ישראלי ואח' נ' אולצוור ואח'

לפני תביעת ליקויי בניה.

1.התובעת טוענת כי ביום 2/1/11 התקשרה עם הנתבעים בהסכם מכר, לפיו רכשה התובעת מהנתבעים בית מגורים ברח' XXXבזיכרון יעקב (להלן: "ההסכם"; "הבית", בהתאמה). לטענתה, בטרם קבלת החזקה בסוף חודש 3/11, איש לא התגורר בבית ובנייתו נעשתה ביוזמתם ובניהולם של הנתבעים, באמצעות בעלי מקצוע מטעמם. התובעת טוענת כי בעת ניהול המשא ומתן לקראת החתימה על ההסכם, הוצג הבית על ידי הנתבעים כבית שנבנה בסטנדרט גבוה והיא נתנה אמון בנתבעים מאחר ואלה הציגו עצמם כבעלי ניסיון בתחום הנדל"ן באזור זיכרון יעקב.

2.התובעת טוענת כי בסמוך לאחר קבלת החזקה בבית, החלו להתגלות בו ליקויי בניה שונים שהלכו והחמירו. כך למשל החלו דליפות מים מחלונות הבית וחדירת מים לתוך הבית. התובעת פנתה לנתבעים ולקבלן על מנת שיבצעו את התיקונים הנדרשים ומשאלו לא טיפלו בליקויים לשביעות רצונה, הזמינה התובעת חוות דעת מומחה מטעמה. לטענתה, על אף שהוסכם כי הקבלן יבצע את התיקונים בהתאם לחוו"ד המומחה מטעמה, זה ביצע תיקונים חלקיים בלבד וטען כי מירב הליקויים בדו"ח אינם טעונים טיפול ממשי. לטענתה, במהלך תיקון הליקויים נעלם הקבלן ושב לאחר מספר חודשים רק על מנת לקחת ציוד שהותיר בבית. לטענתה, בהמשך, הליקויים בבית הלכו והחריפו דבר שגרם לה לעגמת נפש רבה.

3.המומחה מטעם התובעת, מר רמי חזז מהנדס מבנים ממשרד בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ קבע בחוות דעתו מיום 18/11/15 כי סך עלויות תיקון הליקויים, כולל פיקוח הנדסי ומע"מ עומד על סך של 189,485 ₪. עוד קבע כי זמן ביצוע העבודות הוא 4 שבועות במהלכן תהיה הפרעה למגורים.

4.התובעת טוענת כי הליקויים בבית עולים כדי הפרת חוזה. לטענתה טיב הממכר ואיכותו אינם עונים על התחייבותם החוזית של הנתבעים כלפיה. לטענתה, ככל והנתבעים היו מקפידים על איכות החומרים וטיב הבניה כפי שהתחייבו לפניה, מצב הבניה היה שונה בתכלית. לטענתה, ליקויי הבניה עולים כדי "אי התאמה" כהגדרת מונח זה בחוק המכר (דירות). לטענתה הנתבעים התרשלו כלפיה והפרו חובות חקוקות המוטלות לפתחם. התובעת טוענת כי הנתבעים איבדו את זכותם לבצע את תיקונים בעצמם או באמצעות בעלי מקצוע מטעמם. לפיכך, עתרה התובעת לפיצוי בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמה, לרבות פיצוי בגין דיור חלופי בתקופת התיקונים ופיצוי בגין עגמת נפש. התובעת העמידה תביעתה, לצרכי אגרה, על סך של 200,000 ₪.

5.הנתבעים טוענים כי לצורך בניית הבית הם התקשרו עם קבלן בניה (קבלן מפתח) ו.ע טנוס חברה לבניין ופיתוח בע"מ. לטענתם, הם לא שימשו כקבלני בניה בקשר לפרויקט והדבר היה ידוע היטב לתובעת. לטענתם, הם התקשרו עם התובעת לאחר שזו השלימה את מלוא בדיקותיה ועפ"י ההסכם, התובעת רכשה את הדירה כפי מצבה הפיזי (AS IS). לטענת הנתבעים, מלוא זכויותיהם כלפי הקבלן הומחו לתובעת ומשכך היה עליה למצות זכויותיה בקשר לליקויים הנטענים כנגד הקבלן ויתר בעלי המקצוע. הנתבעים טענו כי למיטב ידיעתם, ביצע הקבלן בדירה תיקונים לשביעות רצונה של התובעת בהתאם לדו"ח הליקויים מטעמה. לטענתם, הבית נבנה בסטנדרט בניה גבוה והליקויים הנטענים אינם קשורים לאיכות ולטיב הבניה, כי אם לתחזוקה לקויה או לפעולות שביצעה התובעת בדירה לאחר קבלת החזקה בה. לטענתם, הם לא התרשלו כלפי התובעת ולא הפרו כל חובות חקוקות, משכך אין להטיל עליהם כל חיוב לתקן או לפצות את התובעת בגין הליקויים. לטענת הנתבעים, לפנים משורת הדין ועל אף שלא היו מחויבים לכך הם הציעו לתובעת לטפל ברטיבות בבית, אולם זו סירבה לכך. לטענתם, הסכומים הנתבעים מוגזמים וחסרי בסיס, התובעת לא עשתה די על מנת להקטין נזקיה ויש לייחס לה אשם תורם מכריע .

