עבודות הקבלן במהלך בניית הבית, אין בכך כדי להטיל עליה אחריות בקשר לליקויים הנטענים. הנתבעים מכחישים את תוכן ומסקנות דו"ח הליקויים מטעם התובעת וחוות דעת המומחה מטעמה. המומחה מטעם הנתבעים, מר רפי גיל, קבע בחוות דעתו מיום 10/6/17 כי עלות ביצוע התיקונים היא בסך 47,500 ₪ לא כולל מע"מ.

7.במסגרת כתב תשובה שהגישה התובעת, היא טענה כי אין בטענת הנתבעים לפיה רכשו את המגרש עבור עצמם, כדי לגרוע מאחריותם כלפי התובעת. לטענתה, אין בהמחאת הזכות כלפי הקבלן והספקים השונים כדי לשלול את היריבות בינה לבין הנתבעים. לטענתה, הנתבעים הם אלו שהנחו את הקבלן ויתר בעלי המקצוע בביצוע העבודות. לטענתה, במהלך המשא ומתן לרכישת הבית, הדגישה הנתבעת 2 כי לנוכח מומחיותה כאדריכלית, היא תפקח באופן אישי על עבודות בניה על ידי הקבלן לרבות פיקוח על איכות חומרי הבניה וההתקנים השונים בבית.

8.הנתבעים הגישו הודעה לצדדים שלישיים , כנגד "ו.י טנוס חברה לבניין פיתוח בע"מ" (צד ג' 1) אשר לטענתם שימש כקבלן המפתח של הפרויקט וכנגד "א. מעבר לחלון עבודות אלומיניום עבדאללה ג'אגה" (צד ג' 2) אשר לטענתם תכנן וביצע את פרטי האלומיניום בפרויקט. הנתבעים טענו כי הליקויים הנטענים, נגרמו עקב רשלנותם של הצדדים השלישיים והפרת חובות חקוקות המוטלות לפתחם. לטענתם, במסגרת ההסכם שנערם בינם לבין הצדדים השלישיים התחייבו האחרונים לשאת בגין כל נזק או ליקוי שיגרם תוך כדי או עקב העבודות והתחייבו לפצות את הנתבעים בגין כל נזק, ליקוי או תביעה שתוגש כנגדם על יד צד ג' כלשהו.

9.צד ג' מס' 1 מכחיש את הטענה לפיה הוא שימש כקבלן מפתח של הפרויקט. לטענתו, לא מתקיים קשר סיבתי בין עבודות שביצע, לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים. לטענתו, הוא לא התרשל ולא הפר כל חובות חקוקות וככל ונגרמו ליקויים ונזקים, הם נובעים כתוצאה ממעשי הנתבעים ועקב רשלנותם. לטענתו, נגרם לו נזק ראייתי בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה. לטענת צד ג' 1 התחייבותו היא כלפי הנתבעים ומעולם לא נתן הסכמתו להמחאת התחייבות לתובעת. לטענתו, הנתבעים הם שפיקחו בעצמם על העבודות ונתנו הסכמתם מראש לביצוע כל שלב ושלב בבניה.

10.צד ג' 1 טוען כי על חלק הארי של טענות התובעת והנתבעים, חלה התיישנות לעניין תקופת הבדק והאחריות. לטענתו, עבודות האלומיניום לא בוצעו על ידו או על ידי מי מטעמו ולא חלה עליו כל אחריות בגין עבודות אלה. מומחה מטעם צד ג' 1, עו"ד ערפאת קיואן, קבע בחוות דעתו מיום 6/11/16 כי מלבד ליקויים מינוריים, יתר הליקויים הנטענים בחוות דעת מומחה התובעת, אינם קשורים לעבודות שביצע צד ג' 1 וכי צד ג' 1 לא שימש כ "קבלן מפתח".

11.צד ג' 2 טוען אף הוא כי אין כל קשר סיבתי בין העבודות שביצע לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים. לטענתו, הוא לא התרשל ולא הפר כל חובה חקוקה המוטלת עליו וככל ונגרמו אי אלו ליקויים ונזקים, הם נגרמו כתוצאה ממעשי הנתבעים ועקב רשלנותם. לטענתו, מעולם לא נחתם כל הסכם בינו לבין הנתבעים ומוכחשת כל טענה להתחייבות שלו כלפי הנתבעים לפצות ולשפות אותם בגין נזק, ליקוי או תביעה כלשהי שתוגש כנגדם. לטענתו, הוא ביצע את העבודות לשביעות רצונם של הנתבעים ושולמה לו מלוא התמורה בגין העבודות. מומחה מטעם צד ג' 2 מר אבי שטרן יועץ אלומיניום לבניין, קבע בחוות דעתו מיום 20/9/16 כי עלות ביצוע תיקוני עבודות האלומיניום עומדת על סך של 6,300 ₪ לא כולל מע"מ.

12.על אף האמור בכתב ההגנה מטעמו, צד ג' 2 לא התייצב לדיון ההוכחות שהתקיים בתיק זה ביום 24/6/18, אף שזומן כדין. צד ג' 2 הגיש סיכומים מטעמו.

דיון:

אחריות הנתבעים – האם הנתבעים הם בבחינת "מוכר" כהגדרת מונח זה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 ?

