ת"א 40166-02-13 גרובר נ' קליין

התנגדות נתבע לסעיפים בתצהירים מטעם התובעת.

רקע

1. התובעת תבעה את הנתבע על רשלנות רפואית. לטענתה נגרם לפניה נזק בלתי הפיך כתוצאה מהזרקת סיליקון נוזלי (להלן – "הטיפול"). התביעה מבוססת על התרשלות בביצוע הטיפול ועל היעדר הסכמה מדעת. הנתבע התגונן, אישר שביצע את הטיפול והכחיש את יתר טענות התובעת.

2. מחוות דעת מומחי הצדדים ומומחה בית המשפט עולה שהטיפול מתבצע בכמה מפגשים בשיטה המכונה "הזרקת מיקרו טיפות" בכמה מפגשים (להלן – "הפרקטיקה המקובלת"). להשלמת התמונה, מומחה בית המשפט לא מצא פגם בטיפול ולדעתו נגרם מצבה מסיבוך נדיר.

3. לאחר קביעת התיק להוכחות הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. מעבר להתנגדות כללית לראיות בלתי קבילות, מתנגד הנתבע לאמור בחלק מהתצהירים ומבקשת למחוק אותם. התובעת עומדת על הותרתם.

טענות הנתבע

4. הרחבת חזית אסורה - בכתב התביעה, בדבריה למומחים ובתחשיב הנזק שהגישה, טענה התובעת שהנתבע הוא הרופא שביצע את הטיפול והוא זה שהתרשל בביצועו. בתצהירה העלתה גרסה חדשה ושונה ולפיה מי שביצעה את הטיפול היא רופאה אחרת במרפאה, ששמה לא נזכר עד כה ואף לא נתבעה (להלן – "הרופאה") ופגשה את הנתבע לראשונה לאחר הטיפול כאשר הגיעה למרפאה עם גוש גדול בלחי, כאב, נפיחות ואודם. לנתבע טענות נוספות על אמיתות הגרסה החדשה ומשקלה ואשר אינן דרושות לדיון (כך גם תשובתה של התובעת עליהן).

5. הצהרות בלתי קבילות בתצהירי העדות מטעם התובעת על עניינים שברפואה, במשפט, סברות ומפי השמועה.

טענות התובעת

6. הרחבת חזית אסורה – אין בתצהיר הרחבת חזית. בכתב התביעה נאמר שהתובע רופא ובעל קליניקה פרטית והטיפול בוצע על ידיו "ו/או מי מטעמו". בידי הנתבע לנסות להפריך את תצהירה בחקירה נגדית ובאמצעות הגשת ראיות סותרות. לא היה צורך לציין את שמה של הרופאה או לתבוע אותה ודי לתבוע את הנתבע מכוח אחריות שילוחית על התרשלות עובדיו ו/או שלוחיו.