ב' ואח' נ' ש' ואח'

התובעים עותרים למתן סעד הצהרתי לפיו זכויות הבעלות במקרקעין הידועים כגוש 3704 חלקה 444 תת חלקה 12 ברחוב עזרא 17 ברחובות (להלן: "הדירה"), לרבות זכות השימוש והחזקה, שייכות לאביהם המנוח של התובעים.

בנוסף עותרים התובעים למתן צו מניעה קבוע שיורה לנתבעים להימנע מלהיכנס לדירה ולתפוס בה חזקה וכן להצהיר שהנתבעים חייבים בדמי שימוש ראויים ממועד פטירת אבי הנתבעים – הוא המועד בו לשיטת התובעים היה על הנתבעים להשיב את החזקה בדירה.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגדרה הם עותרים להצהיר שחוזה מכר הדירה מיום 3.3.1995 בטל וכי הם זכאים למחוק את הערת האזהרה הרשומה לטובת הקונה – אביהם המנוח של התובעים.

כפי שיפורט להלן, השאלה העיקרית שבמחלוקת היא האם עיסקת מכר הדירה היא עיסקה למראית עין שדינה להתבטל או שמדובר בעיסקה תקפה שניתנה בגינה תמורה מלאה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

ביום 3.3.1995 נחתם חוזה בין מר ג.ב. (להלן: "ב'") לבין א' וא' ש' (להלן: "ש'"), לפיו מכרו ש' את הדירה לב' תמורת שלוש מאות וששים אלף ש"ח (נספח א' לכתב התביעה; להלן: "החוזה").

סעיף 3א. לחוזה קובע כי החזקה בדירה תימסר לקונה לא יאוחר מיום 30.5.95.

סעיף 3.ב לחוזה קובע שרישום הדירה על שם הקונה (ב') בלשכת רישום המקרקעין תהא לא יאוחר מיום 14.4.95.

סעיף 4 לחוזה העוסק בתמורה קובע כי התמורה תשולם בתשלומים כמפורט להלן:

(א) סך 100,000 ₪ ישולמו "במעמד חתימת חוזה זה והמוכר מאשר בחתימתו על חוזה זה את קבלת הסכום האמור";