13.ס' 1 לחוק המכר קובע כי "מוכר" הוא "מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על

ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה". סעיף 7א(א) לחוק קובע כי אין להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הקונה או קונה המשנה. סעיף 9 לחוק מקים חזקה לפיה: "המוכר דירה שהייתה תפוסה בידי אחר פחות משנה מיום גמר בנייתה או שהוא עצמו גר בה פחות מששה חדשים מיום גמר בנייתה, חזקה שבנה או רכש אותה על מנת למכרה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר".

14. הצדדים התקשרו בהסכם המכר לפני סיום בניית הדירה, כאשר בטרם העברת החזקה בדירה לידי התובעת, איש לא התגורר בה. מדובר בנתבעים אשר הציגו עצמם לפני התובעת כבעלי ידע וניסיון בתחום הנדל"ן באזור זיכרון יעקב, הם שמכרו לתובעת את הדירה אשר נבנתה ביוזמתם באמצעות בעלי מקצוע מטעמם וקיבלו מהתובעת את מלוא התמורה בגין מכירת הדירה. התובעת טענה כי במועד בו פנתה אליה המתווכת בהצעה לרכישת הבית מהנתבעים, היא אמרה לה כי מכירת הבית אקטואלית לאחר שמשא ומתן שקיימו הנתבעים עם רוכש פוטנציאלי אחר שלא הבשיל לכדי הסכם מחייב (עמ' 8 שורות 16-20 לפרוטוקול). טענה זו לא נסתרה על ידי הנתבעים. הנתבע 1 העיד, כי הגם שהדברים אינם זכורים לו בבירור, ייתכן כי לפני ההתקשרות עם התובעת למכירת הבית , אותה מתווכת קישרה אותם עם רוכש פוטנציאלי אחר (עמ' 45 שורות 31-35, עמ' 46 שורות 1-12 לפרוטוקול). כן העיד, כי אותה מתווכת מכרה בעבורם בעבר, בית שהיה בבעלותם (עמ' 45 שורות 10-12 לפרוטוקול). הנתבעים העידו כי ההחלטה למכור את הבית התקבלה במהלך בנייתו ונבעה משיקולי נוחות כך למשל ריחוק הבית ממוסדות חינוך של ילדיהם (עמ' 35 שורות 18-21, עמ' 45 שורות 22-24, עמ' 65 שורות 3-6 לפרוטוקול).מכאן שמטרת הנתבעים הייתה לבנות את הדירה על מנת למכור אותה לאחר. בנסיבות אלה, לנתבעים אחריות כלפי התובעת בהתאם לחוק המכר דירות.

חובת זהירות:

15.התובעת טענה כי הנתבעים התרשלו כלפי ויצרו ליקויי בניה. עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות. חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), התרשלות ונזק. על התובע פיצויים בגין עוולת רשלנות, הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות.

הכלל לבחינת חובת זהירות מושגית הוא שבמקום שהנזק צפוי מבחינה פיזית, חובה לצפותו מבחינה נורמטיבית. ראה ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פד לט(1), 113. בענייננו חובה זו מתקיימת מעצם העובדה כי הנתבעים הם שיזמו את בניית הבית באמצעות בעלי מקצוע מטעמם. על הנתבעים מוטלת חובת זהירות כללית להבטיח את תקינות ושלמות עבודות בניית הבית. על הנתבעים חובת זהירות כלפי מי שעלול להיפגע מאי קיום החובות המוטלות עליהם בהתאם להסכם עם רוכשי הבית ולדינים הרלבנטיים. לפיכך, חובת הזהירות המושגית מתקיימת. חובת הזהירות מתקיימת בענייננו אף בהתאם לחוק המכר (דירות), התשל"ג -1973.

16.במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית, על בית המשפט לבחון האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קירבה שבעטיים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק הן במישור הפיסי והן במישור הנורמטיבי, בכפוף לקיומם של שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים, בנסיבות המקרה, את צמצום היקף האחריות הנזיקית. ראה בע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113. בענייננו, תנאים אלה מתקיימים. הנתבעים הם שיזמו את בניית הבית ופיקחו על בנייתו. בנסיבות אלו, היה עליהם לצפות את גרימת הנזק ומשכך ראוי להטיל עליהם אחריות. בין התובעת לנתבעים נקשר קשר חוזי והתובעת סמכה עליהם כי יבצעו את העבודה באמצעות בעלי מקצוע מטעמם לשביעות רצונה ובהתאם למוסכם. משכך, חבים הנתבעים אף בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת בגין נזקים שנגרמו לדירה כתוצאה מליקויים בבנייתה.

קשר סיבתי :

17.בעילה של רשלנות יש להוכיח בין השאר את הקשר הסיבתי בין התרשלות המזיק לנזק. יש להוכיח שההתרשלות היא זו אשר גרמה לנזק, כלומר שלו הייתה נמנעת ההתרשלות, היה נמנע גם הנזק. ראה בע"א 278/93 עלי דעקה נ. בי"ח כרמל פ"ד נג(4) 526. את הקשר הסיבתי העובדתי יש לבחון עפ"י מבחן הצפיות, כלומר אשמו של המזיק הינו גורם מכריע לנזקיו של הניזוק, אם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי אשמו יביא לנזקו של הניזוק. קשר סיבתי משפטי לעומת זאת, ניתן לעגן בלשון החוק הרלבנטי עצמו, וההכרעה הינה על פי שיקולי מדיניות ושכל ישר. אם בהשתלשלות העניינים התערב גורם זר (הניזוק או אחר)- אזי יש בכך כדי להפסיק את הקשר הסיבתי המשפטי, ככל שהתערבותו של אותו גורם זר אינה בגדר הצפיות הסבירה. ראה בע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב(2) 844.

18.במקרה דנן היה על הנתבעים לצפות את התרחשות הנזק. היה עליהם לצפות כי בניה רשלנית תביא לליקויים ומכאן לנזק. במחדליהם הם יצרו סיכון בלתי סביר שכן אלמלא התרשלותם, סביר להניח כי הנזק שנגרם לתובעת, היה נמנע. משכך, הוכח אף הקשר הסיבתי בין התרשלותם של הנתבעים, לנזק אשר נגרם לתובעת. בין היתר, העובדה כי הנתבעים, באמצעות בעלי המקצוע מטעמם, הסכימו לתקן חלק מהליקויים בדירה בהתאם לדו"ח הליקויים שהציגה התובעת, מצביעה על כך שהגורם העיקרי והמכריע לליקויים בדירת התובעים, הוא אופן ביצוע התכנון הבניה. הנתבעים גם לא חלקו על כך שהיו ליקויים בדירה אשר היה צורך לתקנם. לעניין זה העיד הנתבע 1 "כמו לכל אדם שרוכש בית לא מגיע לו להיות עם רטיבויות ואלו דברים שקרו...דיברתי עם וואיל אמרתי לו לבוא, בוא נתקן את הדברים, אין ספק שזה דברים שהם דורשים תיקון.." (ע"מ 36 שורות 12-17 לפרוטוקול).

נזק:

19.אשר לשאלת הנזק, מונה מר אריה דבורצקי - מהנדס אזרחי, מטעם בית המשפט. מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, הוא מוחזק כגורם אובייקטיבי ומקצועי שאין לו כל עניין עם האינטרסים של הצדדים, וחזקה כי יעשה את מלאכתו נאמנה וינהג באופן מקצועי. ראה בר"ע 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673.בחוות דעתו מיום 28/6/17 (במ/1) קבע המומחה כי יש לתקן את הליקויים הבאים:

פתח הבניה של דלת הדלת הכניסה הצדדית, נבנתה בסטייה מההיתר (77 ס"מ במקום 80 ס"מ). יש להגדיל את פתח הבניה של הדלת לרוחב 80 ס"מ, עלות – 2,400 ₪; כנף דלת הכניסה לממ"ד משפשפת את הרצפה. יש לבצע התאמת צירים להרמת כנף הדלת, עלות- 500 ₪; בפינת האוכל (חלון מערבי), שירותי רחצה בקומת קרקע, חלון המחסן, חלון מערבי בחדר השינה, חלון מערבי בחדר העבודה וחלון שירותי חדר אורחים ספי השיש נמוכים מ 2% מהשיפוע הדרוש להנחת שיש באופן תקין. יש לפרק את ספי החלונות, לסתת את טיח החוץ ולהניח סף שיש בשיפוע של 2%, עלות – 2,700 ₪; בקומת הקרקע בכניסה לדירה, קיימת רטיבות בקיר הצפוני מאחורי הדלת מעל הפנלים, הנגרמת ככל הנראה מחדירת רטיבות מאזור סף דלת הכניסה לדירה. יש לפרק את ריצוף האבן בכניסה לבית ולתקן את האיטום וכן לפרק את האיטום לאורך הקיר החיצוני. בנוסף מומלץ להתקין גגון מעל דלת הכניסה להרחקת מי הגשם מסף הדלת. בקומת הקרקע בפינת האוכל בקיר המערבי קיימים סימני רטיבות בקיר שהם יבשים. יש לגרד את קילופי הטיח, למרוח שפכטל ולצבוע מחדש. בקומת קרקע בקיר המזרחי קיימת רטיבות כתוצאה מכשל באיטום המרפסת ביציאה מחדר המגורים. במסגרת תיקון השיפועים במרפסת יש לבדוק את האיטום ולבצע תיקון ככל שיידרש ולאחר מכן יש לצבוע מחדש את הקירות שנפגעו מרטיבות, עלות 9,200 ₪; בקומה א' בחדר עבודה קיימת רטיבות מתחת לחלון. יש לפרק את החלון, לבצע איטום, להחזיר את החלון ולצבוע את הקיר מחדש. בקומה א' בחדר עבודה קיימת רטיבות בקיר מערבי הנגרמת כתוצאה מהתקנת מערכת אזעקה על ידי התובעת. בקומה א' בחדר הורים קיימת רטיבות לאורך הקיר הדרומי והקיר המערבי שככל הנראה נגרמה כתוצאה מדליפת מים ממרפסת החדר, עלות תיקוני רטיבות בקומה א'- 3,000 ₪; ההתקנה של הדירוג בסף הדלת שבין המרפסת לחדר העבודה בוצעה באופן לקוי. יש לבצע סף איטום, עלות - 500 ₪; במרפסת חדר ההורים נמצאו שיפועים הנמוכים מ 1% ובנוסף בבדיקת הצפה שבוצעה מצא המומחה כי המים עומדים בניגוד לדרישת התקן. יש לפרק את הריצוף ולרצף מחדש בשיפוע של 1% לפחות לכיוון ניקוז המרפסת, עלות- 1600 ₪; בשירותי אורחים, שירותים כלליים, שירותי חדר הורים ושירותי חדר אמבטיה לא בוצעו מעברים מדורגים. יש לפרק את הריצוף ולרצף מחדש עם הנמכת ריצוף. בשירותי - מקלחת קומת הקרקע, תא המקלחת בוצע במידות קטנות מהנדרש בתקנות ובנוסף שיפועי המקלחת קטנים מהנדרש בתקנות. יש לפרק את ריצוף מקלחת הראש, להגדיל את שטח המקלחות הראש ל 80/80 ס"מ לפחות ולרצף בשיפוע של 1% לפחות לכל הכיוונים, עלות -6000 ₪; בכל חדרי השירותים במפגשי קיר/רצפה חסר מילוי המשיק התחתון במפגש קיר רצפה החומר מילוי גמיש ומונע עובש ופטריות. יש לנקות שאריות רובה ולמלא סיליקון RTV, עלות- 1,100 ₪; במרפסת הסלון הריצוף בוצע שיפוע של פחות מ 1%. המומחה קבע כי הגם שהדבר תואם את דרישת התקן, התקן מאפשר לבדוק את השיפועים שבוצעו בפועל ובדיקת המטרה שביצע המומחה הראתה כי המים זרמו לאט ועמדו במספר מקומות. יש לפרק את ריצוף המרפסת בסלון ולרצף מחדש, עלות- 7,000 ₪; מסילות הרשת שמחוץ לחלונות הוצמדו למסילות של החלונות דבר המונע סגירת הפתחים בשסתומים למניעת תופעות שריקות ורעשי רוח. יש לפרק תריסים שהוצמדו למסילות החלון, להרכיב שסתומים לפתחי הניקוז של החלון ולהצמיד אליהם מסילת רשת תואמת, עלות- 6,000 ₪; בשירותי האמבטיה כנף החלון נשברה וכתוצאה מכך פגעה באמבטיה. יש לתקן את צירי החלון בשירותי האמבטיה ואת הפגיעה באמבטיה, עלות- 900 ₪; יש לתקן את מסגרת הרשת נגד יתושים בשרותי האמבטיה בקומה א' באופן כזה שהפירוק יהיה חלק ונכון, עלות 200 ₪; התריס בדלת היציאה מהסלון לחצר לא מתפקד ונתקע כתוצאה מאספקת שלבי תריס הקצרים בכ- 2 ס"מ. יש להחליף את השלבים בדלת ולטפל במנוע בהתאם על מנת שירים את התריס, עלות- 2,000 ₪; בדלת הסלון יש להשלים אטמים ואביזרי סגירה, עלות – 200 ₪; המרחק בין מוטות המעקות בחדר המדרגות, שירותי אמבטיה, חדר שינה צפוני ומרפסת חדר הורים גדול בכ 10 ס"מ מהמינימום הנדרש בתקן. יש לתקן את המפגע הבטיחותי, עלות – 4,400 ₪; בנדבכי מרפסת השירות, מרפסת חדר הילדים מערבי (אמצעי), מרפסת הורים ומרפסת אמבטיה נמצאה הנחת קופינג בצורה לא נכונה כלפי חוץ המבנה. יש לפרק את ספי השיש שעל נדבכי הראש, להניחם בשיפוע של 1% או יותר כלפי פנים המרפסת, לגרום לכך שיהיה אף מים בקצה הפנימי של הסף ולאחר הנחת השיש יש לבצע תיקוני טיח משני צדי הקיר וצביעה סופית, עלות- 4,400 ₪; על גבי המעקה במרפסת השירות בוצע חיתוך גס של סף השיש. יש לבצע חיתוך עם מקדחת כוס בקוטר הדרוש לקבלת התאמה בין הפתח שנקדח לצינור ובסיום לסגור עם מכסה תואם, עלות – 500 ₪; בריצוף צד הצפוני של הבית בוצע שיפוע מתון ואף הפוך לריצוף המשתלב. יש לפרק את כל הריצוף ולבצע ריצוף בשיפוע לעבר השביל המערבי של המגרש, עלות- 8,300 ₪; השוחה שבוצעה בפניה הדרום מערבית של הגינה כוסתה באדמה בעובי של כ 20 ס"מ. יש להגביה את שוחת הניקוז למפלס הגינה, עלות- 800 ₪; בגבול הגינה הדרומית הנתבעת בנתה קיר בטון ללא פתחי ניקוז ומעליו הרכיבה מעקה מברזל לאורך הגינה, בניגוד להיתר. על הנתבעים להשלים את המעקה הדרומי עם קיר מבטון כדירת תוכנית ההיתר ובמקביל לקדוח פתחי ניקוז בקוטר 4 לאורך ורוחב הקיר שמתחת לאדמת הגינה, עלות- 7,200 ₪; בפינה הדרום מזרחית של הגינה ובקיר המזרחי קיימים סדקים אנכיים של תפרי הפרדה שיש לתקנם, עלות – 500 ₪; בארונות החשמל בקומות הקרקע ובקומה א' יש להשלים את סימון האזורים שאותם המאמ"תים משרתים באותם 2 לוחות, עלות – 500 ₪; מעל החיפויים בקיר חדר האמבטיה מעל הכיור יש לחרוץ את הסדק הקיים ולמלא בסיקה פלקס וגמר סופי מרק, עלות- 200 ₪; בחיבורי פלטות הגבס בתקרה המונמכת שבמחסן יש לחרוץ את הסדק הקיים, לפרוס על החיבור רשת פיברגלס, למרוח שפכטל ולצבוע מחדש, עלות- 100 ₪; בחדר שינה צפוני בין ארגז התריס לקופסת החשמל יש לתקן את הסדק הקיים באותו אופן כמו בסעיף הקודם, עלות- 50 ₪; במרפסת יש לתקן סדק קיים בפינה הצפון מערבית מתחת לסף השיש, עלות- 100 ₪; בחלל מתחת למדרגות שסגר הנתבע נוצר חלל ללא פתח אוורור, זאת שלא בהתאם לתקנה הרלבנטית. יש להחליף את כנף הדלת בדלת עם פתח אוורור 50/60 ס"מ, עלות – 300 ₪. דוד השמש התוקן כשהוא בולט בפחות מחצי גובהו. יש להגביה את דוד השמש בלפחות 2/3 מגובהו כך שיבלוט מעל החלק העליון של הדוד, עלות- 500 ₪. סה"כ אומדן עלויות התיקונים 79,150 ₪ (כולל פיקוח הנדסי בסך 8,000 ₪) ובצרוף מע"מ (17%) סך של 93,000 ₪ במעוגל.

