ינקוביץ נ' שם טוב ואח'

1. התובעת, הגב' ציפורה ינקוביץ הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים 1-3 להשבת מלוא הכספים אשר נגבו לטענתה, ביתר ושלא כדין, מבעלה מר דב ינקוביץ ז"ל (להלן: "המנוח"), בשל פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל ונקיטת הליכי גבייה כנגד המנוח על-ידי הנתבעים 1-2, בגין סכומים אשר אינם מופיעים בפסק הבוררות המאושר על-ידי בית-המשפט המחוזי שניתן בין המנוח לבין שותפו העסקי לשעבר מר יאיר שם טוב, הנתבע 1.

התובעת אף עותרת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למנוח, לטענתה, בשל פתיחת תיק ההוצאה לפועל ונקיטת הליכי הגבייה נגדו על-ידי הנתבעים 1-3. התובעת טוענת, כי בא-כוחו של הנתבע 1, עו"ד אלי גבאי, הוא הנתבע 2 פעל ברשלנות מקצועית כלפי המנוח עת פתח נגדו את הליכי ההוצאה לפועל בגין סכומים שאינם מופיעים בפסק הבוררות. עוד טוענת התובעת, כי ראש ההוצאה לפועל פעל ברשלנות רבתי כלפי המנוח אשר אפשר את הליכי גביית ההוצאה לפועל ועל-כן נתבעת מדינת ישראל היא הנתבעת 3 מכוח אחריותה השילוחית למעשיו ומחדליו לכאורה של ראש ההוצאה לפועל.

הנתבעים 1-3 הגישו בקשות לסילוק על הסף ודחיית התובענה מחמת מעשה בית-דין והשתק פלוגתא, והוגשו תגובות ותשובות.

2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בבקשות, בתגובות ובתשובות עולה, כי דין הבקשות של הנתבעים 1-3 להתקבל מחמת מעשה בית-דין והשתק פלוגתא, כפי שיפורט להלן.

ההליכים המשפטיים

3. בין המנוח לבין הנתבע 1 התקיימו הליכים משפטיים והבוררות הראשונה נערכה בפני רו"ח של החברה מר עמיר דמארי, אשר הוגדר לטענת התובעת כ"בוררות הפטרת". הבוררות השנייה נערכה בפני כבוד הבוררת עו"ד יהודית אשד וביום 16.6.08 ניתן פסק הבוררות אשר תוצאתו הייתה: "תביעתו של הנתבע 1 התקבלה ברובה בעוד שתביעתו שכנגד של המנוח נדחתה ברובה" (עמוד 32 בקטע השני של סעיף 12 לפסק הבוררות).

הנתבע 1 הגיש בקשה לאישור פסק הבוררות (הפ"ב 1049/08 מחוזי- תל-אביב), והמנוח התנגד לאישור הפסק, וביום 21.3.10 ניתן פסק-דין בהפ"ב 1049/08 במסגרתו חויב המנוח לשלם לנתבע 1 הוצאות בסכום של 25,000 ₪, בצירוף מע"מ.

המנוח הגיש בר"ע לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי בהפ"ב 1049/08, אשר נדון במסגרת רע"א 531/11, וביום 23.3.11 נדחתה הרע"א 531/11 ונדחתה טענת המנוח, כי: "הבוררות לא דנה בעניין שנמסר להכרעתה ועל דחיית טענתו לפיה הדבר פוגע בעקרונות הצדק הטבעי ומנוגד לתקנות הציבור, באופן המקים עילה לביטול פסק הבוררות." (סעיף 2 פסקה 3 להחלטה).

4. במקביל ובהתאם לפסק הבוררת, פנה המנוח מיוזמתו לרו"ח דמארי על-מנת לחשב את הסכומים המופיעים בפסק הבוררות, וביום 31.10.10 קבע רו"ח דמארי, כי יתרת חובו של המנוח לנתבע 1 נכון ליום 30.9.10 עומד על סך 499,395 ₪. לאחר הערות המנוח ביום 26.12.10 תיקן רו"ח דמארי את חישוביו ומצא, כי יתרת חובו של המנוח לנתבע 1 עומד על סך 495,188 ₪, נכון ליום 30.9.10.