ת"א 40482-08-16 שקד נ' עין המפרץ

המבקשת הגישה ביום 17.8.16 בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני ובגדרה עתרה לאסור על המשיב, קיבוץ עין המפרץ (להלן – "הקיבוץ"), לפנותה מבית אמה, המנוחה מרגלית שקד ז"ל (להלן – "האם").

תמצית טענות המבקשת:

המבקשת טענה, כי מאז לידתה בשנת 1988 היא מתגוררת בבית אמה בקיבוץ בהיות האם חברת קיבוץ. כמו כן ובמהלך השנים היא השקיעה בו לא מעט כספים כגון לצורך הוספת מטבח, שיפוץ החלונות ועוד. אלא שמאז פטירתה של האם בתאריך 3.9.14 דרש ממנה הקיבוץ לפנות את הבית.

המבקשת הוסיפה, כי בעקבות פטירת האם התקיימו הליכי גישור בין הצדדים בנוגע לפינוי הבית, אולם הם לא הגיעו להסכמה בנדון.

עוד נטען, כי בתאריך 16.8.16 החל הקיבוץ באופן מפתיע וללא התרעה מוקדמת לפנות את מטלטליה מהבית ללא ידיעתה וללא הסכמתה וזאת לאחר ששבר את מנעול הדלת ופרץ פנימה לתוך הבית, ומכאן הבקשה למתן צו מניעה זמני.

המבקשת טענה בבקשתה, כי התגוררה בבית והחזיקה בתוכו בכל מטלטליה, לרבות חפצים אישיים שלה אשר פונו משם למקום לא ידוע.

בדיון אשר התקיים בפניי הוסיף ב"כ המבקשת כי המבקשת איננה חברת קיבוץ והיא אינה בעלת זכויות רשומות בבית, אולם אם הקיבוץ 'יפשיר' בעתיד הליך קבלת חברים חדשים, אזי יש להניח כי בהיות המבקשת היורשת של אמה, היא תקבל זכויות בבית.

ב"כ המבקשת הדגיש, כי פעולת הפינוי נעשתה שלא כדין, שכן הקיבוץ פעל על דעת עצמו ללא החלטה שיפוטית, אף שחלף זמן רב מאז פטירת האם. כמו כן, הקיבוץ פעל שלא בתום לב על ידי הכנסת דייר אחר מהקיבוץ לבית על מנת להציב עובדה מוגמרת בשטח ובכך להכשיל את ההליך המשפטי.

תמצית טענות הקיבוץ:

הקיבוץ טען כי למבקשת אין כל זכויות בבית נשוא הדיון וממילא אין היא חברת קיבוץ באופן אשר יכול היה להקנות לה זכויות כלשהן כלפיו.