20.המומחה קבע כי כל הליקויים שנמצאו הם באחריות הקבלנים המבצעים. עם זאת ציין המומחה כי לאדריכלית, היא הנתבעת 2, אחריות משנית לחלק מהליקויים מאחר והיה עליה לבצע פיקוח עליון על עבודת הקבלן, להתריע על הליקויים הקיימים בדירה ולא לקבל את הליקויים ככאלה שבאחריותו המלאה והבלעדית של הקבלן.

21.המומחה השיב לשאלות הבהרה מטעם התובעת (במ/2) ונחקר לפני באריכות על חוות דעתו ומסקנותיו נותרו בעינן. המומחה העיד כי במועד ביקורו בבית ניתן היה להבחין במוקדי הרטיבות ללא צורך במכשיר לאיתור רטיבות (עמ' 101 שורות 5-7 לפרוטוקול) וכי כי כל רטיבות שקיימת בבית היא באחריות הקבלן (עמ' 106 שורות 12-14, עמ' 120 שורה 31 לפרוטוקול). המומחה אישר כי פתח הבניה של דלת היציאה מהמחסן נבנה בסטייה מהיתר (עמ' 102 שורות 2-3 לפרוטוקול) וכי הליקוי בשיפוע באדני החלונות הוא ביצועי (עמ' 102 שורות 32-36). לעניין זה העיד כי מניסיונו, הגם ששיפוע של 1% הוא בגדר הסביר, עדיף לבצע שיפוע של מעל ל 2% "עדיף לעשות יותר מאחוז... באדנים אם יעשו פחות מאחוז המים יכנסו פנימה..."(עמ' 104 שורות 20-23 לפרוטוקול). באשר לליקוי בביצוע הדירוגים בחדרים הרטובים, הסביר המומחה כי גם אם קביעתו התבססה על תקן שאינו רשמי הוא עדיין מחייב את הקבלן בהעדרו של כל תקן רלבנטי אחר (עמ' 108 שורות 29-30, עמ' 109 שורות 27-30, עמ' 110 שורות 21-27 לפרוטוקול). המומחה אישר כי הגדר בגבול הדרומי של החצר לא נבנתה בהתאם לקבוע בהיתר (עמ' 113 שורות 6-36, עמ' 114 שורות 1-10 לפרוטוקול). עוד אישר כי הליקויים שנמצאו בעבודות הפיתוח במגרש הם ביצועים ולא תכנוניים (עמ' 116 שורות 7-15 לפרוטוקול) וכך גם באשר לליקויים בעבודות החשמל, האוורור והמערכת הסולארית (עמ' 116 שורות 16-29 לפרוטוקול). באשר לליקויים לגביהם סבר המומחה כי גם לאדריכלית אחריות משנית להיווצרותם, הדגיש המומחה כי ההכרעה בעניין זה נתונה לשיקול בית המשפט (עמ' 125 שורות 30-36, עמ' 126 שורה 1 לפרוטוקול).

22.המומחה נתן מענה לשאלות ההבהרה מטעם התובעת ולשאלות שהוצגו לפניו במסגרת חקירתו בפני, כאשר חוות דעתו ניתנה בצורה מקצועית ושקולה, תוך התייחסות לנתונים השונים אשר עמדו לפניו. לפיכך מצאתי לנכון לאמץ את מסקנות המומחה. להערתו באשר לאחריות הנתבעת 2 אתייחס בהמשך הכרעתי זו.

דיור חלופי בתקופת התיקונים:

21.המומחה מטעם התובעת אשר העריך בחוות דעתו את הליקויים בסך כולל של כ 190,000 ₪ קבע כי זמן ביצוע העבודות יארך כ 4 שבועות במהלכן תהיה "הפרעה למגורים". המומחה מטעם בית המשפט, אשר העריך את עלות תיקון הליקויים בכמחצית מהעלות שנקבעה על ידי מומחה התובעת, לא התייחס בחוות דעתו ובעדותו לפני לצורך בדיור חילופי. בשים לב להיקף ומהות הליקויים כפי שנקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט, אני מוצאת לנכון לפצות את התובעת בגין רכיב זה בסך של 3,000 ₪ סכום אשר יש בו כדי לאפשר לתובעת, ככל שיהיה לה צורך בכך, דיור חלופי למשך תקופת תיקונים בת שבועיים ולחלופין יש בו כדי לשקף אי נוחות שתגרם לה בשל הצורך לגור בבית, במהלך ביצוע התיקונים.

עגמת נפש:

23."דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו וחיי משפחתו, וזהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינם לכן משמעותיים מאוד" ראה בתא (חיפה) 629/93 ברזילי מנשה ואביגיל נ' שיכון ופיתוח (ניתן ביום 29/10/2000). מטרתו של הפיצוי היא להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס שבו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד. ראה ע"א 5602/03 סגל ואח' נ. שו"פ לישראל בע"מ (ניתן ביום 28/2/05). קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בעניין. ראה ע"א 7298/00 הסט דוד סמואל נ' חממי עזרא (ניתן ביום 4/9/07).

בענייננו, נוכח הליקויים בדירת התובעת ובהתחשב באי הנוחות שנגרמה לה מצאתי לנכון לפצותה בגין ראש נזק זה בסך 4,000 ₪.

אחריות הנתבעת 2 כמפקחת על הבניה:

24.הנתבעת 2 העידה כי במסגרת עבודתה כאדריכלית, עיסוקה הוא בתכנון ופיקוח עליון בלבד, דהיינו התאמה של היתרי הבניה, לבניה עצמה, באופן כזה שלא יהיו חריגות בניה (עמ' 64 שורות 7-11 לפרוטוקול) כן אישרה כי כמי שחתומה על ההיתר היא מחויבת בפיקוח עליון בכל הנוגע לקבלת טופס 4 לבית (עמ' 68 שורת 19-21 לפרוטוקול). "ברגע שאני חתומה על היתר הבניה אני מחויבת לפיקוח עליון" (עמ' 73 שורות 15-18 לפרוטוקול). הנתבעת 2 העידה כי כבעלת הבית במועדים הרלבנטיים היה לה אינטרס אישי כי הבניה תתבצע על הצד הטוב ביותר. "כל בעל נכס גם אם הוא לא אדריכל יכול להגיד לקבלן תעשה לי את זה, תתקן לי את זה, זה לא איזה משהו חריג." (עמ' 65 שורות 24-25 לפרוטוקול). הנתבעת 2 עמדה על כך כי היא לא פיקחה על טיב העבודות בבית והסבירה כי עניין זה כלל אינו מצוי בתחום מומחיותה ".. אני לא מבינה באיטומים, בפרטים, באיך לעשות את הדברים האלו... אני לא מתאמת את הדברים האלו, אני לא יודעת לבחון את זה, אני לא יודעת לבדוק שיפועים , נאמר פה בכל מיני תקנים איך צריך לבדוק, אני לא יודעת לעשות את הדברים האלו" (עמ' 67 שורות 32-35, עמ' 68 שורות 1-2 לפרוטוקול. כן ראה עדות הנתבע 1 בע"מ 59 שורות 13-27 לפרוטוקול).

25.הנתבעת 2 כבעלת הבית במהלך בנייתו, נכחה באתר וליוותה את בנייתו בשל רצונה שהבניה תתבצע באופן איכותי, אך אין הדבר מעיד על כך כי שימשה כמפקחת על הבניה בפועל, באופן שיקים לה אחריות בגין ליקויים בעבודות שאין מחלוקת כי בוצעו בידי הצדדים השלישיים. לזאת יש להוסיף, כי כאמור הפיקוח על איכות הבניה כלל אינו מצוי בתחום מומחיותה, טענה אשר לא נסתרה. אף מן הטעם הזה לא ניתן לראות בה כמי שפיקחה על הבניה באופן כזה המטיל עליה את האחריות להתריע בפני הקבלנים המבצעים בגין ליקויים בעבודתם. מכאן כי לא חלה על הנתבעת 2 אחריות, גם לא משנית, בגין הליקויים בעבודות שבוצעו על ידי הצדדים השלישיים.

אחריות הצדדים השלישיים:

26.הצדדים השלישיים שימשו כבעלי המקצוע שבנו את הדירה עבור הנתבעים. מאחר ובעבודתם נפלו ליקויים אשר לא היה מקום כי יפלו בעבודתם, זאת בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, הרי שקמה להם חבות כלפי הנתבעים. חבות זו מתקיימת הן מכוח ההתקשרות עם הנתבעים והן מכוח עוולת הרשלנות. כאמור, הצדדים השלישיים התחייבו לעבודה תקינה לפני הנתבעים ומשהללו לא עמדו בחובתם זו, חלה עליהם חבות. מעבר לכך, חלה עליהם חובת זהירות מושגית לבצע עבודת בנייה תקינה ובמקרה זה אף חובת זהירות קונקרטית – לבצע עבודה בהתאם לתקנים עבור הנתבעים. משהופרה חובה זו, בהתאם לחוות דעת מומחה בית בית המשפט, הרי שצדדים השלישיים התרשלו.

27.יתר על כן, לבית המשפט הוצגו הסכמי ההתקשרות בין הנתבעים לצד ג' 1 (נ/8, נ/9) במסגרתם התחייב צד ג' 1, בין היתר, לבנות בעבור הנתבעים את המבנה בשלמות ולנהל, לארגן ולהיות אחראי לביצוע בשלמות של כל הפעולות הקשורות בכך. צד ג' 1 הצהיר כי הוא בעל ניסיון רב בבניה והתחייב לבצע את העבודות ברמה מקצועית גבוהה, בהתאם לתקנים הרלבנטיים תוך שימוש בחומרים טובים בטיב מעולה. עוד התחייב להסדיר עם קבלני בניה, קבלי משנה ופועלים את כל העבודות עד להשלמת הבית, לחתום לפי שיקול דעתו על הזמנות, חוזים והתקשרויות עם בעלי המקצוע. נקבע כי אחריות צד ג' 1 היא בהתאם לחוק המכר דירות.

28.טענת צד ג1 לפיה לא שימש כקבלן מפתח לבניית הבית אינה יכולה לעמוד זאת בשים לכך שכאמור במסגרת ההסכמים המחייבים בינו לבין הנתבעים, התחייב צד ג' 1 לבנות את המבנה בשלמות ולבצע את כל הפעולות הקשורות בכך. בעדותו לפני אישר צד ג' 1 כי הוא היה אחראי להביא את כל האישורים לצורך קבלת טופס 4 לבית (עמ' 91 שורות 1-2 לפרוטוקול). כן אישר כי הוא זה שביצע את עבודות השלד, הטיח, האינסטלציה, החשמל, הצבע, הריצוף, האיטום, הקידוח, החשמל, והמערכת סולארית (עמ' 95 שורות 8-36, עמ' 96 שורות 1-22 לפרוטוקול).

29.בשים לב לממצאי חוות דעת מומחה בית המשפט, האחריות לליקויים חלה על הקבלנים המבצעים משאלו ביצעו את העבודות ברשלנות ואף תיקונים חוזרים שביצעו בדירת התובעת לא הועילו. כך באשר לצד ג' 1 וכן באשר לצד ג' 2, באשר לפגמים אשר נפלו עבודת האלומיניות אותה ביצע. לצד ג' 2 חובת זהירות לבצע עבודתו בצורה מיטבית ומשלא עשה כן ונפלו בה פגמים כמפורטת בחוות דעת מומחה בית המשפט (סעיף 19 אשר לעיל), הרי שהופרה חובת הזהירות והדבר גרם לנזק אותו שם מומחה בית המשפט כאמור לעיל. משכך יש לקבל את ההודעה של הנתבעים לצדדים השלישיים במלואה.

30.חבותם של הצדדים השלישיים בגין נזקי התובעת מתקיימת, לא רק מכוח ההסכמים אשר ערכו עם הנתבעים ותביעת התובעת את הנתבעים, כי אם גם מכוחה של המחאת הזכות בהסכם המכר בין התובעת לנתבעים. ס' 12 להסכם קובע "עם חתימתו על הסכם זה ממחה המוכר לקונה את מלוא זכויותיו כלפי הקבלן ו/או בעלי המקצוע שבנו את הדירה וכן חובותיהם כלפיו ואת תעודות אחריות שניתנו לו בגין מתקנים/ אביזרים המותקנים בדירה.". טענת צד ג' 1 לפיה מעולם לא נתן הסכמתו להמחאת הזכות לתובעת אינה יכולה לעמוד שכן לעניין זה קובע ס' 1(א) לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 כי "זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה".

31.אין מקום לקבל את הטענה לפיה יש לראות את סעיף המחאת הזכות בהסכם בין התובעת לנתבעים כבטל זאת מכוח ס' 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], "אין המחאה בנזיקין" הקובע כי: "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין". בענייננו עסקינן בהמחאת זכות חוזית ומעבר לכך, בכל בנוגע לאיסור הקבוע בס' 22 לפקודה, נקבע כי יש לערוך הבחנה בין תביעות נזיקין "אישיות" לתביעות בעלות "אופי רכושי". ראה בע"א 5251/10 יעקב כספי בעמ ואח' נ' Banco Bilbao Vizcaya ,Argentaria.S.A ואח',(06/01/2013). מכאן שאין מניעה להמחאת הזכות כאמור. משמכרו הנתבעים את דירתם לתובעת, כל הזכויות שעמדו להם כלפי הצדדים השלישיים, הועברו לתובעת ומשכך הם חבים כלפי התובעת.

הזכות לביצוע תיקונים:

32.השאלה האם יש לאפשר לנתבעים לבצע תיקון ליקויי בנייה אשר התגלו, נדונה בפסיקה ענפה ונקבע לא אחת כי שאלה זו תלויה בעובדותיו של כל מקרה. עוד נקבע כי זכות זו שמורה לנתבע בגין ליקויי בנייה, כאשר הוא מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית. בוודאי לא למי שמכחיש את קיומם של ליקויים או המזלזל בהם מראש. כך גם מיצוי כושל של ניסיונות תיקון, מטה את הכף לטובת אי מתן אפשרות לנתבעים לתקן בעצמם את הליקויים אשר התגלו. ראה בע"א 472/95 זלוצין נ. דיור לעולה בע"מ פ"ד נ(2) 858. בענייננו, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, מצאתי כי אין לאפשר לנתבעים או הצדדים השלישיים לבצע את התיקונים ואנמק. לנתבעים והצדדים השלישיים ניתנה האפשרות לבצע את תיקון הליקויים בדירת התובעת. צד ג' 1 ביצע תיקונים בהתאם לדו"ח הליקויים שהציגה התובעת, אולם בהתאם לעדות התובעת, תיקונים אלו בוצעו על ידו באופן סלקטיבי בלבד ובאופן כזה שלא הביא לפתרונם, ויש במסקנות המומחה מטעם בית המשפט כדי להעיד על כך.