6.הנתבעים טוענים כי גם אם הנתבעת 2 פיקחה על עבודות הקבלן במהלך בניית הבית, אין בכך כדי להטיל עליה אחריות בקשר לליקויים הנטענים. הנתבעים מכחישים את תוכן ומסקנות דו"ח הליקויים מטעם התובעת וחוות דעת המומחה מטעמה. המומחה מטעם הנתבעים, מר רפי גיל, קבע בחוות דעתו מיום 10/6/17 כי עלות ביצוע התיקונים היא בסך 47,500 ₪ לא כולל מע"מ.

7.במסגרת כתב תשובה שהגישה התובעת, היא טענה כי אין בטענת הנתבעים לפיה רכשו את המגרש עבור עצמם, כדי לגרוע מאחריותם כלפי התובעת. לטענתה, אין בהמחאת הזכות כלפי הקבלן והספקים השונים כדי לשלול את היריבות בינה לבין הנתבעים. לטענתה, הנתבעים הם אלו שהנחו את הקבלן ויתר בעלי המקצוע בביצוע העבודות. לטענתה, במהלך המשא ומתן לרכישת הבית, הדגישה הנתבעת 2 כי לנוכח מומחיותה כאדריכלית, היא תפקח באופן אישי על עבודות בניה על ידי הקבלן לרבות פיקוח על איכות חומרי הבניה וההתקנים השונים בבית.

8.הנתבעים הגישו הודעה לצדדים שלישיים , כנגד "ו.י טנוס חברה לבניין פיתוח בע"מ" (צד ג' 1) אשר לטענתם שימש כקבלן המפתח של הפרויקט וכנגד "א. מעבר לחלון עבודות אלומיניום עבדאללה ג'אגה" (צד ג' 2) אשר לטענתם תכנן וביצע את פרטי האלומיניום בפרויקט. הנתבעים טענו כי הליקויים הנטענים, נגרמו עקב רשלנותם של הצדדים השלישיים והפרת חובות חקוקות המוטלות לפתחם. לטענתם, במסגרת ההסכם שנערם בינם לבין הצדדים השלישיים התחייבו האחרונים לשאת בגין כל נזק או ליקוי שיגרם תוך כדי או עקב העבודות והתחייבו לפצות את הנתבעים בגין כל נזק, ליקוי או תביעה שתוגש כנגדם על יד צד ג' כלשהו.

9.צד ג' מס' 1 מכחיש את הטענה לפיה הוא שימש כקבלן מפתח של הפרויקט. לטענתו, לא מתקיים קשר סיבתי בין עבודות שביצע, לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים. לטענתו, הוא לא התרשל ולא הפר כל חובות חקוקות וככל ונגרמו ליקויים ונזקים, הם נובעים כתוצאה ממעשי הנתבעים ועקב רשלנותם. לטענתו, נגרם לו נזק ראייתי בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה. לטענת צד ג' 1 התחייבותו היא כלפי הנתבעים ומעולם לא נתן הסכמתו להמחאת התחייבות לתובעת. לטענתו, הנתבעים הם שפיקחו בעצמם על העבודות ונתנו הסכמתם מראש לביצוע כל שלב ושלב בבניה.

10.צד ג' 1 טוען כי על חלק הארי של טענות התובעת והנתבעים, חלה התיישנות לעניין תקופת הבדק והאחריות. לטענתו, עבודות האלומיניום לא בוצעו על ידו או על ידי מי מטעמו ולא חלה עליו כל אחריות בגין עבודות אלה. מומחה מטעם צד ג' 1, עו"ד ערפאת קיואן, קבע בחוות דעתו מיום 6/11/16 כי מלבד ליקויים מינוריים, יתר הליקויים הנטענים בחוות דעת מומחה התובעת, אינם קשורים לעבודות שביצע צד ג' 1 וכי צד ג' 1 לא שימש כ "קבלן מפתח".

11.צד ג' 2 טוען אף הוא כי אין כל קשר סיבתי בין העבודות שביצע לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים. לטענתו, הוא לא התרשל ולא הפר כל חובה חקוקה המוטלת עליו וככל ונגרמו אי אלו ליקויים ונזקים, הם נגרמו כתוצאה ממעשי הנתבעים ועקב רשלנותם. לטענתו, מעולם לא נחתם כל הסכם בינו לבין הנתבעים ומוכחשת כל טענה להתחייבות שלו כלפי הנתבעים לפצות ולשפות אותם בגין נזק, ליקוי או תביעה כלשהי שתוגש כנגדם. לטענתו, הוא ביצע את העבודות לשביעות רצונם של הנתבעים ושולמה לו מלוא התמורה בגין העבודות. מומחה מטעם צד ג' 2 מר אבי שטרן יועץ אלומיניום לבניין, קבע בחוות דעתו מיום 20/9/16 כי עלות ביצוע תיקוני עבודות האלומיניום עומדת על סך של 6,300 ₪ לא כולל מע"מ.

12.על אף האמור בכתב ההגנה מטעמו, צד ג' 2 לא התייצב לדיון ההוכחות שהתקיים בתיק זה ביום 24/6/18, אף שזומן כדין. צד ג' 2 הגיש סיכומים מטעמו.

דיון:

אחריות הנתבעים – האם הנתבעים הם בבחינת "מוכר" כהגדרת מונח זה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 ?

13.ס' 1 לחוק המכר קובע כי "מוכר" הוא "מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על

ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה". סעיף 7א(א) לחוק קובע כי אין להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הקונה או קונה המשנה. סעיף 9 לחוק מקים חזקה לפיה: "המוכר דירה שהייתה תפוסה בידי אחר פחות משנה מיום גמר בנייתה או שהוא עצמו גר בה פחות מששה חדשים מיום גמר בנייתה, חזקה שבנה או רכש אותה על מנת למכרה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר".