ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
40082-03-15
28/08/2015
|
בפני השופט:
אייל דורון
|
| - נגד - |
התובעת:
נט-פון סחר (טי.אייצ'.אס) בע"מ
עו"ד מוני עזורה ואח'
|
הנתבעים:
1. אליהו קסטרו
2. אלונה קסטרו
3. אריה גולדנברג (עיכוב הליכים)
4. צרור שי שלום
5. אלמוג בן זקן
6. משה עטיאש
7. עדי גולדנברג
עו"ד יאיר אוחנה ואח'
עו"ד חוסאם סבית ואח'
|
| החלטה |
התובעת, חברה בע"מ העוסקת בייבוא ושיווק של מכשירי סלולר, הגישה תביעה כספית שהועמדה, לצרכי אגרה, על סך של 1,000,000 ₪.
בפניי בקשת הנתבעת 7 לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות.
הדין החל:
מאחר והתובעת הינה חברה בע"מ, הרי שחלה על העניין הוראת סעיף 353א. לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").
סעיף זה השיב במידה מסויימת על כנו את המצב המשפטי ששרר קודם לביטולו של סעיף 232 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, כפי שפורש בהלכת אויקל הידועה (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1975) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647 (1990)), בשינויים קלים.
ההלכה הנוהגת בנושא זה כיום מוצאת ביטוי, למשל, ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009), שם נקבע מבחן תלת-שלבי כדלקמן:
"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון.
ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני.
בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק). זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל).
עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).
(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624).