33.מהעדויות שלפני עולה בבירור כי התובעת איבדה את אמונה בנתבעים ובצדדים השלישיים. התובעת העידה כי לאחר קבלת דו"ח ראובן, המומחה מטעמה, ביצעו הקבלנים עבודות בביתה באופן חלקי בלבד ומאז נעלמו ולא חזרו, מלבד פעם אחת שצד ג' 1 הגיע לביתה על מנת לקחת ציוד שהשאיר שם. כן העידה התובעת, כי על אף פניות חוזרות ונשנות שלה אל הנתבע 1, אשר הבטיח לה לטפל בנושא, דבר לא קרה (עמ' 5 שורות 7-13 לפרוטוקול). ".. הם אמרו שהם ידאגו לי אבל לצערי זה לא קרה ... לכן הגעתי לתביעה." (עמ' 6 שורות 22-23 לפרוטוקול). עוד העידה התובעת, כי עם קבלן האלומיניום, צד ג' 2, היא נפגשה פעמים רבות "החליפו לפחות איזה 4 פעמים את המנוע של התריס.. ושום דבר לא עזר" (עמ' 30 שורות 34-36, עמ' 31 שורות 3-5 לפרוטוקול).

34.הנתבע 1 אישר כי בשלב מסוים נוצר נתק בין התובעת לבין צד ג', עד כדי כך שהיה צורך של הנתבע 1 לתווך בין הצדדים ".. היה שם כנראה איזשהו קצר ביניהם ואני נכנסתי לתמונה" (עמ' 36 שורות 14-16 לפרוטוקול). "כשאני באתי עם הדו"ח הזה של עמי ראובן לוואיל הוא בהתחלה לא רצה לבוא. אני שכנעתי אותו" (עמ' 62 שורות 14-18 לפרוטוקול).

35.כלל האמור מעלה כי לצדדים השלישיים לא הייתה נכונות של ממש לבוא ולתקן את הליקויים, נדרש לשם כך תיווך של הנתבע 1. אותם תיקונים אשר בוצעו לא הביאו לסילוק מלוא הליקויים כפי שהעידה חוות דעת המומחה מטעמו של בית המשפט. במצב דברים זה, אין לאפשר עוד לנתבעים או לצדדים השלישיים את האפשרות לתקן את הליקויים. זכות זו אשר הייתה קנויה להם טרם הגשת התביעה, אבדה עם הגשתה ולאור עובדותיה.

36.מן המקובץ עולה כי סך הפיצוי המגיע לתובעת הוא כהלן:

פיצוי בהתאם לחוו"ד המומחה מטעם בית המשפט 93,000 ₪ (כולל פיקוח ומע"מ);

נזק לא ממוני - עגמת נפש סך של 4,000 ₪;

דיור חלופי – 3,000 ₪;

ובסה"כ 100,000 ₪ במעוגל.

בסך זה על הנתבעים לפצות את התובעת בגין אחריותם, ועל הצדדים השלישיים לפצות את הנתבעים כפי שפורט לעיל. אחריותו של צד ג' 2 אשר ביצע את עבודות האלומיניום מסתכמת בסך של 9,300 ₪ (ראה ס' 6(7) לחוות הדעת) ובצרוף מע"מ סך של 11,000 ₪ במעוגל. את יתרת עלות תיקון הליקויים בסך 82,000₪ יש להטיל על צד ג' 1. כן יישאו הצדדים בפיצוי המגיע לתובעת עבור הדיור החלופי ועגמת הנפש בסך כולל של סך של 7,000 ₪, באופן כזה שצד ג' 1 יישא בסך של 6,000 ₪ וצד ג' 2 ב 1,000 ₪ הנותרים.

37.התובעת נשאה בהוצאות, אשר אל נוכח התוצאה אליה הגעתי, על הצדדים השלישיים להשיבן בגין חוות דעת של המומחה ד"ר בן עזרא, בגין חלקה של התובעת בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט מר אריה דבורצקי וזאת בנוסף לאגרת ביהמ"ש בגין הגשת התובענה.

38.סוף דבר,

התביעה כנגד הנתבעים מתקבלת כמפורט לעיל ואף ההודעה כנגד הצדדים השלישיים מתקבלת במלואה.

אני מורה לצדדים השלישיים לשלם לתובעת כדלקמן - צד ג' 1 ישלם לתובעת סך של 88,000 ₪ וצד ג' 2 ישלם לתובעת סך של 12,000 ₪. הסכומים יישאו בהפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (20/1/16) ועד ליום התשלום בפועל.

כן יישאו הצדדים השלישיים ביחד ולחוד בהוצאות התובעת, בסך 13,000 ₪ ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 17,500 ₪.

הצדדים השלישיים אף ישלמו לנתבעים ביחד ולחוד, הוצאות בסך 5500 ₪ ושכ"ט עו"ד 8500 ₪